סוציולקט
בבלשנות, סוציולקט, דהיינו דיאלקט סוציאלי, הוא ניב שפה המדובר על ידי מעמד חברתי מסוים, קבוצה מקצועית, קבוצת גיל, תת-תרבות, או קבוצה חברתית אחרת בתוך חברה.
הסוציולקט נוצר כתוצאה משיח-פנימי של קבוצה המבודדת מקבוצות אחרות על רקע שונותה חברתית, עימן היא חולקת מרחב גאוגרפי משותף.[1]. לדוגמה, הסוציולקט בו מדברים ילדים להורים משכילים יהיה בעל דקדוק תקני יותר מאשר הסוציולקט בו מדברים ילדים להורים חסרי השכלה, ויכיל שוני במאפייני דיאלקט נוספים. היצירות "לחנך את ריטה" ו"גברתי הנאוה" עוסקות ב"גמילה" מהסוציולקט של החברה חסרת ההשכלה, ולצד ההומור שבהן, הן מדגימות יפה את ההבדל בין הסוציולקטים[2].
חלק מהסוציולקטים עשויים להיות ניבים של קבוצה הנחשבת בעלת מעמד רם או נחות, אם כי אין הדבר הכרחי. לדוגמה, החברה החרדית בישראל היא בעלת סוציולקט ייחודי לה. קיימים מספר מחקרים סוציולינגוויסטיים שבדקו היבטים לשוניים וחברתיים של החברה הנשית-חרדית בישראל. דוגמה אחרת לזה היא הסוציולקט של קהילת הלהט"ב בקליפורניה, שעליו מתבדח מדי פעם אדי מרפי[3] (לצד הבדיחות הקבועות שלו, על הסוציולקט של החברה הלבנה והמשכילה).
יש להבדיל בין הסוציולקט לאידיולקט, שהוא אופן השימוש בשפה של פרט מסוים (אדם מסוים נוהג להשתמש הרבה במילה מסוימת או להגות מילים מסוימות באופן ייחודי לו). יש להבדיל את הסוציולקט גם מן המשלב, שהוא אופן שימוש בשפה המתאים לנסיבות מסוימות. זאת משום שמרבית האנשים משתמשים במשלבים שונים בנסיבות שונות. לדוגמה, שופט ידבר באולם בית המשפט – במשלב אחד, עם עוזריו, בלשכתו – במשלב שני, ועם בני משפחתו, בביתו – במשלב שלישי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "אידיולקט/סוציולקט", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
דיבור ומעמד חברתי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מבוא לבלשנות, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה שלוש, עמוד 140.
- ↑ דוגמה נוספת – קומדיית המצבים הבריטית "מישהו מטפל בך?". שם, שתי דמויות הנשים המרכזיות מגחיכות – האחת את הסוציולקט והמבטא של המעמד הגבוה, והשנייה את הסוציולקט והמבטא של המעמד הנמוך. דמותה של גברת סלוקומב, המגחיכה את הסוציולקט של המעמד הגבוה, מתעלמת בקביעות ממשמעויות גסות של מילים, שברורות לכול – אך אינן מופיעות במילונים. כך היא מספרת בכל פרק סיפור על החתולה שלה, שכמעט כל דובר אנגלית יפרש כסיפור על איבר מינה.
- ↑ ראו, למשל, את הסרטים "השוטר מבברלי הילס" ו"בגסות" של אדי מרפי
