לוליטה (סרט, 1962)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוליטה
Lolita
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על הרומן "לוליטה" של ולדימיר נבוקוב
בימוי סטנלי קובריק
הופק בידי ג'יימס האריס
תסריט ולדימיר נבוקוב
עריכה אוסוואלד מוריס
שחקנים ראשיים ג'יימס מייסון
פיטר סלרס
שלי וינטרס
סו ליון
מוזיקה נלסון רידל
צילום לאון שמרוי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Seven Arts Productions עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 13 ביוני 1962
משך הקרנה 152 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט רומנטי, סרט דרמה, דרמה קומית, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2,000,000 דולר
הכנסות 9,200,000 דולר
פרסים פרס גלובוס הזהב לכוכב החדש של השנה - שחקנית (סיו ליון) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לוליטהאנגלית: Lolita) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1962, בבימויו של סטנלי קובריק, עם ג'יימס מייסון, פיטר סלרס, שלי וינטרס וסו ליון בתפקידים הראשיים.

התסריט נכתב על ידי ולדימיר נבוקוב והוא מבוסס על ספרו לוליטה משנת 1955.

קובריק ושותפו בהפקה, ג'יימס האריס, החליטו כדי לעמוד בקוד הייז, להעלות את גילה של לוליטה מ-12 ל-14. בנוסף לכך, ליהק קובריק לתפקיד את סו ליון שהייתה בת 16 ונראתה מבוגרת לגילה. אף על פי כן, קובריק שמר על קשר עם הצנזור בזמן עשיית הסרט, ונעשו רק מספר עריכות קטנות, בהן הסרת הסצנות הארוטיות בין לוליטה והומברט. המעשים המיניים בין לוליטה והומברט רק מרומזים בסרט. כתוצאה מכך, ההיבטים החושניים של הספר מוזערו בעריכה הסופית, תוך שהם משאירים הרבה לדמיון הצופה.

ב-1997 הופק רימייק ל"לוליטה", עם ג'רמי איירונס, מלאני גריפית ודומיניק סוויין (כ"לוליטה").

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור המברט המברט (ג'יימס מייסון) נכנס לדירה עם אקדח שלוף. הוא מחפש את קלאר קווילטי (פיטר סלרס) ויורה בו למוות. כאן מתחילה העלילה בפלאשבק ארבע שנים לאחור.

המברט מגיע בקיץ לעיירה רמסדייל בניו אנגלנד כדי לנפוש לפני שיתחיל לעבוד כמרצה לצרפתית בקולג' באוהיו. הוא שוכר חדר אצל שרלוט הייז (שלי וינטרס), אלמנה שגרה שם עם בתה בת ה-14, דולורס, המכונה לוליטה (סו ליון).

הוא מרגיש משיכה ללוליטה ושרלוט מבחינה בזאת. היא שולחת את לוליטה למחנה קיץ ומתחילה לחזר אחרי המברט והם מתחתנים. המברט מעלה את רגשותיו כלפי לוליטה ביומן אותו הוא כותב. שרלוט מגלה זאת ורבה איתו, יוצאת החוצה נסערת ורכב פוגע בה והורג אותה.

המברט "מתאבל" עליה אבל לאחר ימים ספורים נוסע למחנה הקיץ ומוציא משם את לוליטה. הוא לא מספר לה על מות אמה. הם משתכנים במלון ומקיימים יחסים כמו ה"משחקים" שקיימה לוליטה במחנה. לבסוף הוא מגלה לה ששרלוט מתה והיא לאחר בכי קצר מסכימה להישאר אתו. הוא לוקח אותה לברדסלי באוהיו שם הוא מרצה ורושם אותה לבית ספר פרטי. המברט קנאי לכל מה שהיא עושה שם. לביתו מגיע פרופ' זמפ (פיטר סלרס) שמשכנע אותו להרשות לה להופיע בהצגה בבית הספר. לבסוף לוליטה מאושפזת עם חום גבוה. המברט מבקר אותה בבית החולים אבל כאשר הוא מגיע לשחררה מתברר שעזבה את בית החולים עם אדם זר. המברט משתולל בבית החולים ונזרק משם.

לאחר שלוש שנים הוא מקבל ממנה מכתב ובו היא מודיעה לו שהיא נשואה לדיק שילר (גרי קוקרל) ובהיריון וזקוקה לתמיכה כספית. הוא מבקר אצלה והיא מספרת לו שקלאר קווילטי היה ידיד של אמה והיא התאהבה בו וקיימה אתו יחסים ללא ידיעתו של המברט והוא למעשה גם פרופ' זמפ שעקב אחריהם כל הזמן. הוא שחרר אותה מבית החולים והבטיח לה חוזה סרטים בהוליווד אבל במקום זה הביא אותה לחבורת אמנים בסנטה פה ורצה שתעשה אתם סרט. היא סירבה והוא זרק אותה. המברט מבקש ממנה להתלוות אליו אבל היא מסרבת. המברט מוסר לה 13,000 דולר ומתחיל לחפש אחרי קווילטי עד שהוא מוצא ורוצח אותו. בבית הסוהר הוא מת מהתקף לב.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
ג'יימס מייסון המברט המברט
סו ליון דולורס הייס "לוליטה"
שלי וינטרס שרלוט הייס אמא של לוליטה
פיטר סלרס קלר קווילטי/פרופ' זמפ

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוליטה בוויקישיתוף