סקרלט קאלימאקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סקרלט קאלימאקי
Σκαρλάτος Καλλιμάχης
Scarlat Callimachi.jpg
לידה 1773
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 1821 (יוליאני) (בגיל 48 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת משפחת קאלימאקי
אב אלכסנדרו קאלימאקי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Alexandros Kallimachis עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סקרלט קאלימאקירומנית: Scarlat Callimachi;‏ 1773 - 24 בדצמבר 1821) היה שליט בכמה תקופות בנסיכות מולדובה ובנסיכות ולאכיה, היה בנו של אלכסנדרו קאלימאקי, פרסם את קוד קאלימאקי.

סקרלט קאלימאקי שלט על נסיכות מולדובה שלוש פעמים, לראשונה שלושה ימים בלבד באוגוסט 1806, פעם שנייה מ-4 באוגוסט 1807 עד 13 ביוני 1810, פעם שלישית מ-17 בספטמבר 1812 עד יוני 1819 ובנוסף לכך שלט על נסיכות ולאכיה מפברואר עד יוני 1821.

קאלימאקי התמנה לשליט נסיכות מולדובה ב-24 באוגוסט 1806 כתוצאה מלחצים צרפתיים, כעבור יומיים נכנס לבירת הנסיכות, ליאשי ולמחרת הודיעו לו על הדחתו. הוא מאוכזב ופגוע ושב לקונסטנטינופול[1]. באוגוסט 1807 הוא מתמנה פעם נוספת לשליט נסיכות מולדובה, כהונה שלא הצליח לממש. הוא הגיע לרוסה, שם שהה, לפי דיווחים צרפתיים, מ-4 בנובמבר 1807 ועד 29 באוגוסט 1808. ב-1810 הוא היה בראזגרד, ליד מפקד חיל המצב העות'מאני ויחד איתו נפל בשבי הצבא הרוסי עד 15 ביוני[2].

קאלימאקי התמנה בפעם השלישית לשליט נסיכות מולדובה ב-8 בספטמבר 1812 והפעם מימש את שלטון לתקופה של כמעט שבע שנים. קאלימאקי נחשב לשליט מתון ונבון שפעל לארגון מחודש של נסיכות מולדובה לאחר שעל פי הסכם בוקרשט (1812) חלק גדול משטח הנסיכות סופח לאימפריה הרוסית. קאלימאקי פטר את הבויארים ומשרתיהם מתשלום מיסים. הוא פעל להכנסת גידול תפוחי האדמה לנסיכות מולדובה וטיפח מוסדות תרבות.

ב-1817 פורסם ביוונית קובץ החוקים הקרוי "קוד קאלימאקי", קובץ החוקים הכתוב הראשון של נסיכות מולדובה. לאחר שנתקל בקשיים, ביקש ב-1818 את ביטול שלטונו, אך קיבל תשובה שלילית. באביב 1819, על רקע תלונות נגד בויארים מסוימים ועל רקע המגפה ביאשי היו מהומות שדוכאו תוך שימוש בנשק חם.

שלטונו בוולאכיה לא מומש בגלל המהפכה של טודור ולדימירסקו[3] וכנראה הורעל לאחר שנחשד באהדה למהפכת פיליקי אטריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקרלט קאלימאקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Constantin C. Giurescu, Istoria Românilor, כרך III, עמוד 247 (ברומנית)
  2. ^ Constantin C. Giurescu, Istoria Românilor, כרך III, עמוד 248 (ברומנית)
  3. ^ Constantin C. Giurescu, Istoria Românilor, כרך III, עמוד 242 (ברומנית)