סמואל שיידט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמואל שיידט
Samuel Scheidt
לידה 3 בנובמבר 1587
האלה, ארכיבישופות מגדבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 במרץ 1654 (בגיל 66)
האלה, ארכיבישופות מגדבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמואל שיידטגרמנית: Samuel Scheidt;‏ הוטבל ב-3 בנובמבר 1587 – נפטר ב-24 במרץ 1654) היה מלחין, נגן עוגב ומורה גרמני מראשית תקופת הבארוק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיידט נולד בהאלה ואחרי סיום לימודי היסוד שם, נסע לאמסטרדם ללמוד אצל סוולינק, המלחין ההולנדי ידוע השם, שחותמו ניכר בבירוד בסגנונו של שיידט. עם שובו להאלה התמנה לנגן העוגב, ואחר לממונה על המוזיקה (קאפלמייסטר) בחצר המרקיז מברנדנבורג. שלא כמוזיקאים גרמנים רבים, כמו היינריך שיץ, למשל, נשאר שיידט בגרמניה במהלך מלחמת שלושים השנים והחזיק מעמד בהוראה ובשורה של משרות קטנות יותר עד שהיציבות נכונה מחדש וניתן לו לשוב למשרתו כקאפלמייסטר.

שיידט היה המלחין הראשון לעוגב בבארוק הגרמני שזכה לפרסום בינלאומי, והוא מייצג את פריחתו של הסגנון הצפון-גרמני החדש, שהתהווה במידה רבה כתוצאה מן הרפורמציה הפרוטסטנטית. בדרום גרמניה ובעוד כמה ארצות באירופה נותרה איתנה כשהייתה השפעתה הרוחנית והאמנותית של רומא, כך שהמוזיקה ברובה הגדול המשיכה להסתמך על מודלים איטלקיים. בחבלי הארץ שעברו זה לא מכבר לפרוטסטנטיות, דחף הניתוק מרומא את המוזיקאים לפתח רעיונות סגנוניים חדשים, שונים במידה רבה מן המקובל על שכניהם.

המוזיקה של שיידט מתחלקת לשתי קטגוריות עיקריות: מוזיקה אינסטרומנטלית, הכוללת מספר רב של יצירות לכלי מקלדת, בעיקר עוגב; ומוזיקת קודש ווקאלית, חלקה א'קאפלה וחלקה עם בסו קונטינואו או ליווי אינסטרומנטלי אחר. המוזיקה שלו לעוגב הייתה מפורסמת בשעתה, אף כי בהמשך העיבה עליה המוזיקה של יוהאן סבסטיאן באך. בכוראל פרלודים הרבים שלו הרבה שיידט להשתמש בטכניקה של "וריאציה מדוגמת", שבה כל פסוק של הכוראל משתמש במוטיב רתמי שונה וכל וריאציה (המורכבת מפסוקים אחדים) משוכללת מקודמתה, עד שהחיבור מגיע לשיאו. נוסף לכוראל פרלודים שלו, כתב שיידט מספר רב של פוגות, סוויטות מחולות (לעיתים קרובות בצורה מחזורית, עם בס יסודי משותף) ופנטזיות.

שיידט כתב גם כמות גדולה של מוזיקה ווקאלית, הן דתית והן חילונית, שחלק גדול ממנה שרד.

פרטיטורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכוראל פרלודים של שיידט מיוצגים בכל הקבצים הגדולים של כוראל פרלודים של מחברים שונים, ובהם:
  • "אוצר הזהב של נגן העוגב הכנסייתי" (שלושה כרכים) בעריכת קרל פ. פפאטייכר וארצ'יבלד ט. דייויסון (תאודור פרסר ושות', פנסילבניה).
  • 80 כוראל פרלודים מן המאה ה-17 וה-18 בעריכת הרמן קלר (פיטרס).
  • "כוראל פרלודים של אמני העבר" בעריכת קרל שטראובה (פיטרס) (קיים גם בהדפסה חוזרת ממאסטרס מיוזיק פאבליקיישנס).
  • מכלול יצירתו של שיידט יוצא לאור בהוצאת ברייטקופף והרטל בסדרה של 16 כרכים בעריכת גוטליב הארמס, כריסטהארד מאהרנהולץ וכריסטוף וולף.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנפרד בוקופצר, מוזיקה בתקופת הבארוק, ניו יורק: נורטון ושות', 1947.
  • "סמואל שיידט", בתוך: מילון גרוב החדש למוזיקה ומוזיקאים (עורך: סטנלי סיידי), כרך 20, לונדון: מקמילן, 1980.
  • Manfred Bukofzer, Music in the Baroque Era. New York, W.W. Norton & Co., 1947. ISBN 0-393-09745-5
  • 'Samuel Scheidt', The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. ISBN 1-56159-174-2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמואל שיידט בוויקישיתוף