לדלג לתוכן

סרטן הכבד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרטן הכבד
Liver cancer
צילום מיקרוסקופי של סרטן ראשוני מסוג אנגיוסרקומה
צילום מיקרוסקופי של סרטן ראשוני מסוג אנגיוסרקומה
תחום אונקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי כבד עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם שחמת הכבד, אפלטוקסין עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים צהבת, ירידה במשקל, כאב בטן, hepatomegaly עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D008113
סיווגים
ICD-11 2C12.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרטן הכבד הוא גידול של רקמות ניאופלסטיות ממאירות ברקמה העוטפת את הכבד או בתוכו. להבדיל מגרורות בכבד, מקורו של סרטן הכבד הוא בכבד.[1]

אפידמיולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטן הכבד נחשב נדיר. מחקר שנעשה בבריטניה מגלה כי 1 ל-100 חולים המאובחנים בסרטן, חלו בסרטן הכבד. מחקר נוסף מגלה כי רוב המאובחנים חלו במחלה בעקבות גרורות. המחלה שכיחה יותר בקרב גברים מאשר בנשים. "קרצינומה hepatocellular" היא הגידול הראשוני השכיח ביותר במחלה והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל.[2][3] ברוב המקרים גרורות (גידולים משניים) אל הכבד מגיעות מסרטן במערכת העיכול.
גידולים ראשוניים

  • קרצינומה הפטוסלולרית - הסוג הנפוץ ביותר בקרב חולי סרטן כבד. ברוב המקרים המחלה משנית להפטיטיס או לשחמת הכבד. סוג זה מתחלק לתתי סוגים ביניהם סרטן בדרכי המרה.
  • כולנגיוקרצינומה הוא סרטן דרכי המרה.
  • המנגיוסרקומה ואנגיוסרקומה הן נדירות מאוד ומקורן ברפידת כלי הדם בכבד.
  • לימפומה של הכבד
צילום מיקרוסקופי של סרטן ראשוני מסוג כולנגיוקרצינומה מתפשט מימין לשמאל

כל גורם סיכון לתחלואה במחלת כבד מעלה את הסיכון לחלות במחלה. הסיכון לחלות במחלה עולה במקרים בהם קיים הרס מוגבר של התאים בכבד (כמו במחלות שונות של הכבד). ארסן הוא גורם נוסף המעלה את רמת הסיכון. עודף משקל, סוכרת ומערכת חיסונית חלשה הם גורמים נוספים המגבירים את הסיכון לחלות.

  • כבדות או הרגשת נפיחות בבטן
  • אובדן תיאבון
  • ירידה דרסטית במשקל ללא סיבה
  • כאב בטן מתמשך
  • גרד בלתי פוסק
  • עור צהוב
  • הקאות
  • חום גבוה והזעה

אבחון המחלה מתבצע בכמה שלבים. אם עולה חשש לתפקוד לקוי של הכבד מתבצעת בדיקת דם כוללת לתפקודי הכבד. הבדיקה בודקת אנזימים שונים בכבד. אם עולה החשש למחלת כבד, החולה יישלח לבדיקות כגון אולטרסאונד, CT וMRI של הכבד. אבחון ודאי יכול להתבצע רק לאחר ביופסיה של הכבד, או לפרוסקופיה אבחנתית.[4][5]

סוראפניב (נקסבר) היא תרופה רשומה ומאושרת לטיפול בסרטן הכבד. התרופה מונעת שגשוג של תאי גידול ומונעת התפתחות של כלי דם המזינים את הגידול.[6]

נקסבר שייכת למשפחת תרופות הקרויות "מעכבי קינאז". מנגנון פעולתה הוא בעיכוב פעולת האנזים טירוזין קינאז האחראי לתהליך כימי הגורם לתא הסרטני לגדול ולהתחלק. מעכבי קינאז מצמצמים את יכולת הגדילה של תאים סרטניים. נקסבר פועלת גם לעצירת ההתפתחות של כלי דם חדשים הנוצרים על ידי הגידול הסרטני, שתפקידם להזין את הגידול. עיכוב התפתחות כלי הדם החדשים פוגם באספקת החמצן והמזון לגידול הסרטני והוא מתכווץ או מפסיק להתפתח. תרופות שמעורבות בהתפתחות של כלי דם חדשים נקראות מעכבי אנגיוגנזיס או אנטי-אנגיוגניקס.

סוראפניב אושרה לטיפול בסרטן כבד על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי),[7] על ידי EMA (הסוכנות האירופית לתרופות)[8] ועל ידי אגף הרוקחות במשרד הבריאות[9]

הכחדה באמצעות גלי מיקרו (Microwave Ablation, MWA): היא הליך רפואי מסוג רדיולוגיה פולשנית שמטרתה טיפול בגידולים סרטניים. מוגדרת כשימוש בגלי מיקרו לצורך טיפול בגידולים סרטניים. מטרת הפרוצדורה היא השגת הכחדה או נסיגה משמעותית של רקמת הגידול באמצעות חימום הרקמה על ידי גלי מיקרו. ישנן דרכים נוספות להכחדת גידולים, כגון: הכחדה באמצעות גלי רדיו או הכחדה באמצעות לייזר.[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרטן הכבד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.