עופות פולשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברנטות קנדיות בניו זילנד (אנ'). הברנטות הקנדיות שהובאו ב-1905 לניו זילנד גורמים לתחרות עם העופות המקומיים, מזהמים בלשלשת שלהם ומזיקים לחקלאות המקומית.
קבוצת מיינות ביפו, 2013. המיינות הם עופות שמוצאם מהודו והם הגיעו לישראל משנות ה-90.
דררת קרמר, בפארק אשקלון. הדררות שפלשו לישראל מהשבי מאז שנות ה-80 וגרמו לנזקים לציפורים, לביולוגיה וגם לחקלאות כתוצאה מכמותם ומתזונתם מפירות.

עופות פולשים הם עופות אשר הופצו בעקבות פעילות האדם לאזור שמחוץ לתחום תפוצתו הטבעית, והצליחו לייסד במקום זה אוכלוסייה המתרבה ללא התערבות נוספת בידי האדם, ואף מצליחה להתפשט.

ככלל, מינים פולשים מהווים את גורם השינוי השני בעוצמתו להרס המגוון הביולוגי[דרוש מקור]. מינים אלה גורמים להשפעות אקולוגיות על המינים המקומיים בסביבתם ועל המערכת האקולוגית כולה. מינים זרים פולשים (Invasive alien species) הם אורגניזמים שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי בעקבות פעילות מכוונת של האדם, או שהוחדרו על ידו לאזורים חדשים ללא כוונה. אוכלוסיותיהם מתרבות בבר, מתפשטות, ומשפיעות על התפקוד של המערכות האקולוגיות ועל התועלות שהאדם מפיק ממערכות אקולוגיות אלה.

השפעות של עופות פולשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתונים שעולים ממחקרים מדעיים, מדינות העולם מפסידות מילארדי דולרים[דרוש מקור] בעקבות הנזקים הנגרמים על ידי העופות הפולשים בענף החקלאות, התיירות, הסביבה והמגוון הביולוגי, והנזק העולמי מוערך ב-1.4 טריליון דולר לשנה[1].

הפגיעה נגרמת כתוצאה מתחרות חזקה, שתלטנות על מזון ואתרי קינון ולעיתים גם טריפת בעלי חיים אחרים או מיני צמחים. חלק מהמינים יכולים גם להפיץ פתוגנים ומחלות לאזורים חדשים.

במספר אזורים, למשל באיים נידחים מבודדים בהם קיימת אוכלוסיית מינים אנדמיים, עופות פולשים יכולים לגרום לנזקים עד כדי הכחדת המינים המקוריים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל התבססו כמה מיני עופות שאינם חלק מהמערכת הטבעית של האזור, אלא הובאו בידי האדם, וכיום מתבססים ומתרבים בטבע. ידועות שתי קבוצות גדולות של עופות שפלשו לישראל: בני סדרת התוכאים (Psittaciformes) ובני משפחת הזרזיריים (Sturnidae), אך לא רק.

מיינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המינים שפלשו בישראל מזוג ציפורים בודד בצפארי הוא המיינה מצויה, ונכון לשנת 2019 יש כ-200,000 ציפורים ממין זה בישראל, והיא מדורגת כציפור השישית הנפוצה בישראל. המיינה הרחיבה את תפוצתה באופן נרחב במקומות שונים בעולם, כך ש"איגוד שימור הטבע העולמי של האו"ם" הגדיר אותו בתור "אחד ממאה הפולשים הגרועים ביותר בעולם". המיינה ידועה בתור מין תוקפני הן לאדם והן לציפורים ובעלי חיים אחרים, מעביר מחלות, וחכם, מה שעוזר בהתפשטותו[2].

רשימה של עופות פולשים בישראל:

שם בעברית שם בלטינית שם באנגלית
אורג מסכה אפריקני
Ploceus velatus
East African masked weaver
אורג קטן
Ploceus luteolus
Little weaver
ברווז מוסקובי
Cairina moschata
Muscovy duck
דררת קרמר
Psittacula krameri
Rose ringed parrot
דררה אדומת חזה
Psittacula alexandri
Red breasted parakeet
דררה אלכסנדרונית
Psittacula eupatria
Alexandrine parakeet
זרזיר בוהק
Lamprotornis purpureus
Glossy starling
זרזיר בורמזי
Sturnus burmannicus
Vinous-breasted starling
זרזיר הדור
Spreo superbus
Superb starling
זרזיר שחור קולר
Sturnus nigricollus
Black collared starling
יאורית מצרית
Alopochen aegyptiacus
Egyptian goose
כסוף-מקור הודי
Lonchura malabarica
Indian silverbill
מַיְנָה מצויה
Acridotheres tristris
Common myna
עורב הודי
Corvus splendens
House crow
פרושית אדומה
Amandava amandava
Avadavat
קוניור שחור ראש
Nandayus nanday
Nanday conure
תוכי נזירי
Myiopsitta monachus
Quaker /Monk parakeet

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוטשילד, אלון ופדרמן, רועי. 2012. מינים פולשים בישראל: סכנה גוברת לבריאות הציבור, לחקלאות, לתשתיות, לטבע ולכלכלה תיאור הסיכונים והמלצות למדיניות מונעת. החברה להגנת הטבע.
  • סרטונים מינים פולשים בפארק הירקון - כתבה לערוץ 13, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:06) - כתבה על המיינה והדררה
  • http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.html05/172tochen.html (הקישור אינו פעיל, 15.3.2020)
  • Martha, J.L., Michael, F.H., Marchetti, P. 2007. Invasion Ecology. Julie Lockwood, Martha Hoopes, and Michael Marchetti. Chennai, India
  • Stohlgren, T. J., Barnett, D., Flather, C., Fuller, P., Peterjohn, B., Kartesz, J. & Master, L. 2006. Species richness and patterns of invasion in plants, birds, and fishes in the United States. Biological Invasions .8: 427–447
  • Williamson, M. 1996. Biological Invasions. Chapman & Hall, London

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]