לשכת העיתונות הממשלתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "לע"ם" מפנה לכאן. לערך העוסק במפלגת הימין שהתקיימה בתוך סיעת הליכוד, ראו מפלגת לע"ם.
לשכת העיתונות הממשלתית
סמליל לשכת העיתונות הממשלתית
סמליל לשכת העיתונות הממשלתית
Yoseph Burg teleprinter 1956.jpg
שר הדואר יוסף בורג חונך את מכונת הטלקס הראשונה בלשכת העיתונות הממשלתית, אוגוסט 1956
מידע כללי
משרד אחראי משרד ראש הממשלה
תאריך הקמה 1921
מנהל/ת ניצן חן (מאז 2012)
www.gpo.gov.il

לשכת העיתונות הממשלתיתראשי תיבות: לע"מ) בישראל פועלת במסגרת משרד ראש הממשלה ואחראית על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין קהילת העיתונאים ואנשי התקשורת הפועלים בישראל. עבור העיתונאים הזרים מהווה לע"מ ממשק מרכזי להתנהלות מול מוסדות המדינה והצבא. לע"מ פועלת לאפשר סיקור תקשורתי נאות של גורמי מפתח בישראל, של ביקורים ממלכתיים ושל אישים זרים המבקרים בארץ, ומנסה לרתום את הקשר השוטף עם התקשורת הזרה לצורכי ההסברה של מדינת ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת המנדט הבריטי הקים הממשל הבריטי את "לשכת המודיעין והעיתונות הממשלתית", שמטרתה הייתה בעיקר לפרסם הודעות מטעם ממשלת המנדט, כגון פרסום חוקים ותקנות, הודעות על מכרזים והפקעות[1][2]. במקביל הבינו מנהיגי היישוב את הצורך להסביר את העניין הציוני לדעת הקהל בעולם. וב-1920 הקימה בירושלים ההסתדרות הציונית העולמית, את "לשכת העיתונות היהודית" שמטרתה הייתה לפרסם הודעות לעיתונות מטעם התנועה הציונית[3][4][5]. בשנת 1924 מונה גרשון אגרונסקי (אגרון) במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית לממונה על קשרים עם העיתונות, טיפול בתיירים וענייני הסברה. גוף זה הוציאו בולטין שבועי משותף של ההנהלה הציונית והקרן הקיימת לישראל ושמו 'ידיעות מארץ ישראל'. הבולטין יצא לאור בעברית, אנגלית, גרמנית, צרפתית וספרדית.

בשנת 1934 הוקמה סוכנות הידיעות של הסוכנות היהודית בירושלים[6]. ליו"ר הסוכנות מונה העיתונאי יוסף גרביצקי, וכסגנו שימש יהושע יוסטמן. זמן-מה לאחר מכן נפרדה הסוכנות ממחלקת העיתונות של הסוכנות-היהודית והייתה למחלקה עצמאית בראשות ישעיהו קלינוב. שתי המחלקות של הסוכנות-היהודית, מחלקת העיתונות וסוכנות הידיעות, נוהלו על ידי משה שרת (לשעבר שרתוק). סוכנות הידיעות הזינה עיתונים יהודיים ברחבי העולם בידיעות מהנעשה בעולם היהודי. במקביל הזינה הסוכנות עיתונים בישראל בידיעות מהנעשה בארץ. גופים נוספים אשר עסקו כבר אז בהסברה הישראלית היו בקרן היסוד, הקרן הקיימת והמגבית היהודית.

לאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת המדינה הוקמה "לשכת המודיעין של ממשלת ישראל"[7][8].

בשנת 1951 מונה משה פרלמן למנהל הראשון של לשכת העיתונות הממשלתית.

בשנת 2000 מונה דני סימן לראש לשכת העיתונות[9]. אחת ההחלטות הראשונות שקיבל עם כניסתו לתפקיד הייתה להפסיק להנפיק תעודות עיתונאי לעיתונאים פלסטינים[10].

החל משת 2003 החליטה לשכת העיתונות להעביר כל בקשה לתעודת עיתונאי לאבחון ביטחוני של השב"כ[11][12]. בשנת 2007 החליטה גם לא להכיר יותר בתעודות העיתונאי שמנפיקות אגודות העיתונאים בירושלים ובתל אביב[13].

בשנת 2010 מונה אורן הלמן לראש לשכת העיתונות[14], הוא הוחלף בשנת 2012 בידי ניצן חן[15].

פעילות לשכת העיתונות הממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לע"מ פועלת לאפשר כיסוי תקשורתי נאות של גורמי מפתח ישראליים, של ביקורים ממלכתיים ושל אישים זרים המבקרים בארץ. הלשכה מפעילה מערך הנפקת תעודות עיתונאי קבועות וזמניות, מסייעת לזרים בהסדרת אשרות עבודה ושהייה להם ולמשפחותיהם ומעמידה לרשות נציגי התקשורת חדר תדרוכים משוכלל, אולפן טלוויזיה וחומרי עזר מקצועיים. לע"מ אחראית להקמת מרכזי תקשורת בזמן אירועים חדשותיים משמעותיים, לדוגמה: ביקור האפיפיור, ביקור נשיא ארצות הברית ועוד. לע"מ מקיימת תדרוכים במספר שפות לעיתונאים זרים הנמצאים בישראל. תדרוכים אלו מועברים בשידור חי ברשת האינטרנט. בנוסף, לע"מ אחראית בנוסף על תיאום צילומי הווידאו והסטילס הזרים באירועים הרשמיים. לע"מ נותנת מענה מלא בשפות עברית, ערבית, אנגלית ורוסית, על ידי צוות שפות מקצועי במחלקות ייעודיות. מחלקה נפרדת מטפלת בעיתונות הכלכלית ועוסקת בהסברה של ישראל שמעבר לסכסוך. הלשכה עוקבת ואוספת מדי יום פרסומים זרים בעיתונות בחו"ל הנוגעים למדינת ישראל, הן באנגלית והן בערבית, ומעבירה את הלקט למשרדי הממשלה הרלוונטיים. במקביל, עיקרי החדשות בעיתונות היומית העברית מופצים בשפה האנגלית לכתבי חוץ המוצבים בישראל.

מחלקת הצילומים של לע"מ אחראית על צילום נשיא המדינה וראש הממשלה באירועים רשמיים ובמסיבות עיתונאים, בארץ ובחו"ל, וכן מפעילה את אוסף התצלומים הלאומי הכולל רבבות רבות של תמונות החל מימי טרום הקמת המדינה ועד ימינו. מתוקף החלטת ממשלה, אוסף התצלומים נפתח בשנת 2011 לשימושם החופשי של הגולשים. זהו צעד משמעותי להנגשת ההיסטוריה המצולמת של המדינה לכלל הציבור. בשנת 2013 לע"מ הקימה מחלקת ניו מדיה האחראית להפעלת מערך התקשורת ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות. לע"מ מעניקה שירותי Video Streaming לתדרוכים ומסיבות עיתונאים מקוונות. לע"מ עוסקת בהקמת אתר חדשות ממשלתי בטכנולוגיה החדשה ביותר עם קידומה של אפליקציה מיועדת. אחת מפעולות ההסברה העיקריות של לשכת העיתונות הממשלתית היא ייזום סיורים ברחבי הארץ לעיתונאים הזרים. בין היתר נערכים סיורים בכלא "עופר" לאסירים ביטחוניים, בפארק התעשייה היהודי-ערבי בנצרת, במקומות הקדושים לנצרות בירושלים, במכון וולקני למחקר ופיתוח חקלאי, באוניברסיטת אריאל ובאזור התעשייה ברק ועוד. פעילויות נוספות שיזמה לשכת העיתונות הממשלתית הן הקמת פורום מיוחד לדוברים ממשלתיים, ובאמצעותו נוסח הקוד האתי לדובר הממשלתי. במקביל נוסד פורום לנספחי עיתונות בשגרירויות הזרות בישראל, במטרה לשמור על קשר ולהשפיע על עמדות ממשלות זרות גם באמצעות אפיק זה. כמו כן אישים בכירים עוברים סדנאות תקשורת עם גב' מישל טיר העוסקים בהופעה מול קהל והופעה מול מצלמה, ואף זוכים לתצלומי פורטרט מקצועיים.

יעדי לשכת העיתונות הממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

• חיזוק הקשר עם העיתונות הזרה, למען שיפור דימויה ומעמדה של ישראל.

• הרחבת שירות התיעוד המצולם של סמלי שלטון ואירועים מחיי המדינה.

• הנגשת פעילות לע"מ.

הענקת תעודות ואישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה עוסקת בהענקה של תעודות עיתונאי לעובדי העתונות בישראל, ותעודות אלה, המוענקות לישראלים ולזרים לפי תנאים מסוימים, מאפשרות כניסה לאירועים ממשלתיים הפתוחים רק לאנשי תקשורת, ויש בהן יתרונות נוספים מבחינתו של העוסק בתקשורת המונים. נוסף לתעודות העיתונאי, קבועות וזמניות, מוענקות תעודות לבעלי עיסוקים נוספים בענף התקשורת (תעודת טכנאי שידור, תעודת יוצר סרטי תעודה, תעודת עוזר תקשורת ועוד). ללשכת העיתונות הממשלתית יש סמכויות בהתאם להחלטות ממשלה שונות, אף כי תעודת עיתונאי מן הלשכה אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונאות בישראל. פעילותה אינה מוסדרת בחוק ספציפי, אך הלשכה קבעה כללים שונים לקבלת התעודה. כללים אותם היא מעדכנת מדי פעם. במשך השנים השתמשה עשרות פעמים בכללים אלו כדי לשלול או להחרים מעיתונאים את התעודות. או סירבה להנפיק אותם. בין השאר:

בפברואר 1991 נשללה תעודת העיתונאי של ראש משרד שבועון שבועון החדשות האמריקני ניוזוויק בישראל, לאחר שצילם סוללת טילי פטריוט שהוצבה ליד תל אביב בזמן מלחמת המפרץ[16].

בסוף שנת 2000 החליטה לשכת העיתונות הממשלתית שלא להוציא יותר תעודות עיתונאי לאנשי תקשורת פלסטינים ולא להאריך את תוקפן של תעודות שהוצאו. כנגד החלטה זו הוגשה עתירה לבג"ץ, ששלל את ההחלטה הגורפת, וקבע[17]:

סירוב ללא כל בדיקה אינדיבידואלית להעניק תעודת עיתונאי, בשל מסוכנות אינהרנטית של כל העיתונאים הפלסטינים תושבי האזור – לרבות אלה הזכאים להיכנס לישראל ולעבוד בה – הוא האמצעי הפוגעני ביותר האפשרי. אמצעי זה פוגע בצורה חזקה באינטרס לעיתונות חופשית, שניתן היה למנוע על ידי בדיקות ביטחוניות אינדיבידואליות מוצדקות להפגת הסכנה הביטחונית האישית הנובעת מתושבי האזור, ככל שסכנה כזאת קיימת מתושבים שעמדו בהצלחה בבדיקות הנדרשות לקבלת היתרי כניסה לישראל ועבודה בה.

בתחילת שנת 2004 לשכת העיתונות הממשלתית פרסמה כללים חדשים לקבלת תעודת עיתונאי, שמטרתם להביא לצמצום במספר העיתונאים מקבלי התעודה מ-8,000 לאלף בלבד[18]. כל בקשה לתעודת עיתונאי מועברת מאז לאבחון ביטחוני של השב"כ. בין היתר נדרש תשלום אגרה[19].

בתחילת אפריל 2002, בהנחיית משרד ראש הממשלה ופרקליטות המדינה, שללה לשכת העיתונות הממשלתית את תעודת העיתונאי של שני כתבים של רשת הטלוויזיה של אבו דאבי, וממשרד הפנים בקשה את גירושו מהארץ של אחד מהם. המניע לכך היה דיווחים שחשפו תנועות צה"ל בשטחים והפרת חוק הצנזורה[20].

באוגוסט 2005, החרימה הלשכה את תעודת העיתונאי של הבמאי והצלם שי כרמלי-פולק, לאחר שתעיד את ההפגנות נגד הקמת גדר ההפרדה בכפר בילעין[21].

בספטמבר 2010, עתרה לבג"ץ נגד לשכת העיתונות ומשרד הפנים עיתונאית אמריקאית, בגין סירוב הלשכה לחדש לה את תעודת העיתונאי שקיבלה מאז מאי 2007. הלשכה סירבה לחדש את התעודה בטענה שלאתר החדשות שהיא כותבת לו אין מספיק גולשים[22]. בעקבות עתירה זו ועתירת האתר "סקופ" הודיע מנהל הלשכה כי יחל להנפיק לבלוגרים ואתרי חדשות תעודות[23]. אך בפועל הדבר לא בוצע[24].

באפריל 2017 פעלה לשכת העיתונות הממשלתית לגירושו של כתב עיתון הולנדי שכתב מאמרים בהם מתח ביקורת על ישראל. לדברי הלשכה, תוקף אשרת העבודה של הכתב לא הוארך בגלל שעבד ללא היתר עבודה במשך מספר חודשים[25]. באוגוסט 2017 נשללה תעודת עיתונאי מכתב רשת אל-ג'זירה אליאס כראם[26][27].

בינואר 2018 סירבה הלשכה להעניק תעודת עיתונאי לעורכות אתר החדשות "המקום הכי חם בגיהנום", בטענה שהאתר לא הגיעה לרף של יותר 10,000 מבקרים ביום[28]. באפריל 2019 החליטה הלשכה להרחיב את מעגל מקבלי תעודות העיתונאי, ולהקל על עיתונאים מאתרי עיתונות מקוונת עצמאיים לקבל תעודות מטעמה. השינוי חל בעקבות קמפיין רשת שהוביל אתר "המקום הכי חם בגיהנום". הוועדה המייעצת שהוקמה בעקבות הקמפיין, המליצה לאפשר לעיתונאים שפועלים בפלטפורמות דיגיטליות לקבל תעודות בלי קשר להיקף החשיפה שלהם[29][30].

באפריל 2020, דחתה לשכת העיתונות את בקשתה של היבא מסאלחה, עיתונאית בחברת ההפקות "אל-ארז" מנצרת, לקבל תעודת עיתונאי מסיבות ביטחוניות שלא נומקו[31].

מנהלי הלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם שנים בתפקיד
Moshe perlman.jpeg משה (מויש) פרלמן
דוד לנדור 19761954
Meron Medzini.jpg ד"ר מירון מדזיני 19771976
זאב חפץ (Ze'ev Chafets) באולפן רדיו תל אביב.JPG זאב חפץ 19831977
מרדכי דולינסקי 19861983
Israel Peleg.jpg ד"ר ישראל פלג 19881986
JINSA Midland TX May 2011.jpg ד"ר יורם אטינגר 19901988
ד"ר יוסי אולמרט 19931990
The GENESIS Prize 2016 Press Event (27800894392).jpg אלוף-משנה (מיל') אורי דרומי 19961993
אלוף-משנה (מיל') משה פוגל 20001996
דני סימן 20102000
Oren Helman IMG 9254 - Cropped.jpg אורן הלמן 20112010
NizanChen (1).jpg ניצן חן 2012–מכהן

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעיתון הרשמי - הולם - מנהל לשכת המודיעין הממשלתית, המשקיף, 7 בספטמבר 1944
  2. ^ מסיבת היכר של המזכיר הראשי עם העיתונות, הצופה, 1 בנובמבר 1946
    מאת לשכת המודיעין, הארץ, 22 באוגוסט 1938
  3. ^ מנהיגי הציונות יוצאים לארץ ישראל, הצפירה, 9 ביוני 1920
  4. ^ ידיעות אחרונות, דואר היום, 11 באוגוסט 1920
  5. ^ הודעות לשכת העיתונות של ההנהלה הציונית בא"י, דואר היום, 14 בדצמבר 1921
  6. ^ סוכנות הידיעות של הסוכנות היהודית, הירדן, 23 באוקטובר 1934
  7. ^ הסברת לשכת המודיעין לפרשת הדגל והסמל של המדינה, הארץ, 23 ביולי 1948
  8. ^ לשכת המודיעין של ממשלת ישראל משרתת מנגנון התעמולה האמריקאי, קול העם, 13 באוגוסט 1948
  9. ^ ענת באלינטראש לשכת העיתונות הממשלתית יועבר מתפקידו, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2003
  10. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, לשכת העיתונות הממשלתית הפסיקה להנפיק תעודות לעיתונאים פלסטינים, באתר וואלה! NEWS‏, 01 בנובמבר 2000
  11. ^ לע"מ העבירה לשב"כ פרטיהם של אלפי עיתונאים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2003
  12. ^ ענת באלינטלשכת העיתונות: תעודת עיתונאי - באישור השב"כ, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2003
    ניר גונטז'האם השב"כ רואה בעיתונאים אויבים?, באתר הארץ, 27 במאי 2020
  13. ^ אסף כרמל, מועצת העיתונות ואגודות העיתונאים נגד לשכת העיתונות הממשלתית, באתר הארץ, 29 בינואר 2007
  14. ^ רותה קופפראורן הלמן מונה למנהל לשכת העיתונות הממשלתית ויחליף את דני סימן, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2010
  15. ^ אמילי גרינצווייג, ניצן חן מונה לראש לשכת העיתונות הממשלתית, באתר הארץ, 16 ביולי 2012
  16. ^ אדר אבישר, נשללה תעודת העתונות של ראש משרד השבועון ניוזוויק בישראל, מעריב, 3 בפברואר 1991
  17. ^ בג"ץ 5627/02 בג"ץ 8813/02 - עותרים נ' לשכת העיתונות הממשלתית, באתר בית המשפט העליון, 22 בפברואר 2004
  18. ^ לע"מ העבירה לשב"כ פרטיהם של אלפי עיתונאים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2003
  19. ^ ענת באלינטלשכת העיתונות: תעודת עיתונאי - באישור השב"כ, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2003
  20. ^ משה ריינפלד, כתבת אבו דאבי עתרה נגד שלילת תעודת עיתונאי, באתר הארץ, 7 באפריל 2002
  21. ^ ענת באלינטלהשיב תעודת העיתונאי למתעד ההפגנות בבילעין, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2005
  22. ^ עתירה: לע"מ מסרבת להנפיק תעודה לעיתונאית אמריקאית, באתר וואלה! NEWS‏, 16 בספטמבר 2010
  23. ^ עידו קינן, החיה החדשה הזאת, באתר העין השביעית, 14 באפריל 2010
  24. ^ עידו קינן, ואלה שמות, באתר העין השביעית, 16 באוגוסט 2010
  25. ^ רוית הכטישראל מגרשת עיתונאי הולנדי שמתח ביקורת על הכיבוש בטענה ש"לא עמד בכללים", באתר הארץ, 3 במאי 2017
  26. ^ ברק רבידו איתי שטרן, לשכת העיתונות הממשלתית תשלול תעודת עיתונאי מכתב ישראלי של אל-ג'זירה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2017
  27. ^ ברק רבידמשרד החוץ התריע בפני משרד רה"מ: סנקציות נגד אל־ג'זירה יגרמו נזק תדמיתי לישראל, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2017
  28. ^ איתי שטרן, עורכות "המקום הכי חם בגיהנום": "סירוב לע"מ להעניק לנו תעודת עיתונאי — עיוות", באתר הארץ, 9 בינואר 2018
  29. ^ איתמר ב"ז, לע"מ מרחיבה את מעגל מקבלי התעודות, באתר העין השביעית, 17 באפריל 2019
  30. ^ נתי טוקרניצחון ל"המקום הכי חם בגיהנום": לע"מ תקים ועדה שתקבע כללים לבלוגרים, באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2018
  31. ^ ג'קי חורי, לע"מ מסרבת להעניק תעודת עיתונאי לערבייה ישראלית מסיבות ביטחוניות שלא נומקו, באתר הארץ, 23 באפריל 2020