כחוליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןכחוליות
Anabaena sperica2.jpg
מיון מדעי
על־ממלכה: חיידקים אמיתיים
ממלכה: חיידקים
מערכה: כחוליות
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cyanobacteria
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הכחוליות (שם מדעי: Cyanobacteria, או בתעתוק לעברית: "ציאנובקטריה" - הלחם המילים ציאן ובקטריה, שפירושו חיידקים כחלחלים-ירקרקים; נקראות גם חיידקים כחוליים ולעיתים גם אצות כחוליות) היא מערכה של יצורים חסרי גרעין השייכים לעל ממלכת חיידקים אמיתיים. לכחוליות יש קווים משותפים עם הקבוצות השונות הקרויות אצות: הם מכילים כלורופיל a שהוא פיגמנט פוטוסינתטי המשותף לכל האצות וחסר בחיידקים מבצעי פוטוסינתזה. בפוטוסינתזה של הכחוליות גם משתחרר חמצן בשונה מחיידקים מבצעי פוטוסינתזה.

האצות הכחוליות הן חלק מהפלנקטון ומשמשות כמזון למגוון יצורי ים. לחיידקים אלו יש תפקיד גדול בשרשרת המזון ובמחזורי המינרלים בטבע. היות שהם מסוגלים לקלוט חמצן וחנקן מן האוויר הם מסוגלים לגדול כמעט בכל סביבה וכן ניתן למצוא אותם בסימביוזה עם פטריה, שיתופיות הקרויה חזזית. ניתן לראות כחוליות בבנינים רבים שיש בהם רטיבות.

בתמונה: כחולית שרשרתית, הנקראת נוסטוק. בשרשרת זו אחרי כל כמה תאים קטנים שעושים פוטוסינתזה, יש הטרוציסט גדול השונה מכולם; אין בו כלורופיל ולכן הטרוציסט זה לא מבצע פוטוסינתזה, אך הוא כן יכול לבצע קיבוע של חנקן חופשי מהאוויר (N2). לא מתקיימת בו פוטוסינתזה, ולכן אין בו פליטת חמצן שמזיק לפעילות האנזים ניטרוגנאז המבצע את קישור החנקן.

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטמפרטורה המיטבית לביצוע פוטוסינתזה בכחוליות היא כ-20 עד 30 מעלות צלזיוס[1]. במצב אפיליטי (על סלעים), אקווטי (במים), אנדוליטי (בתוך סלעים), כזמואנדוליטי (בסדקים בסלע) ואפיגאי (כקרומים על הקרקע). מים נוזליים הם תנאי הכרחי לגידול הכחוליות ולכן הן מופיעות לעיתים קרובות במסלול הזליגה של מים על מבנים שונים ופסלים. במצב אנדוליטי הכחוליות מקבלות אור שעובר דרך הסלע ומים שחודרים דרך גבישי הסלע המיקרוסקופיים.

כחוליות אינן יכולות לחיות ללא אור ולכן אינן חיות מתחת לאדמה, וגם אינן האלופיליות, כלומר אינן סובלות ריכוזי מלח גבוהים.

הכחוליות החיות באזורים חשופים לקרינה מכילות את הפיגמנט סקיטונומין המגן עליהן מקרני uv ולכן הן בעלות צבע שחור, הכחוליות החיות באזורים מוצלים בעלות צבע ירוק-כחול בגלל הכלורופיל. הן רגישות ליוני נחושת, עופרת ואמוניום.

סימביוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סימביוזה

ישנן כחוליות החיות בסימביוזה עם פטריות כחזזיות. הפטרייה משמשת כמצע גידול לכחוליות ומספקת לה הגנה מפני קרינה, מים, ומינרלים, ואילו הכחולית מבצעת פוטוסינתזה ומקבעת חנקן ומספקת לפטרייה סוכר. החזזית מורכבת מפוטוביונאט - הכחולית, ומיקרוביונאט - הפטרייה.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיון פנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב הכחולית החלוקה למחלקות עוד נתונה תחת מחקר והקשרים הפילוגנטיים בין הסדרות השונות עוד לא ברורים.[2] על פי הנומנקלטורה הבינלאומית לפרוקריוטים(אנ') אין חלוקה סיסטמטית מקובלת בתוך הכחוליות אך נעשו מספר נסיונות לאמץ כזאת, שהבולטת שבהן מ-2004 הציעה לחלק את הכחוליות לשמונה סדרות.[3]

ברשימה זאת מובאת החלוקה המקובלת לסדרות[3] ומרמת הסדרה מטה כתובים רק המשפחות תת-המשפחות והסוגים הידועים בישראל.[4]

  • הסדרה Chroococcales
    • משפחת Microcystaceae
    • משפחת Chroococcaceae
    • משפחת Entophysalidaceae
    • משפחת Chamaesiphoaceae
    • משפחת Xenococcaceae
    • משפחת Hydrococcaceae
  • הסדרה Nostocales
    • משפחת Scytonemataceae
    • משפחת Microchaetaceae
    • משפחת Rivulariaceae
    • משפחת Nostocaceae
    • משפחת Mastigocladaceae [5]
    • משפחת Fischerellaceae [5]
    • משפחת Loriellaceae [5]
  • הסדרה Oscillatoriales
    • משפחת Pseudanbaenaceae
    • משפחת Schizothrichaceae
    • משפחת Phormidiaceae
    • משפחת Oscillatoriaceae
    • משפחת Homoeotrichaceae
  • הסדרה Pleurocapsales - אשר אינה מיוצגת בארץ
  • הסדרה Spirulinales - אשר אינה מיוצגת בארץ, אצת המאכל ספירולינה שייכת לסדרה זאת. יש המאחדים סדרה זאת עם ה-Oscillatoriales.[6]
  • הסדרה Synechococcales - אשר אינה מיוצגת בארץ
  • הסדרה Chroococcidiopsidales - אשר אינה מיוצגת בארץ
  • הסדרה Gloeobacterales - אשר אינה מיוצגת בארץ

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקציר מחקר על הקשר בין טמפרטורה לפעילות הכחוליות
  2. ^ Muriel F. Gugger, Lucien Hoffmann, Polyphyly of true branching cyanobacteria (Stigonematales), International Journal of Systematic and Evolutionary Microbiology, 54, 2004, עמ' 349–357 doi: 10.1099/ijs.0.02744-0
  3. ^ 3.0 3.1 Aharon Oren, A proposal for further integration of the cyanobacteria under the Bacteriological Code, International Journal of Systematic and Evolutionary Microbiology, 54, 2004, עמ' 1895–1902 doi: 10.1099/ijs.0.03008-0
  4. ^ Inka Dor, A CHECKLIST OF CYANOPHYTA (CYANOBACTERIA) OF ISRAEL AND ADJACENT REGIONS
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 בעבר נכללה בסדרה Stigonematales אך סדרה זאת אוחדה עם הסדרה Nostocales
  6. ^ Martin Muhling, Characterization of Arthrospira (Spirulina) strains., 2000