עכשיו ולתמיד

עכשיו ולתמיד
Ever After
	עכשיו ולתמיד
מבוסס על	סינדרלה
בימוי	אנדי טנאנט
הופק בידי	מיירלי סוריה
תסריט	סוזאנה גרנט, אנדי טנאנט
שחקנים ראשיים	דרו ברימור (Cinderella, דיאן דה פואטייה); Matyelok Gibbs; ולטר ספראו; טובי ג'ונס; Andy Henderson (יעקב גרים); ג'נט הנפריי; Anna Maguire (Cinderella, דיאן דה פואטייה); Peter Gunn; Joerg Stadler (וילהלם גרים); לי אינגלבי; טימותי וסט (פרנסואה הראשון, מלך צרפת); ריצ'רד או'בריאן; מייגן דודס (elder ugly sister); דוגריי סקוט (אנרי השני, Prince); אנג'ליקה יוסטון (The evil stepmother); ג'ודי פארפיט (קלוד, נסיכת צרפת); אורסולה ג'ונס; ירון קרבה; מלאני לינסקי (younger ugly sister); פטריק גודפרי (לאונרדו דה וינצ'י); ז'אן מורו; פיטר גאן; Ernst Stankovski
מוזיקה	ג'ורג' פנטון
צילום	אנדרו דאן
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Flower Films
חברה מפיצה	InterCom, נטפליקס, דיסני+
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	24 בדצמבר 1998
משך הקרנה	121 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	קומדיה רומנטית, סרט דרמה, סרט פנטזיה
הכנסות באתר מוג'ו	everafter
	דף הסרט ב־IMDb

עכשיו ולתמיד (באנגלית: Ever After; מוכר גם כ"עכשיו ולתמיד - סיפור סינדרלה", Ever After: A Cinderella Story) הוא סרט דרמה רומנטית אמריקאי שיצא לאקרנים ב-1998, בהשראת האגדה סינדרלה. הסרט בבימויו של אנדי טננט ומככבים בו דרו ברימור, אנג'ליקה יוסטון, ודאגרי סקוט. התסריט נכתב על ידי טננט, סוזאנה גראנט, וריק פארקים. המוזיקה המקורית נכתבה לסרט על ידי ג'ורג' פנטון. שיר הנושא "תחבק אותי" מבוצע על ידי להקת הרוק טקסס.

מרכיבי הפנטזיה העל-טבעיים של המעשייה הוסרו, והעלילה מוצגת כדרמה היסטורית המתרחשת בצרפת טרום המהפכה. הסרט נחשב לגרסה מודרנית, פוסט-פמיניסטית לסיפורה של סינדרלה^[1].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-19, הגבירה (ז'אן מורו) מזמינה את האחים גרים לארמון שלה, כשהיא מסבירה להם כי הסיפור סינדרלה מתבסס על סיפורה האמיתי של דניאל דה ברבראק. היא מראה להם את הציור שלה, ואת נעל הזכוכית שלבשה.

הסיפור מתרחש במאה ה-16 בצרפת. אוגוסט דה ברבראק (ירון קרבה) הוא אלמן ואב לדניאל (אנה מגוויר) בת השמונה. אוגוסט מתחתן בשנית עם רודמילה דה גנט (אנג'ליקה יוסטון), ברונית עם שתי בנות, מרגריט וז'קלין (אליזבת' ארל ואלכס פולי). בערב הראשון לאחר הנישואין הוא מביא לדניאל את ספרו של תומאס מור אוטופיה. שבועיים אחר כך, בעודו יוצא לנסיעת עסקים, הוא לוקה בליבו ומת. מילותיו האחרונות הן לדניאל. הדבר גורם לרודמילה לקנא בילדה, ולנהוג בה באכזריות בעשר שנים הבאות. רודמילה לא מעוניינת בחקלאות, ומוכרת רבים מאנשי האחוזה כדי לשלם מיסים. היא חולמת לעזוב את האחוזה ולחזור לחצר המלוכה. דניאל בת השמונה עשרה (דרו ברימור) נאלצת לשרת את אחיותיה בביתה שלה. מרגריט (מייגן דודס) מפונקת, אכזרית וקצרת מזג, אבל הבת המועדפת על רודמילה. ג'קלין (מלאני לינסקי), בעלת אופי עדין הרבה יותר, והיא נופלת קורבן להצקות מאמה ומאחותה.

בוקר אחד דניאל רואה אדם גונב את סוסו של אביה המנוח. היא זורקת עליו תפוחים מסל שסחבה, עד כי נפל מהסוס. אז היא מזהה שהגנב הוא הנסיך הנרי (דאגרי סקוט). הנרי מביא לה מטבעות זהב בתמורה לכך שלא תספר לאיש שראתה אותו. הנרי ברח מארמונו, כיוון שהמלך פרנסיס (טימותי ווסט), והמלכה מארי (ג'ודי פרפיט) נחושים שיינשא לנסיכת ספרד, גבריאלה. עם זאת, ניסיונו של הנרי לברוח עולה בתוהו, כאשר הוא נתקל בצוענים השודדים את לאונרדו דה וינצ'י (פטריק גודפרי). הנרי רודף אחרי הגנב ומחזיר את המונה ליזה לדה וינצ'י. בזמן שנרדף, השומרים שנשלחו לתפוס אותו עולים על עקבותיו, והוא נאלץ לחזור לביתו. בינתיים, דניאל משיגה שמלה נאה, ומתלבשת כאשת חצר, כדי לקנות חזרה את מוריס (וולטר ספארו), משרת אהוב, שהברונית מכרה לשלם את חובותיה. הנרי שומע את דניאל מתווכחת עם מוכר העבדים (אל אשטון), כשהיא מפגינה טיעונים סוציאליים. הנרי מתרשם מאוד. הנרי רוצה לדעת את שמה, והיא אומרת לו ששמה הוא ניקול, שהיה שמה של אמה שנפטרה בלידתה. באותו לילה, המלך פרנסיס אומר להנרי שהוא עורך נשף לכבודו של דה וינצ'י. בנשף הנרי חייב לבחור כלה או שיהיה חייב להנשא לגבריאלה.

בזמן שהיא מבלה עם החבר שלה, גוסטב (לי אינגלבי), הנרי רוכב באזור וגוסטב מגלה לו היכן דניאל גרה. לאחר שיצאה ממחבואה, דניאל רצה לבית שלה, מתלבשת בשמלה מהודרת, ומבלה את היום עם הנרי, שלוקח אותה לספריה. בדרך חזרה, הם מותקפים על ידי צוענים. דניאל משתמשת בתבונתה, ופותרת את הבעיה והם חולקים נשיקה ראשונה. למחרת בבוקר, דניאל תופסת את רודמילה ומרגריט לוקחות ממנה את שמלתה, ונעלי הזכוכית שאמה השאירה לה. אחרי שמרגריט מטיחה עלבונות בדניאל על מות אמה, דניאלה חוטפת את הנעליים, מכה את מרגריט בפניה, ורודפת אחריה. מרגריט מאיימת לזרוק את הספר אוטופיה לתוך האח, אם דניאל לא תחזיר לה את הנעליים. דניאל מחזירה לרודמילה את נעלי הזכוכית, ומרגריט עדיין שורפת את הספר אוטופיה. דניאל שבורת הלב, סופגת הלקאה על התנהגותה, וג'קלין מנסה לנחם אותה.

במהלך שיחה עם המלכה מארי, רודמילה מגלה כי דניאל היא הרוזנת המסתורית ששבתה את ליבו של הנרי. היא משקרת למלכה, ואומרת לה שדניאל מאורסת לאדם אחר. רודמילה הזועמת נועלת את דניאל בבית. גוסטב מביא את לאונרדו דה וינצ'י לעזור. דה וינצ'י משחרר את דניאל, ויחד עם השמלה של אמה, ונעלי הזכוכית, מעצב לה תלבושת מרשימה לנשף. כאשר דניאל מגיעה לנשף, רודמילה חושפת את דניאל, ומגלה להנרי שהיא משרתת. דניאל מנסה להסביר, אבל הנרי כועס על ההטעיה, ולא מאמין לה. דה וינצ'י מוצא נעל זכוכית שדניאל השאירה מאחוריה שברחה. הוא נוזף בכעס בהנרי על הגישה שלו, עוזב אותו עם נעל.

הנרי מחליט להנשא לגבריאלה, אבל אחרי שראה עד כמה אומללה גבריאלה, מבין כי הוא עדיין אוהב את דניאל, ומבטל את החתונה. הנרי מחפש את דניאל, אבל מגלה כי היא נמכרה, לפייר לה פיו (ריצ'רד אובריין), אציל אכזר שהטריד אותה בעבר. אחרי שפייר תוקף את דניאל במטרה לאנוס אותה, היא מתגוננת, וחותכת את פייר בפניו. היא מאיימת עליו שהיא יודעת להשתמש בחרבות, וכי תסרס אותו אם לא ישחרר אותה. פייר נותן לדניאל את המפתח לאזיקים שעל ידיה. הנרי מגיע אחרי שדניאל יוצאת מן האחוזה. הוא מתנצל ומציע לדניאל נישואין, על ידי נעילת נעל הזכוכית על הרגל שלה.

לורן, הקפטן של המשמר, מבקש מרודמילה ובנותיה להגיע לארמון. כאשר נשאל, מסביר שאין בעיה, וכי רודמילה ובנותיה אמורות להגיע בפאר הולם. כאשר הן מגיעות לארמון, המלך פרנסיס מאשים רודמילה, ששיקרה למלכה. רודמילה מודה כי ייתכן שהגזימה, אך עשתה זאת למען בנותיה האהובות. מרגריט מנסה להתחמק מהאשמות, ומייד מכריזה על עצמה כקורבן למזימות של אמה. התנהגותן מעצבנת את המלך שמשתיק את שתיהן. המלכה מארי שוללת את תואר הברונית מרודמילה, ומאיימת להגלות אותה, אלא אם כן, משהו בחצר המלוכה ידבר בזכותה. ברגע האחרון, דניאל מופיעה. הנרי מציג אותה כאשתו, ודניאל מבקשת מהמלכה שתתייחס אליהן כפי שיתייחסו אליה. רודמילה ומרגריט נידונות לעבודה במכבסה. בגלל טוב הלב שלה לדניאל, ז'קלין אינה נענשת, ובמקום זאת, יש להניח שהתחתנה עם לורן והפכה לאחת מנערות החצר של דניאל. אחרי שדה וינצ'י נותן את להנרי ולדניאל ציור, הם חולקים נשיקה. הסרט נגמר שחוזרים לגבירה ולאחים גרים, שהגבירה מסבירה להם שהיא צאצאית של הנרי ודניאל, ושהסיפור אמיתי.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בעיקר בביקורות חיוביות. באתר עגבניות רקובות הסרט זכה בציון של 91%. באתר מציינים כי מדובר בעיבוד משעשע ומעניין לאגדה ישנה, וכי ברימור עושה את הסרט^[2]. באתר Metacritic היא זכתה בציון של 66^[3].