עופות פולשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברנטות קנדיות בניו זילנד (אנ'). הברנטות הקנדיות שהובאו ב-1905 לניו זילנד גורמים לתחרות עם העופות המקומיים, מזהמים בלשלשת שלהם ומזיקים לחקלאות המקומית.
קבוצת מיינות ביפו, 2013. המיינות הם עופות שמוצאם מהודו והם הגיעו לישראל משנות ה-90.
דררה מצויה, בפארק אשקלון. הדררות שפלשו לישראל מהשבי מאז שנות ה-80 וגרמו לנזקים לציפורים, לביולוגיה וגם לחקלאות כתוצאה מכמותם ומתזונתם מפירות.

עופות פולשים הם עופות אשר הופצו בעקבות פעילות האדם לאזור שמחוץ לתחום תפוצתם הטבעית, והצליחו לייסד במקום זה אוכלוסייה המתרבה ללא התערבות נוספת בידי האדם, ואף מצליחה להתפשט.

ככלל, מינים פולשים מהווים את גורם השינוי השני בעוצמתו להרס המגוון הביולוגי[דרוש מקור]. מינים אלה גורמים להשפעות אקולוגיות על המינים המקומיים בסביבתם ועל המערכת האקולוגית כולה. מינים זרים פולשים (Invasive alien species) הם אורגניזמים שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי בעקבות פעילות מכוונת של האדם, או שהוחדרו על ידו לאזורים חדשים ללא כוונה. אוכלוסיותיהם מתרבות בבר, מתפשטות, ומשפיעות על התפקוד של המערכות האקולוגיות ועל התועלות שהאדם מפיק ממערכות אקולוגיות אלה.

השפעות של עופות פולשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתונים שעולים ממחקרים מדעיים, מדינות העולם מפסידות מילארדי דולרים[דרוש מקור] בעקבות הנזקים הנגרמים על ידי העופות הפולשים בענף החקלאות, התיירות, הסביבה והמגוון הביולוגי, והנזק העולמי מוערך ב-1.4 טריליון דולר לשנה[1].

הפגיעה נגרמת כתוצאה מתחרות חזקה, שתלטנות על מזון ואתרי קינון ולעיתים גם טריפת בעלי חיים אחרים או מיני צמחים. חלק מהמינים יכולים גם להפיץ פתוגנים ומחלות לאזורים חדשים.

במספר אזורים, למשל באיים נידחים מבודדים בהם קיימת אוכלוסיית מינים אנדמיים, עופות פולשים יכולים לגרום לנזקים עד כדי הכחדת המינים המקוריים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל התבססו כמה מיני עופות שאינם חלק מהמערכת הטבעית של האזור, אלא הובאו בידי האדם, וכיום מתבססים ומתרבים בטבע. ידועות שתי קבוצות גדולות של עופות שפלשו לישראל: בני סדרת התוכאים (Psittaciformes) ובני משפחת הזרזיריים (Sturnidae), אך לא רק.

מיינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המינים שפלשו בישראל ממספר ציפורים בודדות בצפארי הוא המיינה מצויה, ונכון לשנת 2019 יש כ-200,000 ציפורים ממין זה בישראל, ובשנת 2020 היא מדורגת כציפור הרביעית הנפוצה בסביבה מיושבת בישראל. המיינה הרחיבה את תפוצתה באופן נרחב במקומות שונים בעולם, כך ש"איגוד שימור הטבע העולמי של האו"ם" הגדיר אותו בתור "אחד ממאה הפולשים הגרועים ביותר בעולם". המיינה ידועה בתור מין תוקפני הן לאדם והן לציפורים ובעלי חיים אחרים, מעביר מחלות, וחכם, מה שעוזר בהתפשטותו[2].

רשימה של עופות פולשים בישראל:

שם בעברית שם בלטינית שם באנגלית
ברווז מוסקובי Cairina moschata Muscovy duck
דררה מצויה Psittacula krameri Rose ringed parakeet
דררה אלכסנדרונית Psittacula eupatria Alexandrine parakeet
זרזיר בורמזי Acridotheres leucocephalus Vinous breasted myna
יאורית מצרית Alopochen aegyptiacus Egyptian goose
כסוף-מקור הודי Lonchura malabarica Indian silverbill
מיינה מצויה Acridotheres tristris Common myna
עורב הודי Corvus splendens House crow
פרושית אדומת - משקפיים Estrilda astrild Common waxbill
קוניור שחור ראש Nandayus nanday Nanday parakeet
תוכי נזירי Myiopsitta monachus Monk parakeet
תוכי סנגל Poicephalus senegalus Senegal Parrot

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוטשילד, אלון ופדרמן, רועי. 2012. מינים פולשים בישראל: סכנה גוברת לבריאות הציבור, לחקלאות, לתשתיות, לטבע ולכלכלה תיאור הסיכונים והמלצות למדיניות מונעת. החברה להגנת הטבע.
  • מינים פולשים בפארק הירקון - כתבה לערוץ 13, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:06) - כתבה על המיינה והדררה
  • https://web.archive.org/web/20140806194408/http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.html05/172tochen.html
  • Martha, J.L., Michael, F.H., Marchetti, P. 2007. Invasion Ecology. Julie Lockwood, Martha Hoopes, and Michael Marchetti. Chennai, India
  • Stohlgren, T. J., Barnett, D., Flather, C., Fuller, P., Peterjohn, B., Kartesz, J. & Master, L. 2006. Species richness and patterns of invasion in plants, birds, and fishes in the United States. Biological Invasions. 8: 427–447
  • Williamson, M. 1996. Biological Invasions. Chapman & Hall, London

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]