הבחירות ללוק סבהה (1980)
| |||||||||||
| הבחירות ללוק סבהה | |||||||||||
| 3 ו-6 בינואר 1980 פברואר 1983 (באסאם) | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 56.92% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
.jpg)
| ||||||||||
| מועמד | אינדירה גנדי | צ'אראן סינג | |||||||||
| מפלגה | הקונגרס הלאומי ההודי | ג'נטה (חילונית) | |||||||||
| מספר הקולות | 84,455,313 | 18,574,696 | |||||||||
| מספר המושבים | 353 | 41 | |||||||||
| שינוי במושבים | 199 
|
חדש | |||||||||
| אחוזים | 42.69% | 9.39% | |||||||||
| שינוי באחוזים | 8.17%
|
||||||||||
 | |||||||||||
| הזוכה: אינדירה גנדי | |||||||||||
הבחירות ללוק סבהה ב-1980 התקיימו בשתי פעימות, ב-3 וב-6 בינואר. הבחירות קבעו את הרכב הלוק סבהה השביעי.
בבחירות ניצח הקונגרס הלאומי ההודי, ששב לשלטון לאחר הפסקה קצרה בבחירות קודמות.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבחירות הקודמות ללוק סבהה התקיימו במרץ 1977, והקונגרס הלאומי ההודי הובס לראשונה בתולדות הודו, כאשר ארבעה מפלגות אופוזיציה שמנהיגיהן נכלאו במהלך מצב החירום בהודו התאחדו למפלגת אחת, מפלגת ג'נטה. המפלגות היו הקונגרס (O) (מתנגדי אינדירה גנדי בקונגרס הלאומי ההודי, בהרטיה ג'אנה סנג (קודמתה של בהרטיה ג'נטה סנג), המפלגה הסוציאליסטית (אנ') ובהרטיה לוק דאל (אנ'). המפלגה, שייצגה מספר קבוצות בעלי אידאולוגיות שונות, זכתה בניצחון מוחלט, ומורארג'י דסאי הושבע לראש ממשלת הודו מטעמה.
לאחר הקמת הממשלה החלו ההבדלים האידאולגיים שבין פלגי המפלגה להעניק עליה, כאשר המרכיבים השמאליים של המפלגה, דרשו שחברי המפלגה ימנעו מקיום קשר עם ראשטריה סוויאמסווק סאנג, תנועת האם האידאולוגית של הבהרטיה ג'אנה סנג', בו ראו "נאמנות כפולה".[1] ב-24 ביולי 1979 החליטה המפלגה על נטישת קשריה עם הראשטריה, ואסרה על חברי המפלגה לקיים קשר עם הראשטריה.[2] בעקבות כך פרשו כ-100 מחברי הלוק סבהה מהמפלגה והסירו את תמיכתם בממשלת דסאי. ב-28 ביולי 1979 השביע נשיא הודו נילאם סנג'יווה רדי את צ'אראן סינג לראש הממשלה מטעם המפלגה, על סמך הבטחת הקונגרס הלאומי ההודי בראשות אינדירה גנדי לתמוך בממשלתו מבחוץ. ב-21 באוגוסט התפטר סינג מראשות הממשלה, שלאחר הודעת מפלגת הקונגרס על משיכת תמיכתה בו על רקע סירובו להורות על סגירת חקירות נגד אינדירה גנדי לא היה בכוחו להציג רוב. עם תבוסת ממשלת צ'אראן סינג בהצעת אי-אמון בתוך חודש לכהונת ממשלתו ביקש ג'גג'יואן ראם לנסות את כוחו בהרכבת ממשלה, אך רדי הורה על קיום בחירות חדשות.[3]
ג'גג'יואן ראם היה מועמד מפלגת ג'נטה לראשות הממשלה.
במהלך מצב החירום בהודו הוכנס תיקון לחוקת הודו שהאריך את תקופת כהונת הלוק סבהה לשש שנים,[4] שנכנס לתוקף במהלך הלוק סבהה השישי, אך מפלגת ג'נטה ביטלה התיקון, והתיקון הארבעים וארבע לחוקת הודו השיב את כהונת הלוק סבהה לחמש שנים.[5]
הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות היו 365 מיליון בעלי זכות הצבעה.[6] מספר המועמדים הגבוה ביותר מטעם מפלגה היה מטעם הקונגרס הלאומי ההודי (I), ש-492 מועמדים התמודדו מטעמה. 433 מועמדים התמודדו מטעם הג'נטה, 293 מג'נטה (חילונית), ו-212 מהקונגרס הלאומי ההודי (U), ו-2826 עצמאיים. סך כל המועמדים בבחירות היה 4,629[7] 143 נשים התמודדו בבחירות, מהם נבחרו 28.[8]
במקביל לבחירות הארציות התקיימו בחירות לאספה המחוקקת של אנדרה פרדש האספה המחוקקת של גואה, דאמאן ודיו, האספה המחוקקת של מניפור והאספה המחוקקת של קרלה.
באסאם, בה התחוללו מהומות ומאבקים במהלך שלהי 1979 בין המקומיים לבין מהגרים מבנגלדש ומקומות אחרים, לא התאפשר למועמדים להירשם ב-10 מחוזות בחירה, ובשניים נוספים לא התקיימו בחירות, דבר שהותיר רק שניים מ-14 מחוזות הבחירה במדינה עם ייצוג. הבחירות ב-12 מחוזות אלו נערכו רק בפברואר 1983, לצד הבחירות לאספה המחוקקת של אסאם, והוחרמו על ידי חלק מהאוכלוסייה המקומית, בתמיכת הג'נטה ומפלגת העם ההודית.[9] בנוסף, הבחירות באחד משני מחוזות הבחירה במגהלאיה התבטלו עקב משיכת מועמדותם של שני המתמודדים במחוז,[10] והבחירות התקיימו בפברואר 1983., כשוועדת מנהיגי ההרים הכלל מפלגתית זוכה במושב.[11]
תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |||||
| מפלגה | מושבים | קולות | אחוזים | שינוי | |
|---|---|---|---|---|---|
| הקונגרס הלאומי ההודי (I) | 353 | 84,455,313 | 42.69% | 199
| |
| ג'נטה | 31 | 37,530,228 | 18.97% | 264
| |
| ג'נטה (חילונית) | 41 | 18,574,696 | 9.39 | חדש | |
| המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית) | 37 | 12,352,331 | 6.24% | 15
| |
| הקונגרס הלאומי ההודי (U) | 13 | 10,449,859 | 5.28% | חדש | |
| המפלגה הקומוניסטית של הודו | 10 | 4,927,342 | 2.49% | 3
| |
| אנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית | 2 | 4,674,064 | 2.36% | 16
| |
| דראווידה מונטרה קזגאם | 16 | 4,236,537 | 2.14% | 14
| |
| שירומאני אקאלי דאל | 1 | 1,396,412 | 0.71% | 8
| |
| המפלגה סוציאליסטית המהפכנית | 4 | 1,285,517 | 0.65% | 
| |
| גוש הקדמה הכלל הודי | 3 | 1,011,564 | 0.51% |
| |
| הוועדה הלאומית של ג'מו וקשמיר | 3 | 493,143 | 0.25% | 1
| |
| הליגה המוסלמית המאוחדת ההודית | 2 | 475,507 | 0.24% |
| |
| מפלגת האיכרים והעובדים של הודו | 0 | 470,567 | 0.24% | 5
| |
| המפלגה הרפובליקנית של הודו (קהוברגדד) | 0 | 383,022 | 0.19% | 2
| |
| קרלה קונגרס | 1 | 356,997 | 0.18% | 1
| |
| המפלגה הרפובליקנית של הודו | 0 | 351,987 | 0.18% |
| |
| המרכז לאיחוד הסוציאליסטים של הודו | 0 | 307,224 | 0.16% |
| |
| הליגה המוסלמית של כלל הודו | 0 | 196,820 | 0.10% |
| |
| מפלגת ג'הרקנד | 1 | 254,520 | 0.13% | 1
| |
| החזית הדמוקרטית המאוחדת | 0 | 140,210 | 0.07% | 1
| |
| שיוו סנה | 0 | 129,351 | 0.07% | חדש | |
| מהאראשטראוודי גומנטק | 1 | 127,188 | 0.06% |
| |
| טריפורה אופג'אטי ג'ובה סמיתי | 0 | 111,953 | 0.6% |
| |
| מפלגת אנשי אורנאצ'ל | 0 | 69,810 | 0.04% | חדש | |
| אקאלי בהרטיה ראם רג'יה פרישד | 0 | 61,161 | 0.03% |
| |
| הוועדה העממית | 0 | 53,891 | 0.03% | חדש | |
| מפלגת אנשי מניפור | 0 | 49,277 | 0.02% |
| |
| מפלגת הסוציאליסטים ההודים | 0 | 39,399 | 0.02% | חדש | |
| שושיט סמג' דאל (אקאלי בהרטיה) | 0 | 38,226 | 0.02% |
| |
| סיקים ג'נטה פרישד | 1 | 31,750 | 0.02% | חדש | |
| מג'ילס מוסלמים | 0 | 26,363 | 0.01% | חדש | |
| מפלגת העבודה הכלל הודית | 0 | 14,720 | 0.01% |
| |
| ועדת מנהיגי ההרים הכלל מפלגתית | 0 | 13,058 | 0.01% | חדש | |
| הקונגרס של סיקים (מהפכני) | 0 | 11,632 | 0.01% | חדש | |
| סיקים פרג'טנטרה קונגרס | 0 | 5,125 | 0.00% | חדש | |
| עצמאיים | 9 | 12,717,510 | 6.43% | ||
| שני נציגי הקהילה האנגלית-הודית (ממונים) | 2 | – | |||
| סך הכל | 531 | 197,824,274 | 100.00 | ||
לאחר הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-14 בינואר 1980 הושבעה אינדירה גנדי לראשות הממשלה, כשהיא חוזרת אל התפקיד בו כיהנה עד מרץ 1977.
במרץ 1980 הטילה הוועדה הפרלמנטרית של הג'נטה איסור על השתתפות חברי המפלגה בפעילות יום יומית של הראשטריה סוויאמסוור סאנג, חרף התנגדות מנהיגי קבוצת הג'אנה סנג במפלגה.[12] הצעד הוביל לפרישת חברי הקבוצה, שהקימו באפריל 1980 את מפלגת העם ההודית.[13]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Statistcal Report on General Electios, 1980 to the EightI Lok Sabha (Vol I, II), New Delhi: Election Commission of India, 1981
- 1980 Lok Sabha / Parliamentary Election Results, India Votes
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ RSS: Fish with fowl's feathers, India Today
- ^ Forty Years Ago, July 25, 1979: Janata RSS Ties, The Indian Express, 24 ביולי 2019
- ^ Jagjivan Ram, champion of India's Untouchables, dies at 78, הניו יורק טיימס, 7 ביולי 1986 (באנגלית)
- ^ The Constitution (Forty-second Amendment) Act, 1976, s. 17
- ^ The Constitution (Forty-fourth Amendment) Act, 1978' s. 13
- ^ Statistcal Report on General Electios, 1980 to the EightI Lok Sabha (Vol I, II), New Delhi: Election Commission of India, 1981, עמ' 4
- ^ Statistcal Report on General Electios, 1980 to the EightI Lok Sabha (Vol I, II), New Delhi: Election Commission of India, 1981, עמ' 83
- ^ Statistcal Report on General Electios, 1980 to the EightI Lok Sabha (Vol I, II), New Delhi: Election Commission of India, 1981, עמ' 111
- ^ Keya Dasgupta and Amalendu Guha, “1983 Assembly Poll in Assam: An Analysis of Its Background and Implications”, Economic and Political Weekly vol. 20, no. 19, 1985, עמ' 843–53, JSTOR 4374393
- ^ General Elections to the Lok Sabha, 1980 (03.01.1980), קצין הבחירות הראשי של מגהלאיה
- ^ General Elections to the Lok Sabha, 1983 (17.02.1983), קצין הבחירות הראשי של מגהלאיה
- ^ Forty Years Ago, March 20, 1980: No RSS Imprint, The Indian Express, 19 במרץ 2020
- ^ Mohak Gupta, BJP Foundation Day: Party's rise to power from 2 MPs in 1984 to 282 in 2014, India Today, 6 באפריל 2017
| בחירות בהודו | |
|---|---|
|