עווית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עָוִית (ברבים עָוִיתוֹת; מוכר גם כהתכווצויות שרירים, כסְפַּאזֶם - Spasm, גם כ-Cramps; וגם כ-קונוולוסיה - Convulsion), הוא מונח המתאר מצב חריג שבו מתרחשת בשרירים תגובת כיווץ לא רצונית, קיצונית ומהירה, אשר מלווה לעתים גם בתופעות כאב או במוגבלות בתנועה ברמות משתנות.[1][2]

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחושות האופייניות הן ירידה בכוח השריר, נוקשות והבלטה של השריר, רגישות וכאבים.[3][4]

גורמים, תיאור ופתופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העָוִית מתארת בדרך כלל את כיווץ השרירים (פלקסציה). כמו כן, העווית עלולה להתרחש בשריר החלק (של כלי הדם) אך גם בשריר המשורטט (המפעיל את השלד).

לפי ההסבר הפתופיזיולוגי המקובל, העוויתות החיצוניות נגרמות מעייפותם של השרירים, או ממחלות והפרעות כגון חוסר במלחים.

עייפות שרירים: התופעה מתרחשת לעתים קרובות לאחר פעילות שבמהלכה הופעל עומס רב על שריר או על קבוצת שרירים. בדרך כלל, היא חלה כשלא נעשו מספיק תרגילי מתיחה וחימום מותאמים לפני פעילות מאמצת שהתבצעה, או לחלופין כשאחרי פעילות כזו לא בוצעו תרגילי מתיחה ולא ניתן לקבוצת השרירים שהתאמצה די זמן למנוחה והתאוששות.[5] גם הישארות באותה תנוחה זמן ממושך עלולות לגרום להתכווצות שריר.

מחלות או הפרעות: התכווצויות שרירים יכולות להופיע גם כתוצאה ממחלות או הפרעות. חלק מהמחלות וההפרעות הללו הן נוירולוגיות וקשורות לפגיעה בעצבים האחראים על פעולת השרירים (כמו במקרה של מחלת ה-ALS). מחלות ותסמונות אחרות העלולות לגרום להתכווצויות שרירים הן חוסר איזון של בלוטת המגן, בעיות בכליות, סוכרת ואנמיה.[6][7]

חוסר באספקת דם עלול אף הוא להוביל להתכווצויות שרירים הצרת כלי הדם המספקים דם לגפיים עלולה לגרום לכך, שבזמן מאמץ הגפה לא מקבלת את כמות הדם הזקוקה לה. בעקבות כך, החולה עלול להיתקף בכאבים עזים, שיחלפו לאחר מנוחה מספקת. לאחר המנוחה, הדרישה האנרגטית של השריר יורדת, כך שאספקת הדם לשריר אינה לוקה בחסר. הפרעה זו נקראת צליעה לסירוגין, והיא מהווה סימן לכך שישנה הצרה בכלי הדם בגוף.

התכווצויות שרירים עלולות להיגרם גם כתוצאה מלחץ המופעל על עצב. הלחץ מתרחש בדרך כלל בנקודת היציאה של העצב מחוט השדרה המותני, וגורם לכאבים דמויי עיוות ברגליים. הכאב מאופיין בכך שהוא מופיע כל הזמן, מחמיר בהליכה או בפעילות, ועשוי להיות מושפע משינויים בתנוחה של הגב.

הפרעות באיזון אלקטרוליטים, כגון מחסור באשלגן, בסידן ובמגנזיום, עלולות להגביר את הסיכון להתפתחות התכווצויות שרירים. הפרעות כאלה עלולות להיגרם, בין השאר, כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות להורדת לחץ דם - תרופות, אשר גורמות לעתים לירידה גדולה בריכוז האשלגן.[7]

ישנם מקרי עוויתות שלכאורה אין להם הסבר, כמו עווית בשוק בשעת השינה ועוד.

הסיכון להתפתחות התכווצות שרירים מתחזק בעקבות מזג אוויר חם, המוביל להתייבשות

סוגי עווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים מספר גדול של סוגי עוויתות והם ממויינים לפי מקומות מקריהם בגוף, להלן דוגמאות לכמה מהן: עווית קלונית; עווית טונית; עווית קלונית-טונית; עווית עינית; עווית ביטנית; עווית כלייתית; עווית הריונית; עווית הנרתיקה (וגיניזמוס); עווית ושט; עווית לוע; עווית כלי־דם (אנגיאוספזם); עווית ינקותית (תסמונת וסט); עווית תעסוקתית (דוגמה לה: עווית הסופרים או עווית המקלידים); לחלק מסוגי עוויתות אלה יש מאפיינים וטיפולים ספציפיים.

שכיחות התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכווצויות שרירים היא תופעה נפוצה מאוד. מחקר שבדק את שכיחות התופעה בקרב אנשים צעירים שנרשמו לשיעורי התעמלות העלה כי 95% מהמשתתפים דיווחו על התכווצויות שרירים. מחקרים שבדקו את התופעה בקרב אנשים מבוגרים מצאו שתופעת התכווצויות השרירים שיחה בקרב 35% עד 60% מהם, כש-40% מהסובלים מהתופעה דיווחו על הופעתה שלוש פעמים בשבוע ויותר. בקרב מבוגרים, נפוצנ תופעה של התכווצויות שרירים המתרחשות בשעות הלילה.[8]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים שבהם התכווצויות שרירים מופיעות לעתים קרובות אצל אדם שלא סבל מכך בעבר וללא סיבה ברורה, יש לפסול קיום של בעיה נוירולוגית או סיבה ברורה אחרת לתופעה. אם מתברר כי התכווצויות השרירים הן סממנים של בעיה אחרת, יש לטפל ככל האפשר בבעיה, שהיא הגורם הראשוני להתכווצויות. עם זאת, לרוב מדובר בתופעה שסיבתה אינה ברורה, והטיפול מתמקד בהתכווצויות השרירים עצמן.

במקרים שבהם התכווצויות שרירים אינן קורות לעתים קרובות, ואינן גורמות להפרעה בתפקוד, לפעמים אין צורך בטיפול תרופתי: כך למשל, עיסוי השריר או מתיחתו עשויים להקל על ההתכווצות, ובקרב ספורטאים, שתייה מרובה יכולה להקל על הבעיה. אם התכווצויות השרירים מופיעות לעתים קרובות ומפריעות לתפקוד היומיומי, ניתן בהן לטפל תרופתית, בין השאר באמצעות נטילת ויטמין E ומגנזיום.[9]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "עוית" הוטבע כבר בימי הביניים, וניתן למצוא לו עדויות בתלמוד: "המשמש מיטתו מעומד, אוחזתו עוית"[10]; "עוים, שכל הרואה אותם אוחזתו עוית"[11]. המקור למילה זו כנראה מגיע מהפועל הערבי עוי, שפירושו לעקם או לטעות[12] ומכאן הפועל לעוות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א, גולדשטיין (ד"ר), מ, שכטר (ד"ר), אוצר הרפואה והבריאות, דביר תשי"ח, חלק שני.
  • אסתי אנגל, הלקסיקון הרפואי השלם, ידיעות אחרונות, 2001.
  • אנציקלופדיה לבריאות המשפחה, הוצאת כרטא 1972.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התכווצות שרירים - פתולוגיות, www.anti-pain.co.il
  2. ^ התכווצות שרירים - סיכום הרצאה - פורום אירובי, עיצוב ופיתוח גוף, תפוז אנשים (בhe-IL)
  3. ^ התכווצות שרירים - סיכום הרצאה - פורום אירובי, עיצוב ופיתוח גוף, תפוז אנשים (בhe-IL)
  4. ^ דר רון דבי, התכווצויות שרירים, www.neurology.co.il (בhe-il)
  5. ^ התכווצות שרירים - סיכום הרצאה - פורום אירובי, עיצוב ופיתוח גוף, תפוז אנשים (בhe-IL)
  6. ^ דר רון דבי, התכווצויות שרירים, www.neurology.co.il (בhe-il)
  7. ^ 7.0 7.1 מחלות - התכווצות שרירים | Infomed, Infomed (בhe)
  8. ^ דר רון דבי, התכווצויות שרירים, www.neurology.co.il (בhe-il)
  9. ^ דר רון דבי, התכווצויות שרירים, www.neurology.co.il (בhe-il)
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ע', עמוד א'
  11. ^ תלמוד בבלי, חולין דף ס:
  12. ^ ראו מילון אב"ש ערך עוה.