סיסקו מוניוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיסקו מוניוז
מידע אישי
לידה 5 בספטמבר 1980 (בן 42)
ספרדספרד ספרד
גובה 1.75 מטר
עמדה קשר קיצוני
מועדוני נוער
מיורקה

ולנסיה

מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1998
1999–2003
2000–2001
2001–2002
2002–2003
2003–2005
2005–2009
2009–2011
2011–2014
2014–2016
מיורקה ב'
ולנסיה ב'
רקראטיבו ולבה
טנריפה
רקראטיבו ולבה
ולנסיה
ריאל בטיס
לבאנטה
דינמו טביליסי
ז'ימנסטיק טרגונה
10 (0)
39 (15)
39 (10)
28 (1)
23 (6)
44 (4)
73 (8)
43 (9)
98 (62)
25 (2)
קבוצות כמאמן
2017
2020
2021–2020
2021–2022
2022–2023
פובלה דה מפומט
דינמו טביליסי
ווטפורד
וסקה
אנורתוסיס פמגוסטה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פרנסיסקו חאבייר מוניוז לומפארטקטלאנית: Francisco Javier Muñoz Llompart; שם מקוצר: סיסקו, נולד ב-5 בספטמבר 1980) הוא כדורגלן עבר ספרדי, אשר שיחק בעמדת הקשר הקיצוני וכיום מאמן. כמאמן זכה באליפות אחת עם קבוצת דינמו טביליסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוניוז נולד בעיר מנקור בספרד, הוא אחיו הגדול של שחקן הכדורגל, טוני מוניוז והחל את קריירת המשחק שלו בקבוצת הנוער של מיורקה.

קריירה ככדורגלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1998/1999, החל את קריירת הבוגרים בקבוצת מיורקה ב', במדיה שיחק עונה אחת.

בתחילת עונת 1999/2000, חתם בקבוצת ולנסיה ב' והושאל מספר פעמים לקבוצת רקראטיבו ולבה וטנריפה.

בעונת 2003/2004, חתם בקבוצת הבוגרים של ולנסיה, מליגת הכדורגל הבכירה בספרד וזכה עימה באליפות ספרד, גביע אופ"א והסופר קאפ האירופאי[1][2].

בעונת 2005/2006, חתם בקבוצת ריאל בטיס ושיחק במדיה כ-4 שנים[3].

בעונת 2009/2010, חתם בקבוצת לבאנטה.

בעונת 2011/2012, חתם בקבוצת דינמו טבילסי מליגת העל הגיאורגית.

בעונת 2014/2015, חתם ז'ימנסטיק טרגונה.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017, החל מוניוז את קריירת האימון שלו לאחר שמונה למאמן זמני בקבוצת פובלה דה מפומט.

בחודש אוגוסט 2020, מונה למאמנה של קבוצת דינמו טביליסי וזכה עימה באליפות בסיום העונה[4].

בחודש דצמבר 2020, מונה למאמנה של קבוצת ווטפורד לאחר פיטוריו של ולדימיר איביץ', זכה בפרס מאמן חודש מרץ והוביל את קבוצתו לעליה היסטורית לפרמייר ליג[5][6][7][8].

בתחילת עונת 2020/2021, פוטר מקבוצת ווטפורד לאחר כ-7 מחזורי ליגה[9][10][11].

בתאריך 27 באוקטובר 2021, מונה למאמנה של קבוצת וסקה מליגת המשנה הספרדית[12].

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולנסיה
דינמו טביליסי
  • אליפות גיאורגיה (2): 2012/2013, 2013/2014
  • גביע המדינה הגיאורגי (2): 2012/2013, 2013/2014
  • הסופרקאפ הגיאורגי (1): 2014

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינמו טביליסי
  • אליפות גיאורגיה (1): 2019/2020

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיסקו מוניוז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Valencia 2-0 Marseille" (באנגלית בריטית). 2004-05-19. נבדק ב-2021-11-13.
  2. ^ El Levante UD cierra su plantilla con el fichaje de Xisco Muñoz, LevanteUD (בספרדית)
  3. ^ UEFA.com, Xisco the kid for Betis, UEFA.com, ‏2005-07-04 (באנגלית)
  4. ^ Xisco Muñoz hace campeón al Dinamo de Tiflis, Ultima Hora, ‏2020-12-10 (בספרדית)
  5. ^ מצאה מחליף לאיביץ': סיסקו מוניוס חתם בווטפורד, באתר ONE - מספר אחד בספורט, ‏2020-12-20
  6. ^ "נאמר לנו שאיביץ' התקפי, היה מעצבן לראות את ווטפורד משחקת", באתר ספורט 1, ‏2021-04-08
  7. ^ במשחק הראשון ללא איביץ': ווטפורד ניצחה את נוריץ', באתר ספורט 1
  8. ^ "הקורונה משפיעה, אבל הברקזיט יחליט מי תהיה הקבוצה הבאה של ארלינג הולאנד". הארץ. נבדק ב-2021-11-13.
  9. ^ פתיחה צולעת: ווטפורד פיטרה את מאמנה סיסקו מוניוז, www.israelhayom.co.il
  10. ^ תזמון בעייתי: ראניירי יציל את ווטפורד?, www.israelhayom.co.il
  11. ^ קטן, יאיר (2021-10-15). "הכוכב האמיתי של פ.ס.ז' / יורוטריפ". Ynet. נבדק ב-2021-11-13.
  12. ^ Xisco Munoz appointed Huesca boss, Largs and Millport Weekly News (באנגלית)