סר לנפל

סֵר לַנְפָל (Sir Launfal) היא עלילה ברטונית או רומנסה בת 1045 שורות באנגלית תיכונה שכתב תומאס צ'סטר בשלהי המאה ה-14. היא מתבססת בעיקר על הפואמה סר לנדבל בת 538 השורות, שנכתבה באנגלית תיכונה על-פי העלילה הברטונית לנבל מאת מארי דה פרנס.

סיפור על גבירת-פיות רבת-עוצמה הלוקחת לה אדם למאהב בתנאי שלא יעבור על איסור כלשהו, הוא סיפור נפוץ בשירת ימי-הביניים: העלילות הצרפתיות Desiré, Graelant ו-Guingamor, והרומנסה "איבן, אביר האריה" של כרטיאן מטרואה, כולן חולקות פרטי-עלילה זו עם זו ועם לנבל. צ'סטר שאל כמה אפיזודות ופרטים מ-Graelant.

האיור המעטר ערך זה נוצר בהשראת פואמה אחרת, "החזון של סר לנפל", מאת המשורר האמריקאי בן המאה ה-19, ג'יימס ראסל לואל (James Russell Lowell). אין זיקה בין הפואמות של לואל וצ'סטר; הפואמה של לואל עוסקת במשמעות החיפוש אחר הגביע הקדוש.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סר לנפל נוטל חלק במסורת האבירית של הענקת תשורות במידה כזו שהוא הופך לאמרכל של המלך ארתור, האחראי על המשתאות. לבסוף, הוא עוזב את חצר המלך ארתור כשגווינביר, אשתו החדשה של ארתור, לא מסבירה לו פנים ולא מעניקה לו תשורה בחתונתה. הוא מחליט לעזוב את חצר המלך ארתור, אף שבכך יאבד את מעמדו, הכנסתו ואנשיו. ביום ראשון של השילוש הקדוש הוא שואל סוס ויוצא בדהרה מהטירה לבלי שוב. לאחר רכיבה ממושכת, הוא עוצר למנוחה תחת עץ רענן. או אז צצות לפתע שתי גברות, המובילות אותו לגבירה אותה הן מכנות טריימור, בתם של פיה ומלך אולירון. היא מציעה לו את עצמה, כמו גם מספר מתנות חומריות, ובהן שק הנותר מלא מטבעות זהב לעד, כולן בתנאי שהוא יסכים שלא לספר על מערכת-היחסים שלהם לנפש חיה. היא אומרת לו שהיא תבוא אליו כל אימת שיבקש זאת, ובלבד שיהיה לבדו.

עתה אביר בעל-אמצעים, סר לנפל מבצע מעשי צדקה רבים. הוא גם זוכה בטורניר מקומי, הודות לסוסו ולנס שהוא נושא אותם העניקה לו הגבירה. סר ולנטיין, אביר מלומברדיה, קורא עליו תיגר, בנוגע לכבוד גבירתו האהובה. לנפל מביס אותו בתום מסעו ללומברדיה, הודות למשרת בלתי-נראה המרים את קסדתו ומגינו כל אימת שוולנטיין מפילם. לאחר שהרג את ולנטיין, נאלץ סר לנפל להרוג עוד כמה מחבריו, אבירים לומברדיים, בפלסו את דרכו חזרה הביתה.

כעת, שבע שנים לאחר שעזב את חצרו, זוכה לנפל בשנית לתשומת לבו של המלך ארתור, המבקש ממנו לשרת כאמרכל בפסטיבל ארוך המתחיל במשתה יוחנן הקדוש. במהלך ההילולה, גווינביר מציעה עצמה לסר לנפל. סר לנפל מסרב, גווינביר מטיחה בו כמה מילים קשות, ולנפל בתגובה מתרברב ואומר שיש לו גבירה, שאפילו אמתה המכוערת ביותר תתאים למלוכה יותר מגווינביר. גווינביר נזעמת. היא הולכת לארתור ומאשימה את לנפל בניסיון לפתותה ובפגיעה בכבודה, בדברי-הרהב שאכן אמר. אבירים נשלחים לעצרו בשל עלבון זה שהסב לארתור.

סר לנפל מבין שעקב התרברבותו, טריימור לא תופיע עוד בפניו כל אימת שיבקשה, ותשורותיה נעלמות או מאבדות את קסמן. כעת הוא מובא למשפט. משום שהאבירים-המושבעים תמימי-דעים בכך שסביר יותר שהמלכה היא זו שפנתה ללנפל ולא להפך, הם בוחרים לאמץ את גרסת לנפל לאירוע. אולם, ניתנים לו שנה וארבעה-עשר לילות להציג את הגבירה היפהפייה כהוכחה לדברי-הרהב שלו; גווינביר מבטיחה בלעג שאם אכן לנפל יצליח להציג אישה כזו, היא תאבד את מאור עיניה. ככל שיום הדין הולך וקרב, המלכה מגבירה את לחציה להוציאו להורג בעוד שאחרים נותרים ספקנים, במיוחד כששתי קבוצות של נשים מדהימות רוכבות בסמוך. לבסוף, טריימור מגיעה ומזכה את לנפל משני האישומים; בנוסף, היא נושמת על גווינביר ומעוורתה. משרתו הבלתי-נראה חוזר, ויחד עמו הוא מביא לו את סוסו המיוחד, ולנפל, טריימור ואמותיה רוכבים לאי אולירון. אחת לשנה סוסו של לנפל מרעים שם את קולו, או אז יכול אביר להאבק עמו, אך ורק באותו היום.

הערות על גאוגרפיה, האגדה על ארתור וקרבה למקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור זה, ארתור הוא מלך אנגליה (המכונה גם ברטיין) ובעל חצרות בקרליל וגלסטנברי, במיוחד במהלך משתאות קיץ דוגמת פנטקוסט, יום ראשון של השילוש הקדוש ויום יוחנן הקדוש. גווינביר (גוונר, גוונור) - מוצאה מאירלנד, אפשר שבתו של המלך ריון (אויבו של ארתור ברוב הסיפורים אודותיו מימי-הביניים). בסיס המוצא של לנפל הוא ככל הנראה קרליאון. ממלכת הפיות ממוקמת על האי אולירון (קרוב לוודאי אולרון, ליד ברטאן). בנוסף, נזכרים האבירים של בריטניה הקטנה (בריטני), והצורך לחצות את הים המלוח כדי להגיע ללומברדיה.

העלילה של מארי דה פרנס חוברה בתקופה בה סיפורו של ארתור עוד לא סיים להתפתח, ובוודאי לפני שסיפור האהבה של לנסלוט דו-לאק והמלכה גווינביר התוסף אליו (בידי כרטיאן מטרואה ופטרוניתו מארי מקמפניה). תומאס צ'סטר, 200 שנה מאוחר יותר, כפי הנראה רצה 'לרומם' את סיפורה של מארי על ידי הכנסתו להיסטוריה של קרבות ארתור, ימי מלכותו, ונישואיו. מארי מתחילה את סיפורה בעת שארתור סיים לטהר את גבולותיו הצפוניים ומשם מגוללת את הסיפור במהרה; הסיפור נמשך כשנה לכל היותר ומתרחש כולו בקרליל בלבד. צ'סטר התעלם מהרעיון שהייתה מלחמה בגבול הסקוטי; במקום זאת, לאחר תקופה של 10 שנים במהלכן לנפל חי בנוחיות בחצר ארתור הרווק, נערכת המשלחת אל או נגד המלך ריון באירלנד, ורק אז נערכת חתונתו של ארתור עם גווינביר.

ברומנסות הצרפתיות על ארתור מהמאה ה-13, מרלין מתריע כנגד נישואין אלה; בפואמה של צ'סטר, הוא מארגן אותם, על אף שלנפל ואחרים רואים שחורות בשל עינה-המשוטטת של גווינביר. שבע שנים נוספות חולפות לפני שגווינביר מנסה לפתות את לנפל, ועוד שנה נוספת קודם שגבירתו מצילה את המצב. נראה שהתעוורות גווינביר מוציאה מכלל אפשרות את סיפור האהבה שלה עם לנסלוט (או מורדרד - שני הסיפורים רווחו באנגליה של המאה ה-14) שאמור להוביל ל"מות ארתור."

פסקאות רבות בפואמה של צ'סטר עוקבות אחר לנבל של מארי דה פרנס שורה אחר שורה (מארי מצדה, עוקבת בתורה אחר עלילה אנגלית קדומה, יש להניח). אולם, הוא מוסיף או משמיט דמויות וסצינות, לפרקים שואל חומרים ממקורות אחרים, וכמובן, כותב על-פי השקפת-עולמו. צ'סטר שם את הדגש על מניעים רבים והיבטים אחרים של הסיפור שמארי דילגה עליהם; למשל, ארנק-הפיות ותשורות אחרות (סוס, משרת בלתי-נראה, שריון), הנעלמים או מאבדים את סגולותיהם כשהוא מפר את הבטחתו שלא להתרברב, אינם בנמצא אצל מארי. צ'סטר מוסיף שתי סצינות טורנירים, המאפשרות לו להתפאר ביכולתו לחבר סצינות 'פעולה' כאלה, וכמו כן מסיטות את הדגשים המושמים על דמותו של הגיבור. ארתור מוצג כדמות טובה יותר בסר לנפל מאשר בלנבל, וגווינביר כרעה הרבה יותר; היא מקודמת למדרגת דמות מרכזית, עם יותר נאומים ומעשים, וביאתה אל עונשה היא ההזדככות של הפואמה. כמו כן, צ'סטר מוסיף דמות חדשה, ראש עיריית קרליאון, שיחסו אל לנפל האביון מלמד זכות על 'מוסריות' הנחמדות לאלו שהגורל הסתיר להם פנים; יחס זה מהווה רקע לנדיבות שלנפל מפגין כשהוא משיג את ארנק-הפיות. באופן כללי, בעוד שלנבל הוא סיפור אהבה, הרי שסר לנפל הוא סיפור הרפתקאות הטומן בחובו מרכיב עלילתי של סיפור-אהבה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה סתיו, עלילות אבירי השולחן העגול - מבחר פרקי שירה מן הסאגה הארתוריאנית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007.
סטיבן ה.א. שפרד (עורך), רומנסות באנגלית ביניימית, הוצאת ו.ו. נורטון, 1995, ISBN 0-393-96607-0.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סר לנפל, נערך על ידי אן לסקאיה ואיב סולסברי. פורסם לראשונה ב"העלילות הברטוניות באנגלית ביניימית". הוצאת מכון ימי-הביניים, מישיגן, 1995. הגרסה המודפסת כוללת את סר לנדבל
סר לנפל, תורגם בידי ג'יימס וולדון
לנבל(הקישור אינו פעיל), מאת מארי דה פרנס, בתרגום לאנגלית של ג'ודית פ. שואף
מות ארתור, הגרסה המחולקת לבתים והגרסה האליטרטיבית. ערך לארי ד. בנסון, הגיה אדוארד א. פוסטר, פורסם לראשונה ב"מות המלך ארתור: מות ארתור המחולק לבתים ומות ארתור האליטרטיבי באנגלית בינונית", הוצאת מכון ימי-הביניים, מישיגן, 1994