סופוניסבה אנגוויסולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סופוניסבה אנגוויסולה
Self-portrait at the Easel Painting a Devotional Panel by Sofonisba Anguissola.jpg
דיוקן עצמי, בגיל 24[1]
לידה 1532
קרמונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בנובמבר 1625 (בגיל 93 בערך)
פלרמו
לאום איטלקיה
תחום יצירה ציור
זרם באמנות מנייריזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיוקן עצמי בגיל 78[2]

סופוניסבה אנגוויסולהאיטלקית: Sofonisba Anguissola[3];‏ 1532, קרמונה16 בנובמבר 1625, פלרמו) היא ציירת רנסאנס איטלקיה.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופוניסבה נולדה ב-1532 בקרמונה. הוריה אמילקרה אנגויסולה שהיה בעצמו צייר חובב, ואשתו השנייה ביינקה לבית פונזוני, השתייכו למעמד האצולה העירוני[4]. סופוניסבה הייתה הבכורה מבין שבעת צאצאיהם, 6 בנות ובן. הבנות קיבלו חינוך הומניסטי, דבר שלא היה מקובל בחינוך בנות באותה עת. ואכן גם ארבע מאחיותיה: לוצ'יה, אירופה, אנה-מריה ואלנה, עסקו בציור.

סופוניסבה הייתה בת 14[5] כשאביה שלח אותה ללמוד בסדנה של הצייר הקרמונאי ברנרדינו קמפי (Bernardino Campi)(אנ'). ב-1549 קמפי עזב את קרמונה וסופונוסיבה עברה לסדנה של ברננדינו גטי (Bernardino Gatti)(אנ'). בשנת 1568 היסטוריון האמנות וזארי ביקר בביתם בקרמונה והשאיר בספרו תיאור פרטני של המשפחה ושל ציורים של סופוניסבה.

ב-1554, בגיל 22, נסעה לרומא שם הוצגה בפני מיכלאנג'לו שהכיר בכשרונה והדריך אותה לפיתוח יכולותיה. בין השאר הציע לה לצייר ילד בוכה והיא ציירה את "הילד שננשך על ידי סרטן". בהמשך שלח לה סקיצות משלו, היא ציירה על פי הן ושלחה לו להערות. הדרכה מרחוק זו נמשכה כשנתיים.

ב-1558 הוזמנה למילנו לצייר דיוקן של פרננדו טולדו דוכס אלבה(אנ'), מבכירי האימפריה הספרדית ומקורב לחצר המלוכה הספרדית. בעקבות המלצתו הוזמנה ב-1559 לחצר המלוכה הספרדית שם שימשה כחונכת למלכה ‏‏אליזבת דה ולואה שהייתה ציירת חובבת, בתואר של "בת-לוויה למלכה"(Lady-in-waiting). בהמשך התמנתה לתפקיד "צייר של המלך" למלך פיליפה השני. ב-1571 נישאה בשידוך, ביוזמת המלך, לאציל הסיציליאני פבריציו מונקדה פינ'טלי (Fabrizio Moncada Pignatelli)(איט') המלך נתן לה נדוניה של 12000 סקודי וקצבה שנתית של 1000 דוקטים. בעקבות נישואיה עברה לגור בארמון של פבריציו בפטרנו שבסיציליה.

פבריציו נפטר ב-1579. לאחר מותו נדרשה ספונוסיבה על ידי מלך ספרד לחזור למדריד, אולם התחמקה בטענה שהיא מתגעגעת למולדתה, וב-1581 עברה לגור בפיזה. על הספינה במהלך ההפלגה לאיטליה פגשה את אורציו לומליני (Orazio Lomellini), "גבר נאה ממשפחה מכובדת"[6] והתאהבה בו. ב-1584 נישאה לו ועברה לגור בגנואה.

ב-1585 חזרה לגור בסיציליה ונשארה שם עד מותה, בפלרמו ב-1625, בגיל 93. היא קבורה בפלרמו בכנסיית סאן ג'ורג'ו דאי ג'נובזי (San Giorgio dei Genovesi)(איט').

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגוויסולה הייתה יוצרת פוריה מאוד, ציירה בעיקר דיוקנאות. התרכזותה בציור דיוקנאות הייתה פועל יוצא מהמגבלות שהיו עליה בהיותה אשה. היא לא יכלה ללמוד אנטומיה, היא לא ראתה מודלים עירומים מה שמנע ממנה לצייר קומפוזיציות גדולות מרובות דמויות בתנוחות מגוונות כמקובל בתמונות דתיות ומיתולוגיות גדולות. בציור דיוקנאות עשתה חידושים בהם השתחררה מהצורה המקובלת, והעמדת הדמויות בתנוחות וברקעים מגוונים (הערה: כך על פי הויקי האנגלית המסתמכת על מאמר). מאידך בדיוקנאות שציירה בבית המלכות הספרדי היא סגלה לעצמה את הסגנון הפורמלי המקובל.

במהלך חייה הפכה לציירת דיוקנאות מפורסמת שקיבלה הזמנות מכל רחבי אירופה. היא הייתה מוערכת מאוד גם על ידי הציירים בני דורה, רבים מהם באו לבקרה וללמוד ממנה. ביניהם אנתוני ואן דייק הפלמי, שביומניו ציין שלמד ממנה הרבה, הוא גם צייר תמונת דיוקן שלה.

מיצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-50 ציורים המיוחסים לאנגיסולה ידועים כיום[7]. ביניהן:

  • אחותה אלנה אנגוויסולה בבגדי נזירה, אחת העבודות המוקדמותם הידועות כיום, 1551, שמן על בד, 53.3X68.5 ס"מ, הגלריה לאמנות של סאות'המפטון.
  • "משחק השח" ,1555, שמן על בד, 72X97 ס"מ, Muzeum Narodowe, Poznań.
  • "המלכה אליזבט דה ולואה", סביבות 1599, שמן על בד, 68X54 ס"מ, המוזיאון לתולדות האמנות (וינה).
  • "המלך פיליפה השני", 1565, שמן על בד, 88X72 ס"מ, מוזיאון הפראדו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1556, המוזיאון של לנצוט, פולין.
  2. ^ 1610, שמן על בד, קרן גוטפריד-קלר.
  3. ^ לעתים נכתב Anguisciola
  4. ^ המקורות חלוקים ביחס למעמדם:לפי חלק מהמקורות השתייכו למעמד הסוחרים, ויש הטוענים למצב כלכלי לא טוב.
  5. ^ 11 לפי הוויקיפדיה הגרמנית.
  6. ^ סופוניסבה אנגוויסולה בספר Women painters of the world, from the time of Caterina Vigri, 1413-1463, to Rosa Bonheur and the present day מאת Sparrow, Walter Shaw עמודים 24-28(אנגלית)
  7. ^ טבלה הכוללת תמונות של רוב יצירותיה נמצאת בוויקיפדיה האנגלית (אנ').