ספירולינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספירולינה היא אצה כחולית מיקרוסקופית חד-תאית השייכת למערכת הכחוליות (Cyanobacteria), המשמשת מקור תזונתי לבני אדם, לדגים ולחיות משק. ספירולינה עשירה בחלבונים, חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים רבים. אצת הספירולינה גדלה הן במים מתוקים והן במים מלוחים. צורתה, המזכירה סליל היא שהקנתה לה את שמה. הספירולינה נפוצה באפריקה, אסיה ובמרכז אמריקה. כיום מייצרים מהאצה תוספי מזון.

אבקה של האצה

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספירולינה היא אחד ממקורות המזון העתיקים ביותר על פני כדור הארץ, אשר זכתה לפרסום לאחר שנאס"א וסוכנות החלל האירופאית השתמשו בה כמזון עבור אסטרונאוטים בחלל בשנות ה-80. האצות והפלנקטון ממירים באמצעות פוטוסינתזה את אור השמש לחלבון, חומצות שומן, פחמימות ורכיבי מזון נוספים. אצות הספירולינה חזקות ושורדות. סוגים מסוימים שלהן שורדים במצב תרדמה גם אחרי שהמים התאדו, והן התייבשו על סלעים שחומם מגיע עד 70 מעלות צלזיוס. בזכות עמידותן של האצות לחום, הן שומרות על הרכיבים התזונתיים שלהן גם בזמן הובלה ועיבוד בטמפרטורות גבוהות.

אצות ספירולינה באגם

תהליך הפקת הספירולינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ההפקה כולל קציר מוקדם של ספירולינה שמתחיל עם עלות השחר, במטרה להגיע לרמת חלבון מקסימלית. קיימים שני סוגי ייצור:

  • ייבוש ספירולינה באמצעות תנור Raw Food ייעודי, לאחר הייבוש נגרסת הספירולינה לפתיתים או נטחנת לאבקה.
  • ספירולינה קפואה – הקפאה ואריזה של ספירולינה טרייה.

ערכים תזונתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 50%-70% חלבונים מסוג "חלבונים שלמים", המכילים את כל חומצות האמינו ההכרחיות לאדם.
  • ספירולינה מכילה ויטמינים רבים, כולל ויטמיני E ,C ,B3 ,B2 ,B1 ו-K.
  • מינרלים כגון סידן, ברזל, מגנזיום ואשלגן.
  • חומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 נשלחה משלחת מחקר לחקור את אנשי הקנמבו kanembu שבט אפריקאי שחי על גדות אגם צ'אד. בני השבט הפתיעו את החוקרים בבריאותם הטובה ותוחלת חייהם הארוכה יחסית לשכניהם, למרות מיעוט המזון בסביבתם. החוקרים נשארו לגור תקופה באזור השבט וגילו את הסוד לבריאותם במאכל שהם קראו לו "dihe" שמשמעותו בשפתם: "האצות הירוקות מהאגם", שהן רכיב מזון שגרתי בתפריטם. בני השבט אוספים את האצות בכדי חרס, מסננים ומיבשים אותן, ומשלבים אותן במזונם. החוקרים הגיעו למסקנה שזה הסוד לבריאותם הטובה של בני השבט.

במהלך השנים 1964 ו 1965, שהה הבוטנאי ז'אן לאונרד באזור אגם צ'אד עם משלחת מחקר בלגית, והגיע למסקנה כי dihe הוא ספירולינה, והחל לחקור את ההרכב הכימי של הספירולינה. במקביל קיבל לאונרד הצעה מחברת Sosa-Texcoco בע"מ לחקור שגשוג מדאיג של אצות במתקן הייצור שלהם להידרוקסיד נתרן ליד אגם טקסקוקו (Texcoco) במקסיקו. זה האגם ממנו קצרו האצטקים את הספירולינה שהייתה עבורם מקור מזון עד המאה ה-16, האצטקים יבשו ומכרו אותה בצורת עוגות.

בעקבות ההזמנה מחברת סוסה טוקסקוקו נערך מחקר מעמיק ראשון מסוגו על דרישות הצמיחה והפיזיולוגיה של הספירולינה. בשנת 1967 הוכרזה הספירולינה כ"מזון על" על ידי האגודה הבינלאומית למיקרוביולוגיה יישומית. בעקבות זאת הוקם בתחילת שנות ה-70 מפעל הייצור הראשון של ספירולינה בקנה מידה גדול, המנוהל על ידי חברת Sosa Texcoco.

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית, אין מספיק ראיות מדעיות להמליץ על תוספת ספירולינה לכל מצב אנושי, ויש צורך במחקרים נוספים כדי לברר האם צריכת ספירולינה מניבה יתרונות כלשהם. נטען גם כי הספירולינה מסייעת לשליטה בגלוקוז בקרב חולי סוכרת, אך רשות המזון האירופית דחתה את הטענות הללו בשנת 2013. ספירולינה נחקרת גם כתוסף תזונתי פוטנציאלי לילדים החולים ב-HIV[דרוש מקור].

ספירולינה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות הפכה ישראל למעצמת גידול אצות מסוגים שונים, ביניהם גם ספירולינה. את הספירולינה מגדלים בחוות מתקדמות שהוקמו בנגב ובשרון. בגלל המחסור במים בישראל, פותחה צורת גידול מיוחדת בה מגדלים ספירולינה בתוך צינורות שקופים אנכיים ולא בברכות פתוחות. התוצרת נמכרת בארץ ובחו"ל בצורה של פתיתים, אבקה מיובשת, או ספירולינה טריה בהקפאה. כמו כן מייצרים מספירולינה טבליות תוספי מזון, ומשלבים אותה בחטיפי אנרגיה ובממתקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספירולינה בוויקישיתוף