עדנאן אבו ואליד אל-סהראווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדנאן אבו ואליד אל-סהראווי
عدنان أبو وليد الصحراوي
Adnan Abu Walid al-Sahrawi.jpg
לידה 16 בפברואר 1973
לעיון, סהרה המערביתסהרה המערבית סהרה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג אוגוסט 2021 (בגיל 48)
סאהל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מאלימאלי מאלי
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית האמיר של סניף הסהרה
13 במאי 2015
Flag of Jihad.svg דובר ומפקד בארגון אל-מוראביטון
20132015
(כשנתיים)
דובר ומפקד בתנועת האחדות והג׳יהאד במערב אפריקה
20112013
(כשנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עדנאן אבו ואליד אל-סהראוויערבית: عدنان أبو وليد الصحراوي; 16 בפברואר 1973אוגוסט 2021), היה טרוריסט איסלאמיסטי סהראווי ואמיר סניף הסהרה של המדינה האסלאמית שהיה פעיל בדרום מדבר סהרה ובמערב הסאהל. היה חבר בחזית פוליסריו ומפקד ודובר של מספר ארגוני טרור ג'יהאדיסטים במאלי. אל-סהראווי היה אחד הטרוריסטים המבוקשים ביותר ביבשת אפריקה, ונחשב ליעד מספר אחת של צרפת וארצות הברית במערב אפריקה; הוא גם היה אחד משלושת המנהיגים הג'יהאדיסטים הבולטים בסאהל, לצד איאד אג גאלי הטוארגי ואמאדו קופה הפולאני שמזוהים עם אל-קאעדה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדנאן אל-סהראווי, נולד ב-1973 למשפחת סוחרים עשירה בעיר לעיון שבסהרה הספרדית תחת השם "להיב אולד עלי אולד סעיד אולד יומאני". הוא משתייך לשבט רג׳יבאט - השבט הסהראווי החזק והגדול ביותר שמוצאו ערבי וברברי. עדנאן סהראווי הוא נכדו של המנהיג הסהראווי ג'טרי אולד ג'ומאני שהיה בין מובילי ההתנגדות מול ספרד, ואחדים מקרובי משפחתו תופסים תפקידים צבאיים ופוליטיים בסהרה המערבית. לאחר תחילת מלחמת סהרה המערבית והכיבוש המרוקאי, הוא ומשפחתו נמלטו מלעויון למחנות פליטים באלג'יריה. במהלך ילדותו, סהראווי היה חבר באיגוד הנוער הסהראווי וקיבל הכשרה צבאית במחנות אימונים של חזית פוליסריו; בשנת 1990, הצטרף לצבא השחרור העממי הסהראווי והיה בין בוגרי בית הספר הצבאי שהיד אל-וואלי. לאור הקיפאון הצבאי בעקבות תיווך האו"ם, הוא נסע בשנת 1994 ללמוד מדעי החברה באוניברסיטת מנטורי בקונסטנטין בצפון אלג'יריה וסיים את לימודיו בשנת 1997 כשהוא דובר 3 שפות. לאחר מכן, הוא חזר למקום מגוריו והשתלב בעסקים המשפחתיים. סהראווי החל להתעניין יותר באסלאם לאחר מגע עם סוחרים טוארגים איסלאמיסטים באזוואד ועם סטודנטים מאוריטנים ממכון אבו עבאס בנואקטוש. ההתעניינות הגוברת באסלאם ובג'יהאד הסלפי הובילה אותו לעזוב את צבא השחרור הסהראווי בעל הנטייה הלאומית והחילונית.

הצטרפות לאל-קאעדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות נובמבר 2010, סהראווי עזב את מחנה הפליטים טינדוף שבאלג׳יריה ונסע לצפון מאלי שם הצטרף לחטיבת תריק בן-זייד שהייתה שייכת לאל-קאעידה במגרב האסלאמי. באוקטובר 2011, סהראווי היה בין מקימי התנועה לאחדות וג'יהאד במערב אפריקה, לצד מספר מליאנים ומאוריטנים; הוא היה אחד מחברי מועצת השורא שלה ושימש גם כדובר התנועה שהיה אחראי על יצירת קשר עם התקשורת המקומית והבינלאומית. ארגונו היה אחראי לחטיפת שלושה עובדי סיוע אירופאים ממחנה פליטים סהראווי במערב אלג'יריה, והם שוחררו כעבור 9 חודשים לאחר תשלום כופר של מיליוני אירו ושחרור טרוריסט טוארגי. הארגון נטל חלק פעיל במלחמת האזרחים במאלי, ומטהו של סהראווי שכן בעיר גאו שנשלטה אז על ידי קואליציה של ארגוני טרור איסלאמיסטים ומורדים טוארגים. לאחר התבוסה האיסלאמיסטית במבצע סרוואל, סהראווי הוביל בשנת 2013 את המיזוג בין ארגונו לבין ארגון חטיבת רעולי הפנים של הטרוריסט הבינלאומי מוכתר בלמוכתר, והארגון המשותף החדש נקרא אל-מוראביטון ונחשב למזוהה עם אל-קאעידה. גם בארגון זה הוא היה אחד הבכירים ושימש בתור דובר הארגון.

הקמת דאעש בסהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 במאי 2015, סהראווי הכריז על נאמנותו של ארגון אל-מוראביטון לארגון המדינה האסלאמית ולאבו בכר אל-בגדאדי, והודיע שהארגון החדש ייקרא "המדינה האסלאמית בסהרה הגדול". יומיים לאחר מכן, מוכתר בלמוכתר וחלק מאל-מוראביטון התנערו מהנאמנות למדינה האסלאמית והודיעו שההכרזה לא נעשתה על דעתה של מועצת השורא של הארגון. בעקבות כך, התרחש פיצול בארגון בין נאמני בלמוכתר לנאמני סהראווי, והאחרון עזב את הארגון עם נאמניו שמספרם הוארך בכמה עשרות עד מאה לכל היותר. על פי עיתון אלג'יראי, זמן קצר לאחר מכן פרצו קרבות בין נאמני סהראווי לנאמני בלמוכתר צפונית לגאו במהלך מפגש פיוס עם מנהיגי הפלגים, וסהראווי נפצע במהלכו ואחדים מאנשיו נהרגו. נאמני בלמוכתר הצטרפו לאחר מכן לארגון ג'מעת נוסרת אל-אסלאם ואל-מוסלמין (JNIM) שנאמן לאל-קאעדה, ולמרות העוינות ההתחלתית, שני הארגונים החליטו לשמור על קשרים טובים ולסייע זה לזה בעת הצורך, בברית שכונתה מאוחר יותר "החריגה הסאהלית".

כדי למנוע חיכוך עם אל-קאעידה, סהראווי החל להתבסס עם ארגונו החדש באזור ליפטאקו במשולש הגבולות של ניז׳ר-מאלי-בורקינה פאסו, ופעל לצבור אהדה בקרב האוכלוסייה המקומית מהקבוצות האתניות טוארג, פולאני, סונגהאי, ז'רמה, כשהוא מנווט את דרכו בתוך הסכסוך האתני הוותיק בין נוודי הטוארג לרועי הפולאני. בשנת 2016, סהראווי אף התחתן עם אישה פולאנית מהכפר בוראטאם בגבול מאלי-ניז'ר, כדי לכרות בריתות עם האוכלוסייה הפולאנית. אף על פי שבארגונו טוארגים רבים והוא עצמו בעל זיקה טוארגית, ביוני 2017, אל-סהראווי האשים מיליציות של שבטי אימגאד והאידקסאהק בסיוע לצרפת וניז'ר לאחר שהללו השתתפו בפעולות נגד ארגונו, והורה על מספר מעשי טבח נגדם. ב-2016, המדינה האסלאמית הודיעה שהיא קיבלה את שבועת האמונים של אל-סהראווי, ופרסמה סרטון שבו הוא נשבע אמונים לאל-בגדאדי לצד כ-25 לוחמים. עד תחיל 2017, ההערכה הייתה שארגונו של סהראווי מונה כ-300 לוחמים לכל היותר שמחולקים לחטיבה פולאנית וחטיבה טוארגית, והוא נחשב לשחקן משני בהתקוממות הג'יהאדיסטית בסאהל. הארגון קיבל דחיפה נוספת לאחר הצטרפות קבוצה של פורשי אנצאר א-דין שלא היו מרוצים מהמיזוג עם אל-קאעידה והפך לדומיננטי במערב ניז'ר ובדרום-מזרח מאלי.

המארב בטונגו-טונגו שהתרחש במערב ניז׳ר באמצע 2017 ובמהלכו נהרגו 4 חיילים אמריקנים, הפך באחת את דאעש בסהרה ואת עדנאן סהראווי עצמו לסנסציה אזורית ובינלאומית לאחר פרסום תיעוד חלקי מהמארב, והוביל לעליה במעמדו בסאהל ביחס לאל-קאעידה המבוסס והוותיק. מאידך, הוא הוביל גם לתשומת לב לא רצויה מצד הכוחות האמריקנים והצרפתים במבצע ברקן והוגדר כיעד מספר אחת שלהם; ב-22 בפברואר 2018, סהראווי הצליח להימלט בעור שיניו עם קבוצה של לוחמים מפשיטה של הצבא הצרפתי ומיליציות טוארג פרו-ממשלתיות על אחד מבסיסי הארגון ביער בדרום מאנקה. הארגון ספג הפסדים רבים במהלך 2018 כתוצאה מהפעילות המשולבת כנגדו, ומפקד מבצע ברקן סבר שסהראווי נמלט למאוריטניה. אף על פי כן, דאעש בסהרה נהנה מזרם מגויסים הולך וגדל שהפך אותו מהר מאוד לשווה כוח לאל-קאעידה. ב-4 באוקטובר 2019, ארצות הברית הציעה תגמול בסך 5 מיליון דולר לכל מי שיביא מידע על מקום הימצאו. בכך, הוא הפך לג'יהאדיסט המבוקש ביותר במערב אפריקה. בסוף 2019, המדינה האסלאמית הכירה סופית בסניף הסהרה ובמנהיגה סהראווי, ומיזגה את הסניף תחת מחוז מערב אפריקה של הארגון. הפעולות של הסניף נותרו אוטונומיות לחלוטין, וסהראווי נשאר האמיר של הקבוצה. סהראווי אף זכה למחווה נדירה מאבו בכר אל-בגדאדי, כאשר בסרטון האחרון שלו, אבו בכר ציין שהוא קיבל את שבועת האמונים של אל-סהראווי ושיבח את ארגונו על הפעולות שביצע נגד הצבא הצרפתי.

בין 2019 ל-2021, ארגונו של אל-סהראווי ביצע מספר התקפות קטלניות ביותר על בסיסי צבא ושיירות צבאיות בניז'ר, מאלי, בורקינה פאסו ואפילו בדרום אלג׳יריה, ובעקבות גלי עריקות של לוחמי אל-קאעידה ומאבק על אזורי שליטה, היריבות בין דאעש לאל-קאעידה ברחבי הסאהל הפכה לגלויה והידרדרה למלחמה כוללת. דיווחים מ-2020 שטענו שסהראווי נהרג או הוחלף התבררו כשגויים. בראיון נדיר שנערך עם אל-סהראווי בעיתון הרשמי של המדינה האסלאמית בשנת 2020, הוא סיפק פרטים על ההיסטוריה של ההתקוממות הג'יהאדיסטית בסהרה ובסאהל, וכן על היריבות עם אל-קאעידה ועל היחס אליהם כאל כופרים לאחר שהסכימו לשאת ולתת עם ממשלת מאלי. על פי הערכה שמרנית, ארגונו של אל-סהראווי מונה כיום בן 500 ל-1,000 לוחמים, אך ייתכן מאוד שהמספר המדויק גבוה בהרבה.

באוגוסט 2021 נהרג אל-סהראווי על ידי הכוחות המזוינים של צרפת בסאהל.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]