סטניסלב מוניושקו

**סטניסלב מוניושקו**
**Stanisław Moniuszko**
לידה	5 במאי 1819; Ubiel, בלארוס
פטירה	4 ביוני 1872 (בגיל 53); ורשה, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות פובונזקי
מוקד פעילות	האימפריה הרוסית, פולין
מקום לימודים	Minsk men's gymnasium
סוגה	אופרה
שפה מועדפת	פולנית
כלי נגינה	עוגב, עוגב
בן או בת זוג	Aleksandra Müller
צאצאים	Jan Czesław Moniuszko, Elżbieta Moniuszko-Nawroczyńska, Bolesław Moniuszko
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

סטניסלב מוניושקו (בפולנית: Stanisław Moniuszko^[1];‏ 5 במאי 1819 – 4 ביוני 1872), מלחין פולני יליד בלארוס. נחשב כנציג הבולט ביותר של האופרה הלאומית הפולנית. שיריו, המוזיקה הדתית ושתי האופרות החשובות שלו "הלקה" ו"ארמון הרוחות", כמו כן שתי רביעיות המיתרים שהלחין, נמנים עד היום עם הרפרטואר המוזיקלי העולמי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע המשפחתי, ילדותו ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ביישוב אובייל על יד מינסק, בזמנו בפלך יגומן בגוברניה מינסק, כיום באזור צ'רוון של מחוז מינסק, במשפחה של בעלי אחוזות מיוחסת לשושלת האצילים לוביץ' ובעלת השכלה מוזיקלית. אמו, אלז'בייטה מג'רסקה, הייתה בת למשפחה ממוצא ארמני (מג'ריאנץ).

האב, צ'סלב מוניושקו, התיישב באותו אזור אחרי ששרת כקצין פרשים במטה של המרשל הצרפתי מורט בעת מסעו של נפוליאון ברוסיה. סטניסלב בילה רוב שנות ילדותו בוורשה ובמינסק. קיבל שיעורי מוזיקה ופסנתר קודם כול מאמו ואחר כך מאוגוסט פראייר בוורשה בשנים 1827–1830. בשנים 1830–1837 למד הלחנה בבית הספר למוזיקה של דומיניק סטפנוביץ במינסק. המשיך לימודי הלחנה וניצוח מקהלות אצל קרל פרידריך רונגנהגן בקונסרבטוריום בברלין בשנים 1837–1839. השתלם אז גם תוך כדי השתתפות בחזרות של מופעי אופרה תחת ניצוחם של רונגהגן ושל גספרו ספונטיני.

פעילותו בווילנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1840 התיישב בווילנה והתחתן עם אלכסנדרה מילר. בווילנה הועסק כנגן עוגב בכנסיית יוהנס הקדוש ועבד בו זמנית כמורה למוזיקה והחל משנת 1850 כמנצח בתיאטרון. ניצח על הרקוויאם של מוצרט בביצוע מקהלת חובבים, כמו כן על אורטוריות של היידן, מנדלסון ואחרים, ניצח גם על יצירות לתזמורת של בטהובן וגספארו ספונטיני, מלחין שהכיר אישית בברלין. בשנת 1854 בעזרת אכילס בונולדי הקים בווילנה חברת חובבים "צציליה הקדושה" וניצח את הופעותיה הפומביות פעמיים בשנה. בעת 18 שנות פעילותו בווילנה תרם רבות להפיכתה למרכז מוזיקלי חשוב.

מנצח האופרה בוורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הצלחת האופרה שלו "הלקה" בשנת 1858 מונה כמנצח האופרה (תאטר ולקי = התיאטרון הגדול) בוורשה וחי כל שאר שנותיו בעיר הזאת. בביקור בפריז בשנת 1862 הכיר את העמיתים הצרפתים בתחום האופרה, אובר וגונו.

החל משנת 1864 לימד תזמור והלחנה במכון למוזיקה בוורשה.

עם תלמידיו נמנו: צזאר קואי, הנריק יארצקי (גר') וזיגמונט נושקובסקי (אנ').

תרומתו כמלחין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירותיו שילב הסגנון הקלאסי הפולני עם השפעות איטלקיות, למשל של (וינצ'נצו בליני) ורומנטיות גרמניות – משוברט, מנדלסון, ורוסיות – מגלינקה. הצטיין כיוצר מנגינות שניכרת בהן השראה מהפולקלור הפולני, הבלארוסי והליטאי. לא מעט מהאופרות שלו נגעו בנימה ביקורתית בהיבטים חברתיים שבחיי האימפריה הצארית. באופרה שלו הכי ידועה, הלקה יש רואים תהודה למהפכות "אביב העמים" משנות 1848–1849 כשהיא נושאת מסר של מחאה נגד אי-הצדק החברתי. מבחינה מוזיקלית יוצא דופן השימוש בטכניקה הדומה ללייטמוטיב של וגנר ובתזמורה מורגשת השפעתו של קרל מריה פון ובר. גם האופרה החשובה האחרת שלו, "ארמון הרוחות", משקפת את האווירה בעם הפולני אחרי המרד מ-1863. גם האופרות "הרוזנת" ו"מילת כבוד" (Verbum nobile) חדורות רגשות פטריוטיים, בעוד שהאופרה "פאריה" מתייחסת שוב לעוולות חברתיים. שמו של מוניושקו כמלחין גדול הלך לפניו בשכבות רבות בעם בפולין. אחרי שנפטר מהתקף לב בוורשה בשנת 1872, בהלווייתו באו לחלוק לו כבוד אחרון במעין הפגנה המונית כ-60,000 אנשים. נקבר בבית הקברות פובאזקי בבירת פולין.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות קוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

300 - 400 לידר, בין השאר על מילים של אדם מיצקייביץ'
("שלושה שירים" – יצירתו הראשונה של מוניושקו שפורסמה, של לנרטוביץ, צ'צ'וט, אודינייץ, יוזף איגנצי קראצ'בסקי ואחרים)
מוזיקה מקהלתית
6 מיסות
1 רקוויאם
4 ליטניות
קנטטות:
"רוחות רפאים" (Widma) לפני 1859 ו"סונטות מקרים" (Sonety krymskie)‏ 1867, שתיהן על מילים של מיצקייביץ'
מעל 15 אופרות:
"לינה בהרי האפנינים" ("Nocleg w Apeninach"), וילנה 1839; "מי הקסם" – לפי ליברית של הסופר הבלארוסי ויקנטי דונין-מרצינקייביץ 1840; "הלקה" ("Halka"), וילנה 1848 ו-1854, גרסה חדשה בוורשה 1858; "דון קישוט החדש" ("Nowy Don Kiszot"), למברג) 1849; "ההגרלה" ("Loterya") ורשה 1846; "הצוענים" (Cyganie) וילנה 1852, בגרסה חדשה "יוונוטה" ("Jawnuta") ורשה 1860; "בטלי" ("Bettly") וילנה 1852; "אידיליה בכפר" מינסק 1852; "הרפסודאי" ("Flis") ורשה 1858; "הרוזנת" ("Hrabina") ורשה 1860; "מילה של כבוד" ("Verbum nobile") ורשה 1861; "ארמון הרוחות" ("Strazny dwór") ורשה 1865; "פאריה" ("Paria") ורשה 1869; המלודרמה "באטה" ("Beata") ורשה 1872.

בלטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מונטה קריסטו" 1866

מוזיקה כלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

3 אוברטורות:
"מעשיה" ("Baijka") – מוקדשת לדרגומיז'סקי 1848; "קין" 1856; "צבאית" 1857.
פולונז קונצרטי (1866)
2 רביעיות מיתרים, 1839, 1840
מוזיקת במה – למחזות של שייקספיר: "המלט", "הסוחר מוונציה", של שילר "השודדים", של יוזף קורז'ניובסקי "אנשי הקרפטים", של יוליוש סלובצקי "לילה ונדה".

עבודות תאורטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב ספר לימוד (טרקטט) להרמוניה – ורשה 1871

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Dictionnaire des grands musiciens -sous la direction de Marc, Vignal-1985 Librairie Larousse
Das Neues Lexikon der Musik Metzlersche Verlags buchhandlung und Carl Ernst Poescherl, Stuttgart

1996 ed Guenther Massenkeil vol 3

The Larousse Encyclopedia of Music (ed.Geoffrey Hindley), Chancellor Press 1996, ch Polish music from earliest time to the end of the 19th century - Moniuszko p 310