סנדרו פרטיני

סנדרו פרטיני
Sandro Pertini

לידה	25 בספטמבר 1896 San Giovanni, איטליה
פטירה	24 בפברואר 1990 (בגיל 93) רומא, איטליה
מקום קבורה	San Giovanni
שם לידה	Alessandro Pertini
מדינה	איטליה, ממלכת איטליה
השכלה	Liceo Gabriello Chiabrera di Savona (1914) אוניברסיטת מודנה ורג'ו אמיליה (1923) אוניברסיטת ג'נובה Istituto Cesare Alfieri (1924)
מפלגה	המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית, מפלגה הסוציאליסטית היוניטרית
השקפה דתית	אתאיזם
בן או בת זוג	Carla Voltolina (8 ביוני 1946 – 24 בפברואר 1990 (43 שנים))
פרסים והוקרה	מדליית זהב לאומץ צבאי של איטליה (6 באוגוסט 1955) מדליית הנצחה למלחמה האיטלקית-אוסטרית מסדר ויטוריו ונטו מדליית הנצחה לאיחוד איטליה עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה מדליית הניצחון של בעלות הברית מדליית כסף על הצטיינות צבאית הצלב הגדול של מסדר האמבט (14 באוקטובר 1980) הצווארון של מסדר החרב של יעקב הקדוש מדליית השלום ע״ש אוטו האן (1988) צווארון של מסדר קרלוס השלישי (26 במאי 1980) עיטור ארבע החירויות – מדליית החירות (1986) מדליית זנה להצטיינות בלימודים, תרבות ואמנות
חתימה
אתר רשמי
סנטור לכל החיים 29 ביוני 1985 – 24 בפברואר 1990 (4 שנים ו־7 חודשים)
נשיא איטליה ה־7 9 ביולי 1978 – 29 ביוני 1985 (7 שנים) → ג'ובאני לאונה פרנצ'סקו קוסיגה ←
חבר בית הנבחרים של איטליה 25 ביוני 1953 – 7 ביולי 1978 (25 שנים)
נשיא בית הנבחרים של איטליה 5 ביולי 1968 – 4 ביוני 1976 (7 שנים ו־11 חודשים) → ברונטו בוצ'ארלי-דוצ'י פייטרו אינגראו ←
מזכיר המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית 1 באוגוסט 1945 – 18 בדצמבר 1945 (4 חודשים ו־18 ימים) → פייטרו נני רודולפו מוראנדי ←
שירות ביטחוני
השתייכות	הצבא המלכותי האיטלקי
דרגה	לוטננט
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה

אלסנדרו (סנדרו) פֶּרְטִינִי (באיטלקית: Alessandro (Sandro) Pertini‏; 25 בספטמבר 1896 – 24 בפברואר 1990) היה מדינאי איטלקי ואחד ממנהיגי התנועה האנטי פשיסטית, אשר בין 1978 ל-1985 כיהן כנשיא איטליה השביעי.

ביוגרפיה

פרטיני נולד בעיירה סטלה, במחוז ליגוריה, נפת סבונה, וסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת ג'נובה. למרות התנגדותו להצטרפות ממלכת איטליה למלחמת העולם הראשונה, נלחם פרטיני בחזית הצפונית במסגרת קרבות החזית האיטלקית. ב-1918 הצטרף למפלגה הסוציאליסטית האיטלקית. לאחר עלייתו לשלטון באיטליה של בניטו מוסוליני, ולאחר הרצחו של ידידו ג'אקומו מאטיאוטי, הפך פרטיני לאחד המתנגדים הבולטים של השלטון הפשיסטי באיטליה. ב-1926 נעצר פרטיני ונשפט למאסר ממושך אולם הצליח לברוח. ב-1943 נאסר פרטיני שוב על ידי כוחות הכיבוש הנאצים באיטליה והוטל עליו עונש מוות. כוחות הפרטיזנים האיטלקיים הצליחו שוב לחלץ את פרטיני, וכך ניצל ממוות בטוח.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, נבחר פרטיני לפרלמנט האיטלקי מטעם המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית. ב-1968, הוא נבחר לנשיא הפרלמנט האיטלקי וב-1978, נבחר לכהן כנשיא השביעי של איטליה. פרטיני נחשב לאחד מנשיאי איטליה האהובים והפופולריים ביותר, וזאת בזכות עברו כלוחם אמיץ בפשיזם האיטלקי. במהלך פעולות הטרור שביצעו חברי ארגון הבריגדות האדומות באיטליה היה זה פרטיני שהתנגד באופן נחרץ לכל כניעה לדרישותיהם. בסיום כהונתו כנשיא הרפובליקה מונה פרטיני, כנהוג באיטליה, לתפקיד סנטור לכל החיים. פרנצ'סקו קוסיגה החליף את פרטיני בתפקיד נשיא הרפובליקה האיטלקית.

פרטיני זכור היטב כמי שנכח במשחק הגמר במונדיאל 1982 אשר התקיימה בספרד בין נבחרות איטליה ומערב גרמניה. לאחר ניצחון איטליה הכריז פרטיני כי "איטליה לא תנוצח שוב על ידי הגרמנים". יומיים לאחר מכן קיבל פרטיני את שחקני הנבחרת האיטלקית בבית הנשיא והכריז ש"זהו היום המאושר ביותר שלו כנשיא איטליה". ב-1990 הלך לעולמו ברומא והוא בן 93 שנים ובאיטליה הוכרז יום אבל לאומי. לאחר מותו, כחלק מהנצחת, נמל התעופה טורינו-קזלה נקרא על שמו, וגם מרכז רפואי בבירה רומא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סנדרו פרטיני בוויקישיתוף

הערות שוליים

• אתר האינטרנט הרשמי של סנדרו פרטיני
• סנדרו פרטיני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• סנדרו פרטיני, ברשת החברתית פייסבוק
• סנדרו פרטיני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)