הניצוץ (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הניצוץ
הניצוץ.jpg
שם במקור: The Shining
בימוי: סטנלי קובריק
הפקה: סטנלי קובריק
תסריט: סטנלי קובריק
דיאן ג'ונסון
שחקנים ראשיים: ג'ק ניקולסון
שלי דובאל
דני לויד
סקטמן קרוצ'ס
מוזיקה: וונדי קרלוס
רייצ'ל אלקיינד, בלה ברטוק, גיורגי ליגטי, קז'ישטוף פנדרצקי
חברת הפצה: האחים וורנר
הקרנת בכורה: 23 במאי 1980
משך הקרנה: 146 דקות (בגרסה המקורית בארצות הברית)
119 דקות (באירופה)
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 15,000,000‏$
הכנסות: 64,000,000‏$
פרסים: פרס סאטורן לשחקן המשנה
דף הסרט ב-IMDb

הניצוץאנגלית: The Shining) הוא סרט אימה בבימויו של סטנלי קובריק המתאר את תהליך אובדן שפיותו של סופר השוהה עם משפחתו במלון מבודד לתקופת החורף. הסרט מבוסס על הספר "הניצוץ" מאת סטיבן קינג. כוכב הסרט הוא ג'ק ניקולסון, באחד מתפקידיו הידועים ביותר. הסרט זכה לביקורות טובות וכן להצלחה קופתית.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ק טוראנס (ג'ק ניקולסון) הוא סופר שנשלח, יחד עם אשתו, ונדי (שלי דובאל) ובנו דני (דני לויד) לשמש כמשגיח במלון, בתקופת אי פעילותו בחורף, באזור נופש בקולורדו. הדרכים באזור המלון נחסמות בשלג תקופת החורף, ותפקידו של המשגיח הוא לתחזק ולשמור על הבניין השומם. טוראנס מתכנן לנצל את התקופה השקטה והמבודדת ולסיים כתיבת מחזה פרי עטו. בעת ראיון העבודה מספר מנהל המלון לטורנס על אחד המשגיחים הקודמים, שאיבד את שפיותו, רצח את אשתו ושתי בנותיו והתאבד.

טבח המלון, דיק הלורן (סקטמן קרוצ'ס), המלווה את המשפחה בזמן סיור ההיכרות, מזהה את כוחו הטלפתי של דני, המכונה ה"ניצוץ". הלורן, הניחן גם כן בכוח זה, מספר לדני כי ה"ניצוץ" מאפשר לראות אירועים מסוימים שקרו בעבר. הוא מזהיר את דני מחדר 237, אך נמנע מלספר לו מדוע.

עם רדת השלגים מגיעים ג'ק ומשפחתו למלון ולאחר תקופה קצרה מפתח ג'ק התנהגות מוזרה הנוטה לאלימות ביחסו כלפי אשתו. מזג האוויר החורפי גורם לניתוק מוחלט של המלון - הכבישים נחסמים וקווי הטלפון מפסיקים לעבוד. הקשר היחיד שנותר במלון הוא משדר רדיו. תמונות מחרידות מעברו של המלון הקשורות למעשי הטירוף של גריידי, המשגיח הקודם, מתגלות לעיניו של דני.

במהלך שיטוטיו של דני במלון על אופני הצעצוע שלו הוא מבקר במקרה בחדר 237, לאחר שמצא את דלת החדר פתוחה. הוא יוצא משם כשבגדו קרוע וסימני חניקה על צווארו. ג'ק שנשלח על ידי וונדי לבדוק את החדר מוצא בו אישה צעירה ויפהפייה עומדת עירומה במקלחת. היא ניגשת אליו והם מתנשקים, אך למרבה הזוועה מגלה ג'ק כי האישה הצעירה הפכה בן רגע לגוויה נרקבת. הוא נמלט מהחדר באימה, ולאשתו מספר כי לא מצא בחדר דבר.

שגעונו של ג'ק מחריף והוא מתחיל לתקשר עם לויד, מוזג ספק-דמיוני המופיע בחדר הנשפים הריק ולאחר מכן, באותו מקום, גם עם גריידי, המשגיח שרצח את משפחתו והתאבד, המספר לו כי הוא - ג'ק - המשגיח, מאז ומתמיד. דני, שחש בסכנה המתקרבת, יוצר קשר טלפתי עם הלורן.

טירופו של ג'ק הולך ומתגבר. הוא הורס את מכשיר הרדיו ואת רכב השלג של המלון ומנסה לרצוח את אשתו ונדי (בסצנה שהפכה לסמלו של הסרט), אך זו מצליחה בתושיה רבה להערים עליו ולכלוא אותו במחסן המזון של המלון. הלורן משתמש ברכב-שלג כדי להגיע למלון הנצור. גריידי משחרר את ג'ק מכלאו, וזה ממשיך במרדף הרצח המטורף אחרי וונדי ודני, המלווה במחזות גרוטסקיים ומזוויעים. תוך כדי המרדף הוא נתקל בהלורן, שהגיע למקום, ורוצח אותו. בסופו של המרדף רודף ג'ק אחרי בנו בתוך מבוך צמחים מושלג בחצר המלון. דני מצליח להערים על אביו, וזה אובד במבוך המושלג וקופא למוות, בעוד ונדי ודני בורחים מהמלון באמצעות רכב השלג של הלורן.

ביקורת ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט התקבל תחילה בתגובות מעורבות של מבקרי הקולנוע, ולא כל כך הצליח במכירות. זהו סרטו היחיד של קובריק שלא היה מועמד לפרס אוסקר, ואף היה מועמד לשני פרסי ראזי - בקטגוריות הבמאי הגרוע ביותר והשחקנית הגרועה ביותר (שלי דובל). גם הסופר סטפן קינג הביע את אכזבתו מהאופן בו הפך קובריק את ספרו לסרט.‏[1] אך בהדרגה החלו המבקרים והקהל לגלות עניין והערכה כלפי הסרט. למשל, איטיותו של הסרט ומאפיינים נוספים שהיו שונים מהמקובל בסרטי אימה מאותה תקופה, ספגו ביקורת בתחילה, אך הפכו בהמשך למרכיבים שנטען כי הם דווקא תורמים לסרט.‏[2] באתר "עגבניות רקובות" מדורג הסרט כיום עם 90% ביקורות חיוביות.‏[3]

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הניצוץ, באתר visual-memory
  2. ^ הניצוץ, באתר בלו-ריי
  3. ^ הניצוץ, באתר עגבניות רקובות