סנדרו פרטיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנדרו פרטיני
Sandro Pertini
Pertini ritratto.jpg
לידה 25 בספטמבר 1896
איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בפברואר 1990 (בגיל 93)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה San Giovanni עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת ג'נובה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית, United Socialist Party עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Carla Voltolina (8 ביוני 194624 בפברואר 1990) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
סנטור לכל החיים
29 ביוני 198524 בפברואר 1990
(4 שנים ו־34 שבועות)
נשיא איטליה ה־7
9 ביולי 197829 ביוני 1985
(7 שנים)
חבר בית הנבחרים של איטליה
25 ביוני 19537 ביולי 1978
(25 שנים)
נשיא בית הנבחרים של איטליה
5 ביולי 19684 ביוני 1976
(7 שנים ו־47 שבועות)
→ ברונטו בוצ'ארלי-דוצ'י
פייטרו אינגראו ←
מזכיר המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית
1 באוגוסט 194518 בדצמבר 1945
(20 שבועות)
רודולפו מוראנדי ←
פרסים והוקרה
  • מדליית זהב לאומץ צבאי של איטליה (6 באוגוסט 1955)
  • צווארון של מסדר קרלוס השלישי (26 במאי 1980)
  • מדליית השלום ע״ש אוטו האן (1988, 1988)
  • הצלב הגדול של מסדר האמבט (14 באוקטובר 1980)
  • עיטור ארבע החירויות - מדליית החירות
  • הצווארון של מסדר החרב של יעקב הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Sandro Pertini Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלסנדרו (סנדרו) פֶּרְטִינִיאיטלקית: Alessandro (Sandro) Pertini‏; 25 בספטמבר 189624 בפברואר 1990) היה מדינאי איטלקי אחד ממנהיגי התנועה האנטי פשיסטית, אשר בין 1978 ל-1985 כיהן כנשיא איטליה השביעי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטיני נולד במחוז סבונה וסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת ג'נובה. למרות התנגדותו להצטרפות ממלכת איטליה למלחמת העולם הראשונה, נלחם פרטיני בחזית הצפונית במסגרת קרבות החזית האיטלקית. ב-1918 הצטרף למפלגה הסוציאליסטית האיטלקית. לאחר עלייתו לשלטון באיטליה של בניטו מוסוליני, ולאחר הרצחו של ידידו ג'אקומו מאטיאוטי, הפך פרטיני לאחד המתנגדים הבולטים של השלטון הפשיסטי באיטליה. ב-1926 נעצר פרטיני ונשפט למאסר ממושך אולם הצליח לברוח. ב-1943 נאסר פרטיני שוב על ידי כוחות הכיבוש הנאצים באיטליה והוטל עליו עונש מוות. כוחות הפרטיזנים האיטלקיים הצליחו שוב לחלץ את פרטיני, וכך ניצל ממוות בטוח.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, נבחר פרטיני לפרלמנט האיטלקי מטעם המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית. ב-1968, הוא נבחר לנשיא הפרלמנט האיטלקי וב-1978, נבחר לכהונת נשיא איטליה. פרטיני נחשב לאחד מנשיאי איטליה האהובים והפופולריים ביותר, וזאת בזכות עברו כלוחם אמיץ בפשיזם האיטלקי. במהלך פעולות הטרור שביצעו חברי ארגון הבריגדות האדומות באיטליה היה זה פרטיני שהתנגד באופן נחרץ לכל כניעה לדרישותיהם. בסיום כהונתו כנשיא הרפובליקה מונה פרטיני, כנהוג באיטליה, לתפקיד סנטור לכל החיים. פרנצ'סקו קוסיגה החליף את פרטיני בתפקיד נשיא הרפובליקה האיטלקית.

פרטיני זכור היטב כמי שנכח במשחק הגמר במונדיאל 1982 אשר התקיימה בספרד בין נבחרות איטליה ומערב גרמניה. לאחר ניצחון איטליה הכריז פרטיני כי "איטליה לא תנוצח שוב על ידי הגרמנים". יומיים לאחר מכן קיבל פרטיני את שחקני הנבחרת האיטלקית בבית הנשיא והכריז ש"זהו היום המאושר ביותר שלו כנשיא איטליה". ב-1990 הלך לעולמו ברומא והוא בן 93 שנים ובאיטליה הוכרז יום אבל לאומי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנדרו פרטיני בוויקישיתוף