סכר טבקה
 | |
| מיקום | סוריה |
|---|---|
| סוג |
סכר סוללה, תחנת כוח הידרואלקטרית  |
| סוכר את | נהר הפרת |
| יוצר את | אגם אסד |
| אורך | 4,500 מטרים |
| רוחב בבסיס | 512 מטרים |
| רוחב בראש | 19 מטרים |
| גובה | 60 מטרים |
| ייצור חשמל | 824 מגה-ואט |
| תקופת הבנייה | 1968–1973 (כ־5 שנים) |
| שטח אגם | 610 קמ"ר |
| קואורדינטות | 35°52′20″N 38°34′00″E / 35.872222222222°N 38.566666666667°E |
  | |
סכר טבקה (בערבית: سد الطبقة, בתעתיק מדויק: סד אלטבקה; נקרא גם סכר א-ת'ורה, בערבית: سد الثورة, מילולית: "סכר המהפכה") הוא הסכר הגדול בסוריה. הסכר ממוקם על נהר הפרת, והוא נבנה על ידי מילוי עפר. הסכר נמצא כ-40 קילומטרים במעלה הנהר מהעיר א-רקה. גובה הסכר 60 מטרים ואורכו 4.5 קילומטרים. יצירתו הובילה להיווצרות אגם אסד, מאגר המים הגדול בסוריה. הסכר הוא הראשון מבין שלושה סכרים שסוריה בנתה על הפרת, כאשר השניים האחרים הם סכר תשרין וסכר הבעת'.
במקור תוכנן הסכר על מנת לייצר כוח הידרואלקטרי ועל מנת להשקות אדמות. הוא הוקם בין השנים 1968–1973 בסיועה של ברית המועצות. במהלך הקמתו ולפני הצפת אגם אסד, נחקרו אתרים ארכאולוגיים שונים, בהם תל אבו הוריירה, מורייבת, תל פרי ותל מסכנה וחבובה כבירה, במאמץ שנוהל על ידי אונסק"ו על מנת להציל את הממצאים באתרים אלו לפני שיוצפו.
בשנת 1974, כאשר צומצם הזרם בנהר הפרת בכ-25% על מנת למלא את האגם, פרצה מחלוקת בין סוריה לבין עיראק, אשר איימה להפציץ את הסכר. המחלוקת יושבה בסיוען של ערב הסעודית וברית המועצות, וסוריה הסכימה להזרים יותר מים לעיראק.
ב-11 בפברואר 2013, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, עבר הסכר לשליטת האופוזיציה הסורית. ארבע מתוך שמונה הטורבינות של הסכר המשיכו לפעול, ועובדי הסכר המשיכו לקבל שכר מהמממשלה הסורית. בדצמבר 2016 כבשה המדינה האסלאמית את העיר הסמוכה לסכר, א-ת'ורה. בתחילת 2017 לחם כוח משותף של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים וצבא ארצות הברית נגד המדינה האסלאמית, וכתוצאה מכך נפגעה תחנת הכוח ההידרואלקטרית וחדלה לפעול והסכר היה בסכנת התמוטטות. הפסקת אש נקבעה כדי לאפשר תיקון חירום של הסכר. במאי 2017 עבר הסכר לשליטת הכוחות הסוריים הדמוקרטיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סכר טבקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|
