עוזיאל מייזליש
| לידה |
1744 ה'תק"ד |
|---|---|
| פטירה |
30 בנובמבר 1785 (בגיל 41 בערך) כ"ח בכסלו ה'תקמ"ו |
| מקום קבורה | נובי קורצ'ין, פולין |
| מקום פעילות |
 האיחוד הפולני-ליטאי, ריטשוואל (פו') |
| תקופת הפעילות |
?–1785  |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| רבותיו | הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש וכמה מתלמידיהם |
| תלמידיו | ראו להלן |
| בני דורו | רבי אלימלך מליז'נסק |
| חיבוריו | מנורה הטהורה, תפארת עוזיאל, ועוד (ראו להלן) |
| אב | רבי צבי הירש |
| אם | דרעזיל |
  | |
רבי עוזיאל מייזלישׂ (או: מייזלס[1]; ה'תק"ד, 1744 – כ"ח בכסלו ה'תקמ"ו, 30 בנובמבר 1785) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ומראשוני תנועת החסידות בפולין, רב בריטשוואל (פו') ובניישטאט ("עיר חדש"), ומחבר הספרים "כרם שלמה", "מנורה הטהורה", "תפארת עוזיאל", "תפארת הצבי" ועוד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת ה'תק"ד נולד לאביו רבי צבי הירש ב"ר שמשון מסמיאטיץ' נכדו של הגאון (בעמ"ס שו"ת "שאגת אריה" ו"קול שחל") נכדו של הגאון רבי אריה לייב חסיד (ר' לייבלי חסיד; אב"ד פשמישל ולבוב, נכדו של הגאון בעל הרמ"א. ולאמו מרת דרעזיל בת רבי אברהם נתן נטע (בעל "נטע שעשועים"), נכדו של החסיד ר' שמואל צבי הירץ בעמ"ס ("בית חדש") ב"ר שמואל יפה נכד רב' שמואל (בעמ"ס "כלי יקר"). מצד אם אביו הוא נכד הגאון רבי נפתלי הירץ מגזע רש"י הק'. ומצד אם אמו הוא נכדו של רבי נחמן ליפשיץ חתן רבי יוסף חתן המהר"ם מלובלין הראשון.
כבר בהיותו צעיר החל לכהן ברבנות בערים חשובות בפולין בהתחלה באוסטרובצה[2] ולאחר מכן בריטשוואל (פו') ולבסוף ב"ניישטאט" ("עיר חדש"; נובי קורצ'ין).
בצעירותו התקרב לבעל שם טוב ונהיה תלמיד שלו ולאחר פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של המגיד ממזריטש, תלמיד הבעש"ט ועוד מצדיקי תנועת החסידות, כמו רבי מנחם מנדל מפרמישלן, רבי אברהם מפודולסק, ורבי נחמן מקוסוב. היה בידידות עם רבי אלימלך מליז'נסק (יש שמחשיבים אותו כתלמיד רבי אלימלך[3]), רבי שמואל שמלקה הורוביץ מניקלשבורג, רבי פנחס הורוביץ ("ההפלאה"), רבי משולם זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב.
בשל השתייכותו לתנועת החסידות סבל מהמתנגדים לחסידות, כאשר נודע לפרנסי אוסטרובצה שבפולין שם כיהן ברבנות על היותו חסיד – הודח מתפקידו וגורש מהעיר. הדבר היה בערב שבת, סמוך לכניסת השבת. את אותה השבת הוא עשה בביתו של חובש מקומי שגר בקצה העיר, ושלמרות זעם בני העיר ניאות להכניסו לביתו. לפי המסורת החסידית החובש ניאות לכך בתמורה להבטחת רבי עוזיאל שיזכה לחתן תלמיד חכם (לימים השיא את בתו לרבי אריה לייב מאוז'רוב, מייסד חסידות אוז'רוב). הוא עקר לריטשוול על שמה נודע, ובסוף ימיו התיישב ב"ניישטאט" ("עיר חדש"; נובי קורצ'ין)[4].
נערץ על ידי צדיקי דורו שאף אמרו עליו "עבד ה'" – ראשי תיבות עוזיאל בן דרעזיל[5].
נפטר בגיל 42, בכ"ח בכסלו ה'תקמ"ו, ונקבר בניישטאט (נובי קורצ'ין) שבפולין.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרם שלמה
- מנורה טהורה - על שולחן ערוך הלכות שבת (קונטרס קיצור הדינים של הספר, נקרא "קני המנורה"). את הספר חיבר בהמלצת רבו המגיד ממזריטש. הספר נעדר מהסכמות, ורבי אלימלך מליז'נסק הבהיר כי הוא משום שנעשה בקדושה ובטהרה כמצוות המגיד, ומשכך אינו זקוק להסכמות.
- עץ הדעת טוב - על מסכת שבת ועל מסכת כתובות.
- תפארת הצבי - על פרק ראשון במסכת ביצה.
- תפארת עוזיאל - על התנ"ך, חמש מגילות ואגדות חז"ל. הודפס לראשונה על ידי נכדי רבי עוזיאל בשנת ה'תרכ"ב, שנית בשנת ה'תר"ע (1909), ושלישית בשנת ה'תרפ"ה. המו"ל ציין כי היו מהחיבור עוד דפים רבים שנגנבו ונעלמו.
ספריו בלולים הן בהלכה מדברי הפוסקים הראשונים והאחרונים, והן בתורת החסידות מרבותיו תלמידי הבעל-שם-טוב. בין אלו שהוא מרבה לצטט מדבריהם, נמנים רבי משה אלשיך, רבי ישעיה הלוי הורביץ (בעל "שני לוחות הברית") ורבי יהונתן אייבשיץ. כתיבתו קולחת וצחה, ולעיתים הוא משתמש במשלים על מנת להבהיר רעיונות.
בדבריו הוא מציין גם לדברים שהתגלו לו בחלום.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרבי עוזיאל היו תלמידים רבים, בהם:
- אחיו רבי יצחק מייזליש - גדל בביתו כיתום, והיה לתלמידו המובהק. מילא את מקומו ברבנות בעיירה "ניישטאט" ("עיר חדש"; נובי קורצ'ין), וכיהן גם בצויזמיר. הדפיס את ספרו של רבי עוזיאל "כרם שלמה". נפטר בשנת תר"ט.
- רבי פישל מסטריקוב
- רבי דוד שלמה אייבשיץ
- רבי אהרן מזליחוב - נפטר בגיל צעיר בערך בשנת ה'תקל"ח. הוספד על ידי רבו, רבי עוזיאל. דברי תורתו מופיעים בספרו של רבו, "תפארת עוזיאל". יש המזהים אותו עם רבי אהרן הכהן מזליחוב, בעל "אור הגנוז (לצדיקים)" ו"כתר נהורא", ויש המזהים אותו עם רבי אהרן השותק מזליחוב[6].
משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתורתו הוא מרבה להורות על הדרך לעבודת ה', באופן הנכון להתעלות ולהתקדש. כמו כן בדבריו מוזכרת רבות העשייה לשם שמים. גם התחדשות והתלהבות לעבודת ה' נחשבות כערכים מרכזיים אצלו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו רבי צבי הירש מסמיאטיץ - חותנו של נכד רבי חיים מוולוז'ין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהרן וואלדן, "הרב מו"ה עוזיאל מייזליש", בתוך: שם הגדולים החדש, וארשא תר"ם, עמ' 112, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ישראל אברהם גרינבוים, "רבי עוזיאל מייזליש", בתוך חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' ב', באתר אוצר החכמה.
- הרב שלום חיים פרוש, "הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש", בתוך: המחנה החרדי גיליון 508, ירושלים תשנ"א, עמ' 23, באתר אוצר החכמה.
- ספריו
- תפארת הצבי, זולקוה תקס"ג, באתר אוצר החכמה
- תפארת עוזיאל, תרכ"ג, באתר אוצר החכמה
- תפארת עוזיאל - א (תנ"ך וחמש מגילות), בילגורי תר"ע, באתר אוצר החכמה
- תפארת עוזיאל - ב (מועדים, נ"ך ואגדות חז"ל), בילגורי תר"ע, באתר אוצר החכמה
- תפארת עוזיאל, ישראל תשכ"ב, באתר אוצר החכמה
- מנורה הטהורה, לבוב תרמ"ג-תרמ"ד, באתר אוצר החכמה
- מנורה הטהורה <מהדורה חדשה> - א, ניו יורק תשס"ה, באתר אוצר החכמה
- עץ הדעת טוב - מסכת כתובות, ורשה תרכ"ג, באתר אוצר החכמה
- עץ הדעת טוב - מסכת כתובות <מהדורה חדשה>, ניו יורק תשע"ג, באתר אוצר החכמה
- עץ הדעת טוב - מסכת שבת, לבוב תרמ"ו, באתר אוצר החכמה
- עץ הדעת טוב - מסכת שבת <מהדורה חדשה>, ירושלים תשע"א, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ השם מייזלס נכתב בצורות שונות, ונהגה מֵייזְלְס.
- ^ רבי יהונתן הלוי אייבשיץ, אהל ברוך <מהדורה חדשה>, ניו יורק תשס"ד, עמ' קצ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ראו לדוגמה אצל: אלפסי, יצחק, "רבי אלימלך מליז'נסק", בתוך: 'אנציקלופדיה לחסידות, חלק א', ירושלים תשמ"ו, עמ' רל"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ המחנה החרדי, גיליון 508, עמ' 23.
- ^ היכל הבעש"ט, גיליון ב' שנה ד' (י"ד), עמ' ק"ז.
- ^ לדיון על כך, ולבירור זהותו, ראו: אברהם אביש שור, "על תקופת שהותו של מרן הרא"ש הגדול מסטאלין בזעליחוב שבשיין וחלקו ביסוד כולל לעולי פולין בארה"ק בשנת תקנ"ז : פרק א'", בתוך: בית אהרן וישראל, גיליון י' (שנה ב', ד'), ירושלים תשמ"ז, עמ' פ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); בן ציון הלוי מייזעלס, מבוא לספר "אור הגנוז לצדיקים", ירושלים תשס"ח, עמ' כ"ד-כ"ה, באתר אוצר החכמה.