מיינה מצויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgמיינה מצויה
Common Myna (Acridotheres tristis) on Kapok (Ceiba pentandra) in Kolkata W IMG 4297.jpg
מצב שימור
נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: זרזיריים
סוג: מיינה
מין: מיינה מצויה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Acridotheres tristis
ליניאוס, 1766
תחום תפוצה
Common Mynah distribution map.png
מיינה הודית בפארק הירקון בתל אביב
קן עם 4 ביצים של מיינה הודית בכפר הדסים, אבן יהודה

מַיְנָה מצויה (שם מדעי: Acridotheres tristis) או המיינה ההודית היא עוף ממשפחת הזרזיריים שבסדרה ציפורי השיר. צבעה הכללי חום-כהה, עם כתמים לבנים בכנפיים; הראש והצוואר – בצבע אפור-כהה; המקור, סביב העיניים, והרגליים – בצהוב.

מקורה של המיינה המצויה באזורים הטרופיים של דרום אסיה. היא הועברה למקומות שונים בעולם בעיקר לצורך הדברה ביולוגית של מיני חרקים מזיקים.

ברחבי העולם היא ידועה כמתחרה עם מינים מקומיים על מזון ואתרי קינון וכגורמת נזק ליבולים חקלאיים.

המיינה היא אוכלת-כל, וניזונה ממזון מגוון הכולל חסרי חוליות, פירות, גוזלים, ביצים ולטאות. היא נמנית עם העופות החקיינים (כמו מינים שונים של תוכים) ויש לה יכולת לחקות את צלילי סביבתה הקרובה[2].

זהו מין פולש בארץ ישראל, הנמנה ברשימת "מאה המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם" לנוכח הנזק הכבד שהוא מחולל למגוון הביולוגי המקומי.[3] היא הובאה לארץ ישראל במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 כחית מחמד למתחם הצפארי בפארק הירקון בתל אביב-יפו, ושוחררה או ברחה מכלובים; תוך זמן קצר היא התפשטה מתל אביב לכל גוש דן ומשם צפונה, דרומה ומזרחה.[4] ב-2015 מיינה כבר הייתה הציפור החמישית בתפוצתה בישראל,[5] כשתפוצתה גדלה מדררה, בולבול וצופית.

קינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיינה המצויה היא מונוגמית, והקינון מתבצע באותו מקום שנה אחר שנה. בתקופת הקינון דוגרים שני בני הזוג על 4 עד 6 ביצים במשך 13–14 יום. הגוזלים פורחים מהקן לאחר 25 ימים, אך ההורים ממשיכים להאכיל אותם כחודש לאחר מכן.[6] תוחלת החיים של המיינה בטבע היא כ-12 שנים בממוצע[2].

השפעות אקולוגיות וכלכליות של המיינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה האחרונה החלה להתברר השפעתה על מינים מקומיים. ממחקר ראשוני שנעשה במעבדה לחקר המגוון הביולוגי, במחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואבולוציה, המכון למדעי החיים, האוניברסיטה העברית בירושלים, נמצא כי למיינה יש פוטנציאל לדחיקת מינים מקומיים.

המיינה היא מקננת חורים והיא מתחרה על אותם חורי הקינון עם מינים מקנני חורים מקומיים: דרור הבית, ירגזי מצוי, נקר סורי ושעיר. במחקר שנערך בפארק הירקון בתל אביב נצפתה המיינה משתלטת על אתרי קינון של דרורים ושל ירגזי תוך שהיא דוחקת החוצה את הזוגות המקומיים. באחד המקרים נצפתה פלישה אקטיבית לתיבת קינון בה קיננו זוג דרורים עם ארבעה גוזלים; המיינות הגיעו לתיבה והוציאו ממנה את הגוזלים, וכשבוע לאחר מכן נצפה באותה התיבה קינון של זוג המיינות. תצפיות אלו וההחלפות המרובות בפארק, של זוגות דרורים וירגזים במיינות, מצביעים על הפוטנציאל של המין לדחוק את מקנני החורים המקומיים. בתקופת הרבייה ניתן לראות זוגות של מיינות סביב אתרי הקינון, ובפארק הן נצפו מגרשות פולשים כגון חתולים ובעיקר עורבים.

בנוסף נצפו אינטראקציות אלימות בתחרות על מקורות מזון. באחד המקרים מיינות הציקו לשלדג לבן-החזה שזה עתה תפס חרק, לבסוף עזב השלדג את השלל והותיר אותו למיינות שאכלו אותו. במקרה נוסף, ארבע מיינות רדפו אחר בז מצוי שלכד זיקית; הבז, עוף דורס גדול מהמיינות, נכנע לבסוף להצקות האלימות ועזב את הטרף למיינות שניזונו ממנו.

מעבר לסיכון האקולוגי הכרוך בפלישת המיינות, מינים אלו מהווים סיכון גם לחקלאות, בעיקר למטעי נשירים וכרמים. פיקחותן ויכולת העברת המידע שלהן מקשות על תפיסתן והדברתן בסמיכות לאזורים חקלאיים. יתרה מכך, המיינות מקננות בארץ גם במבנים, ארגזי חשמל, עמודי חשמל ואף בכנפיים של מטוס. בשדה דב נמצא קינון של מיינה מצויה במטוס ארקיע, שחנה במשך סוף השבוע בשדה התעופה. טיפול בקינונים בעמודי חשמל, מטוסים, פנסים וכדומה מצריך משאבים רבים, ועם ההתרבות והתפשטות המין ייתכן כי יגדל הצורך בהשקעת המשאבים לטיפול בנזקים.

החל משנות ה-90 של המאה ה-20 אוכלוסיית המיינות מתפשטת בישראל באופן נרחב. בשלהי שנות ה-90 הצטמצמה האוכלוסייה לאזור גוש דן בלבד, אך תוך כמה שנים נצפו מיינות מקננות מנהריה בצפון עד אילת בדרום. לכידות חוזרות של מיינות והסחר בהן מעצימים את התופעה, מאחר שהמיינות מצטיינות בבריחה מכלובים, וכך הן נפוצות.

המיינה הוגדרה על ידי האו"ם כאחד ממאה המינים הפולשים המסוכנים בעולם, ועל כן ייבוא של מיינות לישראל, החזקתן וסחר בהן, אינם חוקיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיינה מצויה באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 2.0 2.1 http://www.oiseaux-birds.com/card-common-myna.html
  3. ^ מיינה מצויה במאגר המידע העולמי למינים פולשים
  4. ^ http://www.birds.org.il/he/species-page.aspx?speciesId=432
  5. ^ תוצאות ספירת הציפורים - 2015, פורטל צפרות
  6. ^ Ali, Salim; Ripley, S. Dillon (2001). Handbook of the Birds of India and Pakistan, Volume 5 (2 (paperback) ed.). India: Oxford University Press. p. 278. ISBN 0-19-565938-4.