עבד אל-באסט עבד א-סמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עבד אל-באסט עבד א-סמד
عبد الباسط عبد الصمد
לידה 2 בינואר 1927
Hermonthis, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בנובמבר 1988 (בגיל 61)
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם, אסלאם סוני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר הארז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שייח עבד אל-באסט עבד א-סמד או עבד אל-באסט בן מוחמד בן עבד א-סמד בן סלים (בערבית: الشيخ عبد الباسط بن محمد بن عبد الصمد بن سليم, 1927 - 30 בנובמבר 1988), היה אחד מגדולי ה"קארי" - המדקלמים של הקוראן (قارئ القرآن), מצרי בלאומו. היה הקארי היחיד שזכה בשלוש תחרויות עולמיות לקריאת הקוראן בשנות ה-1970 המוקדמות.

רקע משפחתי ושנות ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייח עבד אס-סמד נולד בשנת 1927 בכפר אל אמראזה, הסמוך לעיר ארמנט במחוז קינא במצרים העליונה (דרום מצרים). אביו, שייח מוחמד עבד א-סמד היה בעצמו מדקלם של הקוראן בכפרו וסבורים שהיה ממוצא כורדי [דרוש מקור]. אחיו הגדולים, מחמוד ועבד אל-חמיד נסעו ללמוד לימודים אסלאמיים באוניברסיטת אל אזהר בקהיר. בילדותו היה הולך עבד אל-באסט ברגל עד לכפר השכן כדי להאזין בבית קפה ממקלט רדיו, לשידורי רדיו קהיר עם הקריאות בקוראן של השייח מוחמד רפעת והשייח שאשאעי ברדיו קהיר. סיים את לימוד הקוראן בגיל 10 בבית הספר הקוראני בכפר, כשמורו היו שייח מוחמד אל-אמיר. גם אביו עזר לו עד אז ללמוד את הקוראן בעל פה ולהפוך ל"חאפז" (אדם השולט על קוראן בעל פה, ברבים: חופאז). בראותו מתלהב מאמנות דיקלום הקוראן, שלח אותו אביו ליישוב אחר באזור, אצל המורה מוחמד סלים חמדה, שהגיע לשם ממצרים התחתונה. אצל מוחמד סלים למד עבד אל-באסט את התג'ויד, כולל "שבע הקריאות" הקאנוניות של הקוראן. המורה עודד אותו לדקלם את הקוראן בפומבי, כך שבגיל 14 אמנותו מצאה במה, בייחוד בלילות הרמדאן והתחילה להיות מוכרת ונערצת על ידי המוני המאמינים ברחבי מצרים העליונה. אביו לקח אותו גם לטנטא, מרכז מפורסם ללימודי האסלאם, לרבות בתחום דיקלום הקוראן.

פריצת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצת הקריירה שלו אירעה לרגל ביקורו בחגיגות במאוזוליאום של סיידה זיינב בקהיר, שאורגנו על ידי ה"קארי" הגדולים, השייחים עבד אל-פתאח אל שעשאעי, מוסטפא אסמעיל, עבד אל-עדים זאהר, אבו ל-עינין שעישע ואחרים. נדרש אז על ידי אימאם המסגד לדקלם את הפסוק מ"ו מסורת "אל-אחזאב". היה אמור לקרוא רק למשך דקות ספורות אבל ריתק כל כך את הקהל שהתבקש להמשיך בקריאת הקוראן עוד ועוד עד שעברה שעה וחצי.

בשנת 1951 התקבל אחרי מבחן קפדני לעבודה ברדיו קהיר ובכניסתו לתפקיד קרא את הסורה "פאטר". בערבי יום ראשון קולו התחיל לבקוע מן מקלטי הרדיו מדי שבוע ושבוע. כעבור שנה נוספת התמנה עבד אל-באסט למדקלם במסגד אימאם שאפעיי. בשנת 1985 ירש את תפקידו של אחד מהמפורסמים שבמדקלמי הקוראן, שייח מחמוד עלי אל באנא ששרת במסגד אל חוסיין. שייח עבד אל-באסט עבד א-סמד כיהן כיושב ראש הראשון של אגודת מדקלמי הקראן במצרים החל משנת 1984 וזכה בפרסים ואותות כבוד רבים.

הוא נפטר בשנת 1988.

אמנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייח עבד אל באסט הצטיין במגוון צבעי קולו, בגובה הצלילים, ובשליטתו המושלמת של הצד המוזיקלי ושל הדיקציה בדקלום הקוראן. היה בין ה"חופאז" הראשונים שהשאירו הקלטות רדיו ומסחריות של דקלום הקוראן, בסגנון מוראתל ובמיוחד בסגנון מוג'וואד. נשמרו הקלטות שביצע בעת החאג' בשנת 1952 כשקרא במכה ואל-מדינה, כמו כן הקלטות עבור תחנות הרדיו של סוריה, איחוד האמירויות הערביות, פקיסטן, הודו, אינדונזיה דרום אפריקה, צרפת, בריטניה, ארצות הברית וארצות רבות אחרות. נותרו בזיכרון הקולקטיבי הופעתו במסד אל בדשאהי בלאהור בפקיסטן וביקורו בברית המועצות, כחבר בפמלייתו של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר בשנת 1961. קיימות הקלטות של קריאתו בקוראן במסגד אל-אקצא בירושלים ובמסגד אל אברהימי בחברון.

עבד אל-באסט עבד א-סמד השאיר בנים - יאסר, הישאם וטאריק. שלושתם הלכו בעקבותיו והם ידועים באמנותם בדקלום הקוראן.

פרסים ומחוות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]