הבחירות ללוק סבהה (1971)
| |||||||||||
| הבחירות ללוק סבהה | |||||||||||
| 1 עד 10 במרץ 1971 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 60.49% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| ||||||||||
| מועמד | אינדירה גנדי | פוצ'לפלי סודראיאה | |||||||||
| מפלגה | הקונגרס הלאומי ההודי (R) | המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית) | |||||||||
| מספר הקולות | 64,033,274 | 7,510,089 | |||||||||
| מספר המושבים | 352 | 25 | |||||||||
| שינוי במושבים | 69 
|
6
| |||||||||
| אחוזים | 43.68% | 5.12% | |||||||||
| שינוי באחוזים | 2.90%
|
0.84%
| |||||||||
 | |||||||||||
| הזוכה: אינדירה גנדי | |||||||||||
הבחירות ללוק סבהה ב-1971 התקיימו מ-1 עד 10 במרץ. הבחירות קבעו את הרכב הלוק סבהה החמישי.
בבחירות אלו זכה הקונגרס הלאומי ההודי בראשות אינדירה גנדי.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבחירות ללוק סבהה ב-1971 היו הבחירות הראשונות בהודו שהוקדמו ממועדן הקבוע, שהיה בפברואר 1972, חמש שנים לאחר הבחירות הקודמות.
בנובמבר 1969 התפצל הקונגרס, לאחר שהנהלת המפלגה הדיחה את אינדירה גנדי מהמפלגה בעקבות הפרת הוראותיה בבחירות לנשיאות הודו ב-1969, כאשר גנדי תמכה בורהגירי ונקטה גירי והביאה לבחירתו על פני נילאם סנג'יווה רדי שמועמדותו אושרה על ידי וועדת המפלגה. מרבית חברי המפלגה הצטרפו לגנדי, שהקימה את הקונגרס הלאומי ההודי (R), בעוד כ-60 מחברי הלוק היו לחברי הקונגרס הלאומי ההודי (ארגון). הממשלה הייתה לראשונה בתולדותיה לממשלת מיעוט, שזכתה לתמיכתם של המפלגה הקומוניסטית של הודו, המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), דראווידה מונטרה קזגאם, מספר עצמאים ופורשי מפלגות אחרות.[1]
ב-27 בדצמבר 1970 פיזר נשיא הודו ורהגירי ונקטה גירי את הלוק סבהה, בעצת ראש הממשלה גנדי.[2]
בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספרם הכולל של בעלי זכות הצבעה היה 274,189,132.[3] מספר המועמדים הגבוה ביותר ממפלגה אחת היה מטעם הקונגרס הלאומי ההודי (R), ש-441 מועמדים התמודדו מטעמה. 238 התמודדו מטעם ההקונגרס הלאומי ההודי (ארגון), 157 מטעם בהרטיה ג'אנה סנג, 87 מטעם המפלגה הקמוניסטית של הודו, 85 מהמפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), 59 מסאוואטנטרה ו-50 מפלגות נוספות העמידו פחות מעשרים מועמדים בפני עצמם. 1,134 התמודדו כעצמאים, וסך הכל התמודדו 2,784 מועמדים בבחירות.[4] 1,589 מועמדים נוספים הגישו מועמדות אך משכוה קודם הבחירות.[5]
במקביל לבחירות הארציות התקיימו בחירות לאספה המחוקקת של טמיל נאדו, האספה המחוקקת של אודישה והאספה המחוקקת של מערב בנגל.[6] היו אלו הבחירות הראשונות בהן הבחירות למרבית האספות המחוקקות המדינתיות לא התקיימו במקביל לבחירות ללוק סבהה.
הבחירות במערב בנגל התאפיינו באלימות רבה, וארבעה מועמדים למושבים באספה המחוקקת נרצחו במהלך הבחירות. הבחירות במערב בנגל נערכו ב-10 במרץ, לאחר הבחירות בשאר הודו, על מנת לאפשר את הצבת כוחות שיטור גדולים יותר במדינה, שלא נדרשו לאבטחת בחירות במקומות אחרים במקביל.[7]
| ימי בחירות לפי מדינה וטריטוריה | ||||
|---|---|---|---|---|
| מדינה | ימים | נציגים | ||
| אודישה | 5 במאי | 20 | ||
| אוטר פרדש | 1, 3 ו-5 במרץ | 85 | ||
| איי אנדמן וניקובר | 1 במרץ | 1 | ||
| אנדרה פרדש | 5 במאי | 41 | ||
| אסאם | 1 ו-4 במרץ | 14 | ||
| ביהר | 1, 3 ו-5 במרץ | 53 | ||
| ג'אמו וקשמיר | 1, 4 ו-7 במרץ | 6 | ||
| גואה, דאמאן ודיו | 4 במרץ | 2 | ||
| גוג'ראט | 1 ו-4 במרץ | 24 | ||
| דאדרה ונאגר האוולי | 5 במרץ | 1 | ||
| דלהי | 5 במרץ | 7 | ||
| הריאנה | 5 במרץ | 9 | ||
| הימאצ'ל פרדש | 2 ו-5 במרץ | 4 | ||
| טמיל נאדו | 1, 4 ו-7 במרץ | 39 | ||
| טריפורה | 7 במרץ | 2 | ||
| איי לקדיב, מיניקוי ואמינדיבי | 1 במרץ | 1 | ||
| מאדהיה פרדש | 1 ו-4 במרץ | 37 | ||
| מערב בנגל | 10 במרץ | 40 | ||
| מהאראשטרה | 1, 4 ו-6 במרץ | 45 | ||
| מייסור | 4 ו-7 במרץ | 27 | ||
| מניפור | 1, 4 ו-7 במרץ | 2 | ||
| נאגאלנד | 1 עד 6 במרץ | 1 | ||
| פונדיצ'רי | 4 במרץ | 1 | ||
| פנג'אב | 5 במרץ | 13 | ||
| צ'אנדיגאר | 5 במרץ | 1 | ||
| קרלה | 6 ו-9 במרץ | 19 | ||
| ראג'סטאן | 1, 4 ו-6 במרץ | 23 | ||
| מקור | [8] | [9] | ||
תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הבחירות הושבעה אינדירה גנדי בשלישית לראש ממשלת הודו.
אחד הספיחים לבחירות היה עתירתו של ראג' נראין (אנ') שהפסיד לגנדי במחוז הבחירה שלה באוטר פרדש, נגד תוצאות הבחירות בטענה לשחיתות. בית המשפט הגבוה באללהאבאד קיבל ביוני 1975 את עתירת והרשיע את גנדי בשימוש לרעה במנגנון הממשלתי, שימוש בשירותי משטרה לתעמולת בחירות, שימוש בשירותי ייעוץ מחבר פרלמנט מכהן במהלך הבחירות, ושימוש פרטי בתשתית החשמל הממשלתית במערכת הבחירות הקודמת. בית המשפט ביטל את תוצאות הבחירות, קבע כי אינדירה גנדי צריכה לפנות את מקומה בלוק סבהה, ואסר עליה להתמודד שוב במשך שש שנים. בעקבות כך הכריז נשיא הודו פקרודין עלי אחמד ביוני 1975 על מצב חירום לבקשת גנדי. גנדי קידמה חקיקה לבטל את ההכרעות המשפטיות, כאשר הלוק לחוקק חוק שמסמיך את נשיא הודו להחליט על תקופת ההדחה של חבר בלוק סבהה, שנכנס לתוקף ב-6 באוגוסט 1975. הרוב בן השני שלישים אפשר לגנדי להעביר תיקון לחוקת הודו שקבע כי נשיא הודו, סגנו, ראש ממשלת הודו ויושב ראש הלוק סבהה לא יתבעו לדיו במהלך כהונתם על דברים שנעשו על ידי סמכויותיהם, ועתירות נגד בחירתם לא יובאו לפני בית משפט רגיל. גם נקבע כי חוקי הבחירות ותביעות נגדם לא יחולו על ראש ממשלת הודו ויושב ראש הלוק סבהה.[10] בדצמבר 1975 בית המשפט העליון של הודו דחה עתירות שטענו כי התיקון יוצא מדוקטרינת המבנה הבסיסי, ואישר את חוקיותו ואת בחירתה של גנדי.[11][12]
בדצמבר 1975, במהלך ועידת הקונגרס בצ'אנדיגאר הוחלט על דחיית הבחירות בשנה מכוח סמכויות החירום, ובמקום שכהונת הלוק סבהה תתום במרץ 1976 היא נקבעה להדחות למרץ 1977.[13] במקביל, נעצרו רבים מחברי האופוזיציה, בהם חברים מכהנים לוק סבהה.
ב-18 בינואר 1977 הכריזה גנדי על קיום בחירות במרץ אותה שנה. ההחלטה נבעה מיציבות הכלכלה, לצד הביטחון בניצחונה של הקונגרס בבחירות. מעט קודם להכרזה שוחררו מנהיגי האופוזיציה מורארג'י דסאי ולאל קרישנה אדוואני לצד אישים אחרים.[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Statistcal Report on General Electios, 1971 to the Fifth Lok Sabha (Vol I, II), New Delhi: Election Commission of India, 1973
- S. P. San-varma, Report on the Fifth General Elections in India (1971-72), New Dlehi: Election Commussuon of India, 1972
- 1971 Lok Sabha / Parliamentary Election Results, India Votes
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Robert L. Hardgrave, “The Congress in India - Crisis and Split”, Asian Survey 10, no. 3, 1970, עמ' 256–62, JSTOR 2642578
- ^ S. P. San-varma, Report on the Fifth General Elections in India (1971-72), New Dlehi: Election Commussuon of India, 1972, עמ' 2
- ^ Statistcal Report on General Electios, 1971 to the Fifth Lok Sabha, כרך I, New Delhi: Election Commission of India, 1973, עמ' 4
- ^ Statistcal Report on General Electios, 1971 to the Fifth Lok Sabha, כרך I, New Delhi: Election Commission of India, 1973, עמ' 76
- ^ S. P. San-varma, Report on the Fifth General Elections in India (1971-72), New Dlehi: Election Commussuon of India, 1972, עמ' 43
- ^ S. P. San-varma, Report on the Fifth General Elections in India (1971-72), New Dlehi: Election Commussuon of India, 1972, עמ' 56
- ^ S. P. San-varma, Report on the Fifth General Elections in India (1971-72), New Dlehi: Election Commussuon of India, 1972, עמ' 90–91
- ^ S. P. San-varma, Report on the Fifth General Elections in India (1971-72), New Dlehi: Election Commussuon of India, 1972, עמ' 37
- ^ Statistcal Report on General Electios, 1971 to the Fifhth Lok Sabha, כרך I, New Delhi: Election Commission of India, 1973, עמ' 7–6
- ^ The Constitution (Thirty-ninth Amendment) Act, 1975
- ^ SMT. Indira Nehru Gandi v. Shri Raj Narain
- ^ S. Raghavan, Supreme Court upholds PM Indira Gandhi's election to Lok Sabha in 1971 mid-term poll, India Today, 15 בדצמבר 1975
- ^ India to Postpone Electiones a Year, The New York Times, 30 בדצמבר 1975
- ^ MRS. Gandi, Easing Crisis Rule, Decides on March Election, The New York Times, 19 בינואר 1977
| בחירות בהודו | |
|---|---|
|