סמואל מורס
 | |
| סמואל פינלי בריז מורס, 1845 | |
| לידה |
27 באפריל 1791 צ'ארלסטאון, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
2 באפריל 1872 (בגיל 80) מנהטן, ארצות הברית  |
| מקום קבורה |
בית הקברות גרינווד |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות |
1820–1871 (כ־51 שנים) |
| עיסוק | ממציא וצייר |
| אב |
Jedidiah Morse |
| אם |
Elizabeth Breese Morse |
| בת זוג |
שרה אליזבת גריזוולד |
| ילדים |
ליילה מורס, Charles Walker Morse, Samuel Arthur Breese Morse, Jr., Edward Lind Morse |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
| תרומות עיקריות | |
| טלגרף וקוד המורס | |
  | |
סמואל פינלי בריז מורס (שם מלא באנגלית: Samuel Finley Breese Morse; 27 באפריל 1791 – 2 באפריל 1872) היה ממציא אמריקאי, צייר היסטוריה ופורטרטים וצלם דאגרוטיפ חובב, אשר נחשב לאדם שהביא את טכניקת הצילום לארצות הברית בשנת 1839. מורס נודע בעיקר בזכות המצאת הטלגרף.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנותיו המוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מורס נולד בשנת 1791, בן ראשון לכומר הקלוויניסטי והגאוגרף ג'דדאיה (ידידיה) מורס, ולאליזבת' אן פינלי בריז, בעיר צ'ארלסטאון(אנג'), היום חלק מבוסטון שבמדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית. אבות אבותיו התיישבו במסצ'וסטס באמצע המאה ה-17. בשנות לימודיו בקולג' של אוניברסיטת ייל, בהן למד פילוסופיה דתית, מתמטיקה ומדעים, התעניין גם בתורת החשמל, ונכח בהרצאות בתחום. מורס סיים את לימודיו ב-1810, החל לעבוד כפקיד בהוצאת ספרים, אך לאחר זמן קצר, החליט להתמסר לציור.
קריירה כצייר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 ביולי 1811 הוא נסע להשתלם בציור בלונדון ועשה חיל: בסוף אותה שנה התקבל כחבר האקדמיה המלכותית לאמנויות. שהותו בבריטניה נמשכה כשלוש שנים, במהלכן נערכה מלחמת 1812. מורס עזב את בריטניה ב-21 באוגוסט 1815, וכשחזר לארצות הברית, השתקע בניו יורק, התפרסם כצייר גדול, בעיקר של דיוקנאות, ומ-1826 עד 1845, עמד בראש האקדמיה לאמנות אשר סייע לייסד.
בשנת 1832 מורס קיבל משרת פרופסור לציור ולפיסול באוניברסיטה של העיר ניו יורק (כיום אוניברסיטת ניו יורק), והיה הראשון שהחזיק במשרה מעין זו בארצות הברית. כן עמד בראש האקדמיה תקופה שנייה, בשנים 1862-1861.
הטלגרף
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1830 מורס הפליג לאירופה על מנת לטפח את יכולות הציור שלו, וביקר באיטליה, בשווייץ ובצרפת. בשנת 1832, בחזרו באונייה מהמסע, שמע מורס מדוקטור צ'ארלס ג'קסון, רופא ואיש מדע מבוסטון, על סגולות האלקטרומגנט, שהומצא בימים ההם. אז עלה במוחו לראשונה הרעיון, כי בעזרת האלקטרומגנט ניתן לבנות טלגרף חשמלי.
ב-1835 מורס בנה את הטלגרף הראשון, אשר הצליח לשדר אותות למרחקים קצרים. במהלך המחצית השנייה של שנות ה-30 של המאה ה-19 עסק מורס בפיתוח ובשכלול הטלגרף. בנוסף, פיתח מורס, יחד עם חברו אלפרד וייל (Vail) את קוד מורס, מערכת של קווים ונקודות לייצוג אותיות, הניתנות לשידור על ידי הטלגרף. אמנם צ'ארלס ויטסטון וויליאם פות'רגיל קוק הבריטים הציגו טלגרף מסחרי זמן קצר קודם לכן, אך זה של מורס עלה על זה שלהם, והשתלם יותר כלכלית. ב-1837 ביקש פטנט על המצאת הטלגרף, וזה נתקבל לבסוף ב-1840.
ב-11 בינואר 1838 מורס ערך הדגמה ראשונה של הטלגרף, וב-8 בפברואר 1838 הציג את הטלגרף לקהילה המדעית במכון פרנקלין בפילדלפיה. ב-21 בפברואר הדגים מורס את פעולת הטלגרף בפני נשיא ארצות הברית, מרטין ואן ביורן. פנייתו לממשלת ארצות הברית בבקשה, כי תקציב לו סכום כסף לשם הקמת הקו הטלגרפי הראשון נענתה בשלילה.
ב-1839, מורס ערך ביקור נוסף באירופה, בין היתר כדי לקדם את המצאתו ולרשום עבורה פטנט, אלא שהסתבר לו כי ויטסטון וקוק השיגו עליונות עליו באותו תחום בשלב זה. במהלך אותו ביקור, פגש בפריס את לואי ז'אק מנדה דאגר, למד ממנו את טכניקת הצילום הקרויה על שמו, דאגרוטיפ, וסייע להפצת המודעות אליה בארצות הברית. אחד מאלה שלמדו ממנו את אותה טכניקה היה מת'יו בריידי.
בשנת 1842 פנה מורס שנית לממשלת ארצות הברית בנושא הסיוע הכספי להקמת קו טלגרפי. הוא ידע את מועד הישיבה שבה הייתה צריכה לעמוד בקשתו לדיון, והגיע לוושינגטון כדי להיות נוכח בשעה שתוכרע ההחלטה. לבסוף אישרה הממשלה את הצעתו וב-1843 הקציבה לו סכום של 30,000 דולר (יותר מ-1,000,000 דולר בערכי ימינו).
מורס החל לבנות את הקו הטלגרפי הראשון בין הקפיטול שבוושינגטון ובין העיר בלטימור. ב-24 במאי 1844, שלח את המברק המפורסם הראשון: "מה פעל אל" ("What hath God wrought") מתוך הפסוק "כִּי לֹא-נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא-קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה-פָּעַל, אֵל", (ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"ג). רשת הטלגרף רשמה גידול דרמטי כאשר עד סוף העשור נמתחו ברחבי ארצות הברית קווים באורך של כ-20,000 ק"מ. בתחילת העשור הבא, ב-1851, הטלגרף של מורס הפך סטנדרטי באירופה היבשתית בעוד זה של ויטסטון וקוק הפך סטנדרטי בבריטניה ובמושבותיה.
בשנות ה-50 לקח מורס חלק בניסיון הראשון, שלא עלה יפה, של המיזם של סיירוס פילד להנחת כבל טלגרף טראנס אטלנטי. במהלך אותו ניסיון הסתכסך עם פילד והוצא בהמשך מן המיזם.
לגבי זכויות פטנט, מורס נזקק לשנים ארוכות של מאבק קשה כדי לקבלן וכדי לקבל תמלוגים הולמים. עם זאת, בית המשפט העליון האמריקני קבע כי זכויותיו חלות רק על הפיתוחים שהציג ולא על תעבורת מסרים טלגרפית בכללה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמואל מורס נישא ב-29 בספטמבר 1818, בקונקורד (ניו המפשייר), ללוקרציה פיקרינג ווקר (Walker). ב-7 בפברואר 1825 היא הלכה לעולמה כתוצאה מהתקף לב. הידיעות על מצבה ועל מותה הגיעו אל מורס באיחור, וככל הנראה היוו אחד הגורמים להתעניינותו הרבה באמצעי תקשורת מהירים. לזוג נולדו שלושה ילדים. ב-10 באוגוסט 1848 נישא בשנית, ביוטיקה, לשרה אליזבת' גריסוולד (Griswold). לזוג היו ארבעה ילדים.
ב-1849 מורס נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
מורס היה פעיל פוליטי פרוטסטנטי אנטי-קתולי קנאי, ובין היתר, שאף לשנות את תקנות ההגירה כדי לצמצם את מספר המהגרים הקתולים לארצות הברית. בנוסף, מורס היה תומך במוסד העבדות. הוא ניסה לרוץ לראשות עיריית ניו יורק אלא שנכשל כאשר זכה בפחות מ-1,500 קולות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Lauretta Dimmick, Mythic Proportion: Bertel Thorvaldsen's Influence in America, Thorvaldsen: l'ambiente, l'influsso, il mito, ed. P. Kragelund and M. Nykjær, Rome 1991 (Analecta Romana Instituti Danici, Supplementum 18.), pp. 169–191.
- Iles, George (1912). "Leading American Inventors". New York: Henry Holt and Company: 119–157.
{{cite journal}}: Cite journal requires|journal=(עזרה)
- Carleton Mabee, The American Leonardo: A Life of Samuel F. B. Morse, (1943, reissued 1969); William Kloss, Samuel F. B. Morse (1988); Paul J. Staiti, Samuel F. B. Morse (1989) (Knopf, 1944) (Pulitzer Prize winner for biography for 1944).
- David McCullough. The Greater Journey: Americans in Paris. Simon and Schuster, 2012.
- E. L. Morse (editor), his son, Samuel Finley Breese Morse, his Letters and Journals (two volumes, Boston, 1914)
- Samuel F. B. Morse, Foreign Conspiracy Against the Liberties of the United States: The Numbers Under the Signature (Harvard University Press 1835, 1855)
- Samuel I. Prime, Life of S. F. B. Morse (New York, 1875)
- Joachim Reinhardt, Samuel F. B. Morse (1791–1872), Congo, 1988.
- Paul J. Staiti, Samuel F. B. Morse (Cambridge 1989).
- Swayne, Josephine Latham (1906). The Story of Concord Told by Concord Writers. Boston: E.F. Worcester Press.
- Robert Luther Thompson, Wiring A Continent, The History of the Telegraph Industry in the United States 1832–1866 Princeton University Press, 1947.
- Vail, J. Cummings (1914). Early History of the Electro-Magnetic Telegraph, from Letters and Journals of Alfred Vail: Arranged by his Son, J. Cummings Vail. New York: Hine Brothers.
- Andrew Wheen, DOT-DASH TO DOT.COM: How Modern Telecommunications Evolved from the Telegraph to the Internet (Springer, 2011) pp. 3–29
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמואל מורס, ברשת החברתית Goodreads
סמואל מורס, באתר Discogs (באנגלית)
- סמואל מורס באתר מוזיאון המדע בירושלים
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-218 של מורס, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית), 27 באפריל 2009
- סמואל מורס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- סמואל מורס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי סמואל מורס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |
|
- אמריקאים ילידי מסצ'וסטס
- בוסטון: אישים
- חברי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
- ממציאים אמריקאים
- ציירים אמריקאים
- בוגרי אוניברסיטת ייל
- סגל אוניברסיטת ניו יורק
- חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- חברי היכל התהילה לאמריקאים הגדולים
- מונצחים בשלט כחול של ארגון המורשת האנגלית
- אמריקאים שנולדו ב-1791
- אמריקאים שנפטרו ב-1872