סיום (שחמט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בשחמט, סיום הוא השלב השלישי והאחרון במשחק. הסיום מאופיין במספר מועט של כלים על הלוח.

שלב הסיום מתחיל בסוף שלב המציעה ונגמר עם סיום המשחק. אין גבול ברור בין השלבים, אולם בדרך כלל המעבר ביניהם מתבצע בהחלפה של כלים רבים.

בשלב הסיום המלך, שעד עכשיו הסתתר, יוצא בדרך כלל מ"מקום מחבואו" ונוטל חלק פעיל בקרב. בדרך כלל נותרים על הלוח בעיקר רגלים, והשחקן מנסה להכתיר אותם למלכה. צורת הקרב תלויה בדרך כלל בכלים האחרים שנותרו על הלוח, ומשום כך הסיום מכונה על פיהם: "סיום רגלים" (אם לא נותרו כלים כלל חוץ מהרגלים), סיום צריחים, וכו'.

הסיום נחשב לשלב קשה הדורש דיוק רב. סיומים חוזרים על עצמם פעמים רבות, לכן שחקנים לומדים עמדות סיום נפוצות.

הסיום פופולרי בבעיות שחמט (מכונה גם "אטיוד") בדרך כלל המשימה היא לנצח בעמדה הנראית כתיקו, או לכפות תיקו בעמדה הנראית כעמדת הפסד.

סוגי סיומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיומים אלמנטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מט
ערך מורחב – סיומים אלמנטריים

"סיומים אלמנטרים" הם סיומים שבהם אחד מהצדדים נותר עם מלך בלבד. לצד השני יכולה להיות מלכה, צריח, שני רצים, רץ ופרש או שלושה פרשים. בכל אחד מהמקרים הללו ניתן להנחית מט לצד השני. [כשיש רק 2 פרשים, ניתן טכנית לבצע מט, אך לא ניתן לכפות את היריב לכך]

סיומי רגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סיומי רגלים (שחמט)

בסיומים שבהם נשארים רק רגלים על הלוח, המלך בדרך כלל הופך להיות הכלי הפעיל ביותר. כל שחקן מנסה להכות את רגלֵי היריב ולתמוך ברגלים שלו. נשק חזק במיוחד הוא "רגלי עובר"- רגלי שכל הדרך שלו "פתוחה" בלי רגלים בדרך. אם יש לאחד מהצדדים רגלים עוברים בשני צדדי הלוח, כמעט בלתי אפשרי לעצור אותם.

במקרה שכל הרגלים "חסומים" על ידי רגלי מהצד השני, הגורם העיקרי שעשוי להביא לניצחון הוא חדירה של המלך לשורת היריב והכאה של אחד מהרגלים שלו. פעמים רבות ניתן לעשות זאת בעזרת שימוש בכפאי.

סיומי פרשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיומי פרשים דומים לסיומי רגלים בגלל חוסר כלים בעלי טווח-ארוך על הלוח. לפרשים קשה בדרך כלל ללכוד את הרגלים וצריך לבצע תמרונים מסובכים לשם כך. מאידך, הם יעילים בחסימת רגלים עוברים.

סיומי רצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סיומי רצים שוני צבע
8
7
6 רץ שחור
5
4 רגלי שחור רגלי שחור מלך שחור
3
2 רץ לבן מלך לבן
1
א ב ג ד ה ו ז ח
סיום רצים שוני-צבע.

בסיומי רצים יש חשיבות מרובה לשאלה האם הרצים שווי צבע (על אותו צבע משבצת) או שוני צבע. בעוד שבסיומים עם רצים שווי צבע יש לצד בעל היתרון סיכויים טובים לנצח, הרי שבסיומים עם רצים שוני צבע יש סיכויים גבוהים לתיקו. בדוגמה משמאל, אף על פי שלשחור יתרון שני רגלים, הוא אינו יכול לנצח, כי המלך השחור קשור לשמירה על הרגלי ז4 וניסיון קידום 1...ו3 יביא ל-2.ר:ו3 ז:ו3 מ:ו3 ותיקו.

בסיומי רצים שווי צבע מתקיים "חוק הזהב": יש להציב את הרגלים שלך על צבע נגדי של משבצת מצבע המשבצת של הרצים. ככה הם לא יחסמו את הרץ שלך ואי אפשר יהיה להכות אותם על ידי הרץ הנגדי, ובנוסף אם יש מולו רגלי בצבע הנגדי, הוא יהיה מוכרח להתייצב על משבצת בצבע המשבצת של הרצים ולהפר את חוק הזהב.

סיומי צריחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיומי צריחים הם הנפוצים ביותר משום שהם לא מוחלפים בדרך כלל עד לסיום. בסיומים כאלה גורם מכריע הוא איומי שח על המלך. אפשר בעזרתם ללכוד רגלים וכן לגרום לתיקו בעזרת שח-תמיד.

סיומי מלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיומי מלכות הם נדירים, כי המלכות מוחלפות בדרך כלל בין המציעה לסיום. סיומי מלכות נחשבים לקשים מאוד, ודרוש בהם דיוק רב.

סיום ללא רגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים לא נשארים בסוף המשחק כלל רגלים, במקרים כאלה המטרה של כל צד אינה להכתיר רגלי אלא להנחית מט עם הכלים המעטים שנותרו לו. במקרה של שוויון חומרי הדבר כמעט תמיד איננו אפשרי. אם לאחד הצדדים יש יתרון, הוא יכול לנצח אך הדבר קשה.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]