תאוריה של תודעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: ראו למשל הערך האנגלי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

תאוריה של תודעה או תאורית המיינדאנגלית: Theory of mind, בראשי תיבות: ToM) היא היכולת להבין ולפרש התנהגות אנושית באינטראקציות ובהקשרים חברתיים שונים, והיא כוללת את היכולת לזהות מצבים מנטאליים (mind) כגון, רגשות, מחשבות, כוונות ורצונות, של האני ושל הסובבים. יכולת זו, העומדת בבסיס יחסים חברתיים תקינים ומחברת בין יכולות קוגניטיביות לבין רגשות, מסייעת ומאפשרת לבני אדם להסביר ולנבא את פעולותיהם והתנהגויותיהם של האחר.

בזכות היכולת לייחס מצבים נפשיים לאחר ולעצמי, מתאפשרת הבנה וניבוי של התנהגות הפרט והזולת, ולפיכך היכולת היא חשובה ביותר ביחסים חברתיים. לרוב מתפתחת היכולת לאורך ההתפתחות התקינה של הילד, ונרכשת לרוב בסביבות גיל 5, לטענת חלק מהחוקרים. לשם השגת יכולת זו, נדרשות יכולות קוגניטיביות ורגשיות כגון יכולת לייצוג-על מנטלי ולהסמלה (שמתבטאות למשל במשפט כמו "דני חושב שאמא לא בבית" - המשפט לא מבטא ייצוג של המציאות, אלא ייצוג מחשבה על המציאות).

מרבית החוקרים טוענים כי פגיעה ביכולת לתאוריה של התודעה, היא אחד המאפיינים המרכזיים של ילדים ובוגרים הלוקים בתסמונות הרצף האוטיסטי. עקב כך, הלוקים באוטיזם קלאסי או בתסמונת אספרגר עשויים להתקשות בקריאת כוונות אחרים והסברת התנהגותם או רגשותיהם, בחיזוי התנהגות האחר, בהבנת האופן בו משפיעה התנהגותם שלהם על רגשות האחר, בהבנת נורמות ההתנהגות המצופות מהם, בהעמדות פנים ועוד – קשיים שיוצרים התנהגויות לא מותאמות, חוסר אמפתיה, חוסר הבנה של נורמות והתרחשויות באינטראקציות החברתיות, ולבסוף העדפה של הימנעות מחברת אחרים‏‏ [1]. עם זאת, ישנן מספר עדויות לכך שפגיעה זו ב- Theory of mind היא מעט פחות חמורה בקרב הלוקים באוטיזם בתפקוד גבוה בעלי IQ גבוה במיוחד, אך עדיין קיימת ‏‏[2]. נראה כי חלקם מצליחים במבחנים שבודקים תאוריה של תודעה ממעלה ראשונה (למשל יכולים להגיד באופן מותאם מה הם חושבים שהזולת חושב), אך לא במשימה מורכבת יותר של יכולת ממעלה שנייה (למשל מתקשים בשאלה מה הם חושבים שהזולת חושב שהם חושבים).

אחת הדרכים הקלאסיות לבדיקת תאוריה של תודעה אצל ילדים, היא במבחן פשוט שיצרו החוקרים וימר ופרנר בשנות ה-80, "מטלת האמונה המוטעית"‏[3]. במטלה זו מוצג לילד סיפור על ילד שמחזיק באמונה מוטעית(למשל, הילד מקסי חושב שהשוקולד נמצא בארון כאשר בעצם הוא נמצא במקרר); על הנבדק לזהות שהדמות במטלה תפעל בצורה שגויה על סמך אמונה מוטעית זו (מקסי יחפש את השוקולד בארון למרות שהנבדק יודע שהשוקולד נמצא במקרר). החוקר סיימון ברון-כהן ושותפיו יצרו גרסה דומה של מטלת האמונה השגויה, "מבחן המשימות של סאלי ואן", שהפכה לנפוצה ועל בסיסה נבנו מבחנים מורכבים נוספים ‏‏[4]. בהליך זה משתמש הבודק בשתי בובות, סאלי ואן, ומראה לילד שלסאלי יש סל ולאן יש קופסה. סאלי שמה חרוז בסל והולכת לרגע החוצה. אן לוקחת בינתיים את החרוז מהסל של סאלי ומניחה בקופסה שלה. אז סאלי חוזרת לחדר, והילד הנבדק נשאל: "איפה סאלי תחפש את החרוז שלה?" רוב הילדים עונים נכונה כי היא תחפש בסל שלה, משום שלמיטב ידיעתה החרוז נותר שם אחרי שהיא הניחה אותו בסל, והיא לא יודעת שאן העבירה אותו. אך ילדים שתאוריית התודעה שלהם פגועה, כגון ילדים עם אוטיזם, לא מבינים שסאלי לא יודעת זאת, וחושבים בטבעיות כי סאלי יודעת מה שהם עצמם יודעים - שהחרוז הועבר לקופסה של אן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תאוריה של תודעה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏קומין, ו., ליץ', ג., וסטיבנסון, ג., (2001), תסמונת אספרגר – מדריך מעשי, קריית ביאליק: הוצאת אח.‏
  2. ^ ‏Bauminger, N., & Kasari, C., (1999), Brief report: theory of mind in high-functioning children with Autism, Journal of Autism and Developmental Disorders, 29 (1), 81-86.‏
  3. ^ Wimmer, H. & Perner, J., 1983. Beliefs about beliefs: representation and constraining function of wrong beliefs in young children's understanding of deception. Cognition, 13: 103-128.
  4. ^ אסא כשר ושרה מלכסון, אוטיזם והפרגמטיקה של השפה, עמ' 5-6, באתר אוניברסיטת תל אביב