סנג'אי גנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנג'אי גנדי
संजय गांधी
דמותו של סנג'אי על בול הודי מ-1981
דמותו של סנג'אי על בול הודי מ-1981
לידה 14 בדצמבר 1946
ניו דלהי עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 23 ביוני 1980 (בגיל 33)
ניו דלהי, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודו, הראג' הבריטי, הדומיניון של הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • בית הספר דון
  • Welham Boys' School עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הקונגרס הלאומי ההודי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מנקה גנדי עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר בלוק סבהה השביעי
18 בינואר 1980 – 23 ביוני 1980
(22 שבועות ו־4 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סנג'אי גנדיהינדי: संजय गांधी;‏ 14 בדצמבר 194623 ביוני 1980) היה פוליטיקאי הודי ובנה הצעיר של ראש ממשלת הודו אינדירה גנדי.

במהלך חייו התעתד להיות יורשה של אימו בהנהגת הקונגרס הלאומי ההודי, אך עקב מותו בתאונת מטוס ב-1980 אחיו הגדול רג'יב גנדי תפס את מקום אמם לאחר הרצחה ב-1984.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנג'אי גנדי נולד ב-14 בדצמבר 1946 בניו דלהי כבנם הצעיר של פרוז ואינדירה גנדי. בעת לידתו עמד אביה של אינדירה, ג'ווהרלל נהרו, בראשות ממשלת המעבר שהקימו הבריטים לקראת יציאתם מהודו הבריטית, והוא המשיך לכהן כראש ממשלת הודו עד מותו ב-1964. לאחר כשנה בה עמד לאל בהדור שסטרי בראשות ממשלת הודו, מונתה אימו, אינדירה, לראש ממשלת הודו.

סנאג'י התבקש לעזוב את בית הספר דון (אנ') עקב התנהגות לא הולמת. עקב כך הוא אורגנה לו משרה ברולס-רויס בקרו שבאנגליה, שם עבד במשך שלוש שנים.[1]

ב-1971 החליטה ממשלת הודו בראשות אינדירה גנדי, שגילתה נטיות סוציאליסטיות לייצר "מכונית עממית", שנועדה להיות מתאימה למעמד הביניים ההודי. הרעיון עצמו כבר עלה פעמים מספר משנות החמישים, אך לא הבשיל ליותר מרעיון. ביוני 1971 הוקמה חברה בשם מרוטי מוטרוס (אנ') וסנג'אי מונה למנהל החברה. החברה קיבלה בנובמבר הסמכה משר התעשיות דינש סינג ליצור המכונית העממית מטעם הממשלה. המיזם כולו כוסה בענן של שחיתות ובזבזנות: המפעל הוקם בהריאנה על ידי ראש השרים בנסי לאל על קרקע שלא הותאמה לכך ותוך הפרת חוקי התכנון. גם החברה, שגייסה עד ספטמבר 1974 18 מיליון רופי, הייתה תערובת של פעילות פוליטית ועסקית. החברה לא עברה מעולם מייצור אב טיפוס ליצור המוני.[2]

ב-1974 הייתה התערערות כללית של ממשלת אינדירה גנדי, שנתפסה כמושחתת ולא לגיטימית. ב-1975 פסק בית המשפט הגבוה באללהאבאד כי גנדי ניצלה לרעה את המנגנון הממשלתי בבחירות ב-1971, והורה לה להתפטר. אינדירה הכריזה בתגובה ב-25 ביוני 1975 על מצב חירום לאומי, תוך שהיא מנצלת את הרוב של הקונגרס הלאומי ההודי (R) על מנת לבטל את החקיקה עליה הסתמך בית המשפט בפסיקתו והכנסת תיקון לחוקת הודו שהעניק לראש ממשלת הודו חסינות מפני חוקי הבחירות. תקופה זו, בה דוכאו זכויות האזרח והאופיזיציה, הביאה לעלייתו הפוליטית של סנג'אי, שנחשב לכוח העיקרי מאחורי ממשלתה של אימו, בלא שישא במשרה פוליטית רשמית.[3]

סנג'אי השתלט על קונגרס הנוער ההודי (אנ'), תנועת נוער של הקונגרס, שהפכה לצבא נאמניו.[3]

ב-22 בפברואר 1976 הכריז סנג'אי על תוכנית בת חמש נקודות: תכנון משפחה, פינוי שכונות עוני, נטיעת עצים, ביטול האנאלפביתיות וביטול קאסטות ונדוניות. בשנה זו הפך סנג'אי לדמות פעילה באופן בולט, כאשר דמותו מופיעה בכרזות והוא הפך למוכר בקרב הציבור הרחב. עם הזמן הופנו המשאבים בעיקר לתכנון המשפחה, שהפך לעיקור כפוי המוני, לצד חיסול שכונות העוני בדלהי.

בינואר 1977 הודיעה אינדירה גנדי על הסרת מצב החירום וקיום בחירות במרץ. סנג'אי התמודד במחוז בחירה באוטר פרדש אך הובס, כשמפלגת הג'נטה הופכת למפלגת השלטון. בתקופת האופוזיציה הועמדו סנג'אי ואימו אינדירה לדין במספר האשמות, אך ההליכים לא הושלמו במהלך התקופה.

לאחר התפוררות ממשלת הג'נטה הוקדמו הבחירות לתחילת 1980. בבחירות אלו נבחר סנג'אי לראשונה למשרה רשמית כחבר בלןק סבהה.

כחודש לפני מותו מונה סנג'אי למזכיר הכללי של הקונגרס.[4]

ב-23 ביוני 1980 נהרג סנג'אי בתאונת מטוס בדלהי, במהלך ביצוע תעלולים אקרובטיים.[5] גופתו נשרפה.

חיים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנג'אי נישא בספטמבר 1974 למנקה גנדי (אנ'). לאחר מותו הסתכסכה אלמנתו עם אימו אינדירה ופנתה לפעילות פוליטית נפרדת, כשהיא מצטרפת לג'נטה דאל ולאחר מכן למפלגת העם ההודית. בנם היחיד ורון גנדי (אנ') נולד במרץ 1980, ואף הוא פעיל פוליטית כחבר מפלגת העם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנג'אי גנדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The story of Maruti: The small car which made big news, India Today, ‏6 באוגוסט 2014
  2. ^ Karan Tripathi, Maruti and Sanjay Gandhi: The history of an illicit, extraordinary love affair, Motoroids.com, ‏14 באפריל 2015
  3. ^ 1 2 Christophe Jaffrelot and Pratinav Anil, An Era of Sultans: sanjay’s emergency, India's First Dictatorship, 2021 doi:10.1093/oso/9780197577820.003.0005
  4. ^ Sanjay Gandhi dies in plane crash, The Sydney Morning Herald, ‏24 ביוני 1980
  5. ^ Sanjay Gandhi killed in crash; India 'thunderstruck' over death, Daily Union, ‏23 ביוני 1980