סיימון ברון-כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיימון ברון-כהן

סיימון ברון-כהן הוא פרופסור לפסיכופתולוגיה התפתחותית במחלקות לפסיכיאטריה ולפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת קיימברידג', עמית בטריניטי קולג' שבקיימברידג' ומנהל המרכז לחקר האוטיזם באוניברסיטת קיימברידג', בממלכה המאוחדת.

ברון-כהן עשה דוקטורט בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. הוא התפרסם בזכות עבודותיו בחקר האוטיזם, כולל התאוריה המוקדמת שלו, שהאוטיזם כולל מידה כלשהי של "עיוורון מנטלי" (או עיכובים בהתפתחות "התאוריה של התודעה"), והתאוריה המאוחרת שלו שהאוטיזם הוא צורה קיצונית של המוח הגברי, שכללה ארגון מחדש של הבדלי מגדר פסיכולוגיים במונחים של אמפתיה ושיטתיות.

תחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמר המדעי הראשון של ברון-כהן ראה אור ב-1985, יחד עם אוטה פרית ואלן לסלי. המאמר טען שילדים אוטיסטים מבטאים ליקויים חברתיים ותקשורתיים כתוצאה מעיכוב בהתפתחות התאוריה של התודעה. הטענה נבחנה באמצעות ניסוי האמונה המוטעית, ושוחזרה פעמים רבות מאז.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיימון ברון-כהן כתב חמישה ספרים, שאחד מהם ראה אור בעברית:

  • ההבדל המהותי: גברים, נשים והמוח הגברי הקיצוני (הוצאת עם עובד, 2006).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]