ראזגרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראזגרד
Разград
Emblem of Razgrad.png
סמל ראזגרד
Razgrad flag.png
דגל ראזגרד
Maktul ibrahim Pasa Camii (Razgrad).jpg
מסגד איברהים פאשה, שבמרכז העיר ראזגרד.
מדינה בולגריהבולגריה  בולגריה
מחוז ראזגרד
ראש העיר דאנצ'ו בויאדז'ייב
שטח 92.845 קמ"ר
גובה 200 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 36,602 (2010)
קואורדינטות 43°32′N 26°31′E / 43.533°N 26.517°E / 43.533; 26.517
אזור זמן UTC +2
http://www.razgrad.bg
מגדל השעון בראזגרד.

ראזגרדבולגרית: Разград) היא עיר בצפון-מזרח בולגריה, בירת מחוז ראזגרד. העיר המודרנית בנויה על חורבות העיר הרומית אבריטוס מהמאה ה-2 וממוקמת על גדות נהר באלי לום. מבין סמליה של העיר ניתן למנות את מסגד איברהים פאשה, שנבנה ב-1530, כנסיית ניקולאס הקדוש, שהוקמה ב-1860, ומגדל השעון, שנבנה ב-1864.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום מצויים שרידי יישוב מתקופת הממלכה התראקית המתוארכים למאה ה-5 לפנה"ס. נמצאו שרידי מטבעות מתקופת מלכי מוקדון: פיליפוס השני, פיליפוס השלישי ואלכסנדר הגדול. במאה ה-1, בתקופת הקיסר קלאודיוס, הפך האזור לפרובינציה רומית, ובעת הזו הוקמה העיר אבריטוס. ב-251 נערך בסמיכות לעיר קרב אבריטוס, אשר במהלכו הביסה קואליציה של שבטים גותיים את צבאו של הקיסר הרומי דקיוס, אשר נהרג בקרב. ב-447 נכבשה העיר על ידי ההונים. בהמשך עבר האזור לחזקת האימפריה הביזאנטית, וב-586 הוחרבה העיר עד היסוד על ידי האווארים. מלאכת שיקומה והרחבתה של העיר התבצעה בתקופת האימפריה הבולגרית הראשונה והשנייה, עת הפכה העיר למרכז מסחרי ותרבותי. אז גם החלה להופיע בכתובים בשם Hrazgrad, שהוא כנראה נגזרת שמו של אל השמש הסלאבי Hors מן התקופה הפגנית של העמים הסלאבים. ב-1388 נכבשה העיר על ידי צבאותיו של מוראט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. ב-1878, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית, שוחררה העיר על ידי כוחות צבא האימפריה הרוסית והפכה חלק נסיכות בולגריה, שהפכה מאוחר יותר למדינת הלאום בולגריה.

כלכלת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר קיימים חברה לייצור תרופות גנריות, מפעלים לייצור מזון ושימורי מזון, מספר מאפיות, מפעלי בשר ומוצריו, ויקב. כמו כן קיים בה מפעל לייצור חלקי מתכת למנועים תעשייתיים, מפעל לייצור כלי עבודה לבניין ומפעל לצעצועים. ב-2008 החלו עבודות נרחבות להפיכתו של הבסיס הצבאי, הממוקם בפאתי העיר, למתחם תעשייה ועסקים[1].

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שורר אקלים ממוזג יבשתי, כאשר טמפרטורות הקיצון המרביות נעות בין 39oc מעלות בקיץ ועד מינוס 26oc בחורף. רמת הדנובה חשופה לרוחות צפון מזרחיות ללא כל השפעה ממתנת של אקלים ים תיכוני, מכיוון הים השחור ולכן הקייצים חמים מאד והחורפים קרים, כאשר עונות המעבר קצרות יחסית.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר שוכנת 60 ק"מ מהעיר רוסה, 130 ק"מ מוארנה, ו-55 ק"מ מהעיר שומן. בשטח הרשות המקומית אין כבישים מהירים, אך מסילת הברזל בין סופיה לווארנה עוברת בסמוך לה, והתחנה המרכזית ממוקמת כ-5 ק"מ מחוץ לעיר. כמו כן ישנם מספר קווי אטובוסים הפעילים בשטח הרשות. שדה התעופה ונמל הים הקרובים מצויים בוארנה ונמל הנהר הקרוב הממוקם על גדות נהר הדנובה נמצא בעיר רוסה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות בולגריה

בעיר ראזגרד מתועדת קהילה יהודית מאורגנת רק מסוף המאה ה-19. לעיר הגיעו פליטים יהודים שנמלטו מחמת הקרבות במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית. בראשית המאה ה-20 גדלה הקהילה לכדי 200 נפשות. מספר מצומצמם של בני הקהילה שירתו בצבא הבולגרי במלחמות הבלקן (הראשונה והשנייה) ובמלחמת העולם הראשונה. בתום מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר כ-300 יהודים, רובם ככולם עלו למדינת ישראל בין השנים 1947-1949[2]. בראשית המאה ה-21 לא התגוררו יהודים בעיר.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראזגרד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לשכת המסחר והתעשייה, ראזגרד, בולגריה, אפריל, 2008.
  2. ^ אלברט רומנו, יהדות בולגריה, הוצאת אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים, 1967.