סמר יזבכ
 | |
| לידה |
18 באוגוסט 1970 (בת 53) ג'בלה, סוריה  |
|---|---|
| מדינה |
סוריה  |
| לאום | סורי |
| עיסוק | סופרת, עיתונאית, תסריטאית, פעילה חברתית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תשרין |
| שפות היצירה | ערבית |
| תחום כתיבה | ספרות, עיתונאות, טלוויזיה, קולנוע |
| יצירות בולטות | אש צולבת ("A Woman in the crossfire" \تقاطع نيران) |
| תקופת הפעילות | מ-1999 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
סמר יזבכּ (בערבית: سمر يزبك) היא סופרת, עיתונאית, תסריטאית ופעילה חברתית סורית. יזבכּ כתבה יצירות במגוון רחב של ז'אנרים וחלק מיצירותיה הספרותיות תורגמו למספר שפות. היא נודעת בפעילותה החברתית-ספרותית למען נשים סוריות בצל מלחמת האזרחים בסוריה. יצירותיה הספרותיות מתארות את החיים בצל המלחמה והחברה הסורית המשוסעת. יזבכּ ידועה כמי שהביעה מחאה והתנגדות למשטר הסורי של בשר אל-אסד הן בעבודותיה הספרותיות והן בחייה האישים, דבר אשר הוביל לניסיונות לצנזר את עבודותיה. בעולם הערבי היא נתפשת כסופרת פמיניסטית בעלת דעות ליברליות ושנויות במחלוקת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמר יזבכּ נולדה בשנת 1970 בעיר ג'בלה בסוריה, למשפחה עלווית. היא למדה את לימודי התואר הראשון שלה בחוג לספרות ערבית באוניברסיטת תישרין בסוריה. לאחר סיום לימודיה, יזבכּ החלה את דרכה כעיתונאית, תסריטאית וסופרת. היא עבדה ככתבת בעיתון אל-חיאת הסורי במשך עשר שנים, ופרסמה מאמרים בעיתונים סורים שונים.[1] כמו כן, יזבכּ הפיקה מספר סדרות טלוויזיה וסרטים דוקומנטריים במסגרת עבודתה בטלוויזיה הסורית. בשנת 1999, יזבכּ פרסמה לראשונה אוסף סיפורים קצרים בשם "פרחי הסתיו" (باقة خريف). לאחר מכן פרסמה מספר נובלות וקובצי סיפורים נוספים.[2] כעבור מספר שנות פעילות הוכרה כסופרת בולטת בסוריה, וזכתה בפרסים ספרותיים.[3] בשנת 2011, היא הפגינה בגלוי כנגד משטר אסד כחלק מההפגנות העממיות, ועקב כך אולצה לגלות מסוריה אל פריז.[4] נכון לשנת 2023, היא מתגוררת בפריז, שם היא ממשיכה את פעילותה החברתית והספרותית.
פעילות ספרותית וחברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן מלחמת האזרחים בסוריה, יזבכּ כתבה מספר מאמרים, ספרים וחיבורים שהביעו את התנגדותה לשלטונו של בשאר אל-אסד. חיבוריה מכל התקופות כוללים ביקורת חברתית נוקבת המופנית אל המערכת השלטונית והחברתית בה גדלה. מן הבולטים בחיבוריה הוא הספר "אש צולבת" ("A Woman in the crossfire" \تقاطع نيران) שפורסם בשנת 2012. בספר זה יזבכּ מתארת את מלחמת האזרחים בסוריה מתוך סוריה עצמה, תוך הבעת התנגדות למשטר אסד. ספר זה זכה בפרס הספרות היוקרתי של פן פרינט בשנת 2012.[5] בספרה "טיט יבש" (صلصال) שפורסם בשנת 2007, יזבכּ מביעה ביקורת על הארגונים הצבאיים בקבוצות אידאולוגיות שונות בסוריה, תוך שהיא רומזת לדמויות בכירות במשטר ובחברה הסורית. הביקורת שהובעה בספר זה הובילה לניסיונות שונים לצנזר אותו בסוריה ובעולם הערבי.
תמה נוספת הבולטת בכתיבתה היא השאיפה להשתחרר מהמסגרות החברתיות הקונבנציונליות התוחמות את החברה הסורית ומשפיעות בפרט על מעמד האישה. יצירותיה הספרותיות מביעות ביקורת נוקבת על האופן בו מתנהלות מסגרות משפחתיות, עדתיות ומעמדיות בחברה הסורית. דוגמה בולטת לכך היא הספר "ריח הקינמון" (رائحة القرفة) שפורסם בשנת 2008. בספר זה, יזבכּ כותבת באופן גלוי וישיר על סוגיות חברתיות-כלכליות בסוריה תוך הבעת ביקורת על הפערים המעמדיים והמתחים העדתיים.[6]
פעילותה החברתית יצאה גם מגבולות העולם הספרותי והעיתונאי לאחר שעזבה את סוריה. יזבכּ השתתפה במספר הפגנות כנגד המשטר הסורי בעת ההפיכה בסוריה וכן לאחר שגלתה לפריז בשנת 2011. היא ידועה כקול לזכויות נשים בסוריה ובעולם, וכלוחמת למען זכויות אדם. בשנת 2012 הקימה ארגן ארגון נשים בשם "النساء الان" "נשים עכשיו",[7] שמומן על-ידי כספי זכייתה מפרס פן-פרינט. ארגון זה שואף להגיש סויע כלכלי, פוליטי ותרבותי לפליטות סוריות ולנשים בתוך סוריה, תוך יצירת יצירת מרכזים אזרחיים ורשתות תמיכה עבורן.[4]
מיצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "באקת ח'ריף" (פרחי סתיו – باقة خريف) אוסף סיפורים קצרים, דמשק, 1999.
- "מפרדאת אמרא'ה" (מילותיה של אישה – مفردات امرأة), אוסף סיפורים קצרים, ביירות, 2000.
- "טפלת א-סמאא'" (ילדת-שמיים – طفلة السماء), רומן, ביירות, 2002.
- "צלצאל" (טיט-יבש – صلصال), רומן, ביירות, 2005.
- "ראא'חת אלקרפה" (ריח-הקינמון – رائحة القرفة), רומן, ביירות 2008.
- "ג'בל א-זנאבק" (הר החבצלות – جبل الزنابق), רומן, ביירות 2008.
- "להא מראיא" (מראותיה – لها مرايا), רומן, ביירות, 2010.
- "תקאטע ניראן" (אש צולבת – تقاطع نيران), רומן, ביירות, 2012.
- אלמשאא'ה (ההולכת בדרך – المشاءة), רומן, 2017.
- תשע-עשר נשים: סיפורי התנגדות מסוריה, אוסף נרטיביים ספרותיים, 2018.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ashkal Alwan – A Conversation with Samar Yazbek: Interview by Rania Stephan, www.ashkalalwan.org
- ^ Samar Yazbek, www.goodreads.com
- ^ Samar Yazbek talks to Jo Glanville, Hay Festival, 2013-06-02 (באנגלית)
- ^ 1 2 Syrian feminists: ‘This is the chance the war gave us – to empower women’ | Working in development | The Guardian, web.archive.org, 2019-04-26
- ^ Samar Yazbek Awarded International PEN Pinter Prize – English PEN, web.archive.org, 2019-04-28
- ^ رواية سورية عن "النساء المثليات" وقصة حارس منزل رئيس الجمهورية, العربية, 2008-02-25 (בערבית)
- ^ Women Now For Development – Empowering Syrian Women, web.archive.org, 2019-04-30
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "סמר יזבכ".