עיניים עצומות לרווחה
עיניים עצומות לרווחה | |
מבוסס על | סיפור חלום |
---|---|
בימוי | סטנלי קובריק |
הופק בידי | סטנלי קובריק |
תסריט |
ארתור שניצלר (רעיון) סטנלי קובריק פרדריק רפאל |
שחקנים ראשיים |
טום קרוז ניקול קידמן סידני פולאק טוד פילד |
מוזיקה | ג'וזלין פוק |
צילום | לארי סמית |
מדינה | הממלכה המאוחדת, ארצות הברית |
חברת הפקה | האחים וורנר |
חברה מפיצה | האחים וורנר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 13 ביולי 1999, ארצות הברית |
משך הקרנה | 159 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט בלשי, סרט ארוטי, סרט חג המולד, מותחן ארוטי, סרט דרמה, סרט מתח, סרט המבוסס על יצירה ספרותית |
מקום התרחשות | ניו יורק |
תקופת התרחשות | תקופת חג המולד |
תקציב | 65,000,000$ |
הכנסות | 162,091,208$ |
הכנסות באתר מוג'ו | eyeswideshut |
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
עיניים עצומות לרווחה (באנגלית: Eyes Wide Shut) הוא מותחן ארוטי סוריאליסטי משנת 1999. הסרט הוא יצירתו הקולנועית האחרונה של הבמאי האמריקני סטנלי קובריק שהפיק, ביים והיה שותף לכתיבת התסריט. מככבים בו טום קרוז וניקול קידמן, והוא מסתמך על הנובלה הווינאית "סיפור חלום" מאת המחזאי ארתור שניצלר. קובריק נפטר שישה ימים לאחר סיום העריכה.
הסרט מביא את העלילות והפנטזיות המיניות של הזוג ביל (טום קרוז) ואשתו אליס (ניקול קידמן) הרפורד.
הסרט כולל סצינות המציגות עירום מלא ואף אקטים מיניים. בבתי הקולנוע בארצות הברית הוסרו סצינות מסוימות ואחרות צונזרו וטושטשו באמצעים דיגיטליים. בישראל ובמרבית מדינות העולם הוקרן הסרט במתכונתו המלאה.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ד"ר ביל הרפורד (טום קרוז) ואשתו אליס (ניקול קידמן) הם זוג צעיר המתגורר בניו יורק אשר לו ילדה בת שבע. הזוג הולך למסיבת חג המולד שמאורגנת על ידי זקן עשיר בשם ויקטור זיגלר (סידני פולאק). במהלך המסיבה מזהה ביל את נגן הפסנתר כחברו הוותיק מבית הספר לרפואה, ניק נייטינגייל (טוד פילד), שעכשיו הוא פסנתרן מקצועי. בעוד שאחד מאורחי המסיבה מנסה לפלרטט עם אליס, שתי דוגמניות צעירות מפלרטטות עם ביל. הניסיון נקטע כשביל נקרא לחדרו של זיגלר כדי לטפל בדוגמנית מפורסמת בשם מנדי ששכבה עם זיגלר והתעלפה כתוצאה ממנת יתר. ביל עוזר למנדי והיא מצליחה להתאושש.
למחרת בערב בבית, בזמן שהזוג מעשן קנאביס, אליס שואלת את ביל אם הוא קיים יחסי מין עם שתי הצעירות. אחרי שביל מרגיע אותה, היא שואלת אם הוא מקנא בגברים שנמשכים אליה. כשהדיון מתחמם, הוא קובע כי הוא חושב שנשים הן יותר נאמנות מאשר גברים. היא מכחישה זאת, ומספרת לו על הפנטזיה המינית שהייתה לה על קצין בחיל הים שנתקל בהם בחופשה, תמונה שמטרידה שוב ושוב את ביל בהמשך. שיחתם נקטעת על ידי טלפון, וביל מגלה שאחד ממטופליו העשירים מת. בהגיעו למקום, הבת של הלקוח מפתה אותו ומנשקת אותו, וביל דוחה את חיזוריה טרם ארוסה מגיע. לאחר שעזב את בית המטופל, זונת רחוב מזמינה את ביל לדירתה לשכב עימה, אולם לאחר שאליס מתקשרת לבדוק היכן הוא, ביל מתחרט ועוזב ומשלם לזונה למרות שלא הספיקו לשכב. לבסוף, ביל עובר במקרה ליד בית קפה שבו מנגן ניק, חברו אשר פגש במסיבה של זיגלר. בשיחה ביניהם ניק מספר לו על אירוע שהוא מנגן בעיניים עצומות. אירוע זה מתקיים בכל פעם במקום אחר באמצע הלילה, וכדי להיכנס אליו על האורחים לומר סיסמה סודית ולעטות מסיכות. ביל מסתקרן מהאירוע ומחליט לשכור טוקסידו, גלימה ומסיכה כדי לחדור לאירוע.
הוא נוסע במונית לאירוע ומגיע לאחוזה מסתורית בלונג איילנד, ואומר את הסיסמה שניק גילה לו. הוא נכנס ומגלה שנערך פולחן דתי בנוכחות נשים צעירות עירומות ומאות אורחים עטוי מסכה. על אף שהוא עוטה מסכה, אחת הנשים מזהה שהוא לא שייך, לוקחת אותו לצד ומזהירה אותו שהוא בסכנת חיים. לאחר מכן ביל מסתובב במקום ומגלה אורגיה המונית. האישה לוקחת אותו שוב לצד ומזהירה אותו על חייו, אך השיחה ביניהם נקטעת לאחר ששוער אומר לו שהמונית מחכה לו. ביל הולך עם השוער והם מגיעים לכינוס פולחני של חברי המסדר המסתורי. אדון המסתורי שואל אותו על הסיסמה השנייה, וביל טוען ששכח אותה. לאחר מכן הוא מתבקש להסיר את המסיכה שלו, ואז להתפשט. לפני שהוא נענש, האישה שניסתה להזהיר אותו מתערבת שוב ומבקשת שיענישו אותה במקומו. ביל מורחק מהטירה ומוזהר שלא לספר לאף אחד על מה שראה שם.
לפני עלות השחר ביל מגיע לביתו, כשהוא מרגיש אשם ומפוחד. הוא מוצא את אליס חולמת על כך שקיימה יחסים מיניים עם קצין חיל הים וגברים רבים נוספים, בנוסף, ומספרת שראתה גם את ביל בחלומה. למחרת בבוקר ביל מגיע למלון בו שהה ניק, ומדבר עם פקיד הקבלה שמספר לו על כך שלפנות בוקר ניק חזר עם שני גברים חסונים כשהוא חבול ומבוהל. ניק ניסה להעביר מעטפה לקבלה, אך הגברים מנעו זאת ממנו והכניסו אותה למכונית שנסעה משם. ביל חוזר לחנות ממנה שכר את הבגדים, אך גילה שהמסיכה ששכר נאבדה. לאחר מכן הוא חוזר לאחוזה, שם קיבל מעטפה מהשוער שבה נמצא איום נוסף שמזהיר אותו לחדול מחיפושיו. ביל קורא בעיתון כי מנדי נמצאה מתה ממנת יתר. לאחר מכן הוא נקרא לביתו של זיגלר. זיגלר חושף בפניו של ביל כי הוא עצמו היה באורגיה וזיהה את הקשר שלו עם ניק. זיגלר חושף בפניו כי באגודת הסתרים הזו יש מספר אנשים ידועים מאוד ("אם הייתי אומר לך את השמות שלהם, לא תוכל לישון בלילה"). בנוסף, זיגלר טוען כי ניק חזר בבטחה אל משפחתו שבסיאטל. זיגלר טוען כי האישה שהזהירה את ביל היא מנדי, שמתה ממנת יתר. זיגלר מנסה לשכנע את ביל כי למה שקרה באחוזה אין קשר למותה של מנדי, וכי היא הייתה נרקומנית כבדה.
כשהוא חוזר הביתה, ביל מוצא את המסכה השכורה על הכרית שלו לצד אשתו הישנה. הוא פורץ בבכי ומחליט לספר את כל מה שקרה ביומיים האחרונים לאשתו. למחרת בבוקר, הם הולכים לקניות חג המולד עם בתם. אליס חושבת שהם צריכים להיות אסירי תודה על כך ששרדו, שהיא אוהבת אותו, ויש משהו שהם חייבים לעשות בהקדם האפשרי. כאשר ביל שואל מה זה יכול להיות, היא עונה בפשטות: "להזדיין".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של עיניים עצומות לרווחה
- "עיניים עצומות לרווחה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "עיניים עצומות לרווחה", באתר נטפליקס
- "עיניים עצומות לרווחה", באתר AllMovie (באנגלית)
- "עיניים עצומות לרווחה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "עיניים עצומות לרווחה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "עיניים עצומות לרווחה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "עיניים עצומות לרווחה", באתר אידיבי
- "עיניים עצומות לרווחה", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "עיניים עצומות לרווחה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- נסים דיין, כוחו נובע מסך כל מרכיביו, באתר גלובס, 4 בנובמבר 1999
- יאיר רוה, מן הארכיון: "עיניים עצומות לרווחה", בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 23 בספטמבר 1999
סרטי סטנלי קובריק | ||
---|---|---|
סרטים באורך מלא | פחד ותשוקה (1953) • נשיקת הרוצח (1955) • ההרג (1956) • שבילי התהילה (1957) • ספרטקוס (1960) • לוליטה (1962) • דוקטור סטריינג'לאב (1964) • 2001: אודיסיאה בחלל (1968) • תפוז מכני (1971) • בארי לינדון (1975) • הניצוץ (1980) • מטאל ג'אקט (1987) • עיניים עצומות לרווחה (1999) | |
סרטים קצרים | יום הקרב (1951) • הכומר המעופף (1951) • יורדי הים (1953) |