מלאני לינסקי
.jpg) | |
| לינסקי, 2015 | |
| לידה |
16 במאי 1977 (בת 46) ניו פלימות', טראנאקי, ניו זילנד |
|---|---|
| מדינה |
ניו זילנד  |
| תקופת הפעילות | מ-1994 |
| מקום לימודים |
|
| בן זוג |
ג'ימי סימפסון (2007–2012) ג'ייסון ריטר (2020–) |
| מספר צאצאים | 1 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מלאני ג'יין לינסקי (באנגלית: Melanie Jayne Lynskey; נולדה ב-16 במאי 1977) היא שחקנית ניו זילנדית. את הופעת הבכורה שלה על המסך עשתה בסרט "יצורים שמימיים" (1994) וזכתה לשבחים על גילומה של הרוצחת המתבגרת פולין פארקר. מאוחר יותר היא הופיעה בהפקות בינלאומיות שונות, כולל "עכשיו ולתמיד" (1998), "יחידה במינה" (1999), "גן הדובדבנים" (אנ') (1999), "חופשיות על הבר" (2000) ו"אין כמו אלבמה" (2002). לאחר המעבר לארצות הברית, לינסקי נודעה כשחקנית אופי, וזכתה להכרה בשל שילוב של פרויקטים קולנועיים כגון "חשיפה" (אנ') (2003), "גיבורי הדגל" (2006), "תלוי באוויר" (2009), "צלו של ביל" (אנ') (2009), "כמה טוב להיות פרח קיר" (2012) ו"אל תסתכלו למעלה" (2021).
בטלוויזיה, לינסקי זכתה לפרסום עם גילומה של רוז בסיטקום "שני גברים וחצי" (2003–2015) ברשת CBS, וגילמה את מישל פירסון בסדרה "כולנו יחד" (אנ') (2015–2016) ברשת HBO. לאחר שכיכבה בתור מולי סטרנד בעונה הראשונה של "קאסל רוק" (2018) ברשת הולו, לינסקי הופיעה בתור רוזמרי תומסון במיני-סדרה "גברת אמריקה" (2020) מבית FX וגילמה את בטי גור במיני-סדרה "קנדי" (אנ') (2022); גם הוא של הולו. כיום היא מגלמת את שאונה בסדרה "הצהובות" (2021–הווה) מבית שואוטיים, שעבורו הייתה מועמדת לפרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית ראשית בסדרת דרמה לשנת 2022.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לינסקי נולדה בעיר ניו פלימות' בניו זילנד, לקיי לינסקי, אחות לשעבר, וטים לינסקי, מנתח אורתופדי.[1] היא הבכורה מבין חמישה אחים, ויש לה שלושה אחים ואחות אחת.[1] שם המשפחה שלה הוא אירי.[1]
במהלך ילדותה, משפחתה של לינסקי עברה לאנגליה לשנה לפני שחזרה לניו זילנד.[1] במהלך לימודיה בבית הספר התיכון הייתה מעורבת במחלקה לדרמה ובהצגות בבית הספר.[1] לאחר התיכון למדה לינסקי באוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
1994–2002: תחילת קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
לינסקי עשתה את הופעת הבכורה שלה כשחקנית בגיל 16,[3] בכיכובה לצד קייט וינסלט בסרט "יצורים שמימיים" של פיטר ג'קסון, מותחן דרמה פסיכולוגי. הסרט זכה לשבחים עם יציאתו לאקרנים בשנת 1994.[4][5]
על כיכובה בסרט לינסקי נבחרה לשחקנית הטובה ביותר בטקס פרסי הסרטים של ניו זילנד בשנת 1995.[6]
לאחר פער של שנתיים - שבמהלכן למדה באוניברסיטה, הייתה לה הופעת קמע בסרט "The Frighteners" של פיטר ג'קסון (1996). לינסקי השיגה תפקיד ראשי בסרט הדרמה העצמאי "Foreign Correspondents", שצולם בלוס אנג'לס ב-1997 וזכה לתשומת לב בזכות השימוש שלו במימון המונים, אסטרטגיה שנחשבה ל"פורצת דרך" באותה תקופה.[7] באותה שנה, היא לוהקה לתפקיד אחותה החורגת של דרו ברימור בסרט "עכשיו ולתמיד".[8] הסרט זכה להצלחה מסחרית עם יציאתו לאקרנים ב-1998.[9][10]
ב-1999 הופיע לינסקי בארבעה סרטים: קומדיית הנוער "Detroit Rock City"; עיבוד ל"גן הדובדבנים" של אנטון צ'כוב; דרמת הגנגסטרים הבריטית "Shooters"; ולהיט הפולחן "יחידה במינה".[11][12][13] לאחר מכן, לוהקה לתפקיד החברה הטוב ביותר של פייפר פראבו בקומדיה הרומנטית "חופשיות על הבר", וחזרה לניו זילנד כדי לככב בתפקיד אליס בסרט "Snakeskin", שהוקרן בפסטיבל קאן.[14]
בשנת 2002, השתתפה בקומדיה הרומנטית "אין כמו אלבמה" לצד ריס וית'רספון.[15] לאחר מכן, היא הופיעה לצד קייטי הולמס במותחן הפסיכולוגי "Abandon". באותה שנה, היא עשתה את הופעת הבכורה שלה בטלוויזיה ב-"Rose Red", מיני סדרה שנכתבה על ידי סטיבן קינג.
2003–2011: תפקידי משנה ו"שני גברים וחצי"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003, לינסקי שיחקה את התפקיד של איימי ברנד - כתבת ב"ניו ריפבליק" - ב"חשיפה". מאוחר יותר באותה שנה, היא קיבלה את תפקידה של רוז, השכנה הערמומית אך החביבה של צ'ארלי הארפר (בגילומו של צ'ארלי שין) בסיטקום של רשת CBS, "שני גברים וחצי". לאחר שהופיעה בתחילה בפרק הפיילוט כהופעת אורח, לינסקי הפכה לדמות ראשית, והמשיכה להופיע לעיתים קרובות במהלך שתי העונות הראשונות של התוכנית.[16] אף על פי שעזבה את צוות השחקנים הראשי בשנת 2005 כדי להתרכז בעבודת קולנוע [17] - היא המשיכה להופיע בסדרה עד סיומה בחודש פברואר 2015.[18]
בשנת 2006 הופיעה לינסקי בסרט המלחמה בבימויו של קלינט איסטווד, "גיבורי הדגל". בשנה שלאחר מכן, היא גילמה את אחת הדמויות הראשיות - אישה שנואשת להתרחק מבעלה המתעלל - בסדרת הטלוויזיה "דרייב", אשר בוטלה על ידי FOX באמצע העונה הראשונה שלה.[19]
בשנת 2008, ללינסקי היה תפקיד משנה במיני-סדרה המערבית בת שלושה חלקים, "Comanche Moon", ששודרה ברשת CBS. מאוחר יותר באותה שנה, היא חזרה שוב לניו זילנד כדי לככב בדרמה הרומנטית "Show of Hands", עליה זכתה במועמדות לשחקנית הטובה ביותר בטקס פרסי הסרטים והטלוויזיה של קוואנטס.[20]
לינסקי קיבלה ביקורות טובות בשנת 2009 על הופעתה בסרט "Away We Go", דרמה קומית בבימויו של סם מנדס, שם גילמה אישה שסבלה מסדרה של הפלות. לאחר מכן, היא כיכבה כאשתו של מאט דיימון, ג'ינג'ר, בדרמה הביוגרפית הקומית של סטיבן סודרברג "המודיע!".
כמו כן, ב-2009, לינסקי הופיעה כארוסתו ההריונית של אדוארד נורטון בקומדיה השחורה "צלו של ביל" של טים בלייק נלסון[21] - וכאחותו הצעירה של דמותו של ג'ורג' קלוני בסרט "תלוי באוויר". האחרון, שביים ג'ייסון רייטמן, היה מועמד בשש קטגוריות - כולל הסרט הטוב ביותר - בטקס האוסקר ה-82.[22]
בשנת 2010, ללינסקי היה תפקיד ב"Helena from the Wedding". בשנה שלאחר מכן, היא שיחקה לצד קורט ראסל בדרמת הספורט "משחק חוזר", וקיבלה שבחים על הופעתה בסרט "ווין ווין",[23][24] שם שיחקה לצד פול ג'יאמטי.
2012–2016: מעבר לתפקידים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2012 הופיעה לינסקי לצד סטיב קארל בקומדיה "דרושה חברה לסוף העולם", והיה לה תפקיד בתור דודה הלן בסרט ב"כמה טוב להיות פרח קיר", דרמה המבוססת על רומן בעל אותו שם.
בשנת 2013, לינסקי כיכבה ב-"The Big Ask", דרמה קומית עצמאית.[25][26] תפקידה הבא היה ב"חג מולד שמח", שם גילמה את קלי. הסרט משך תשומת לב בגלל היותו מאולתר כמעט לחלוטין.[27] מאוחר יותר באותה שנה, היא הופיעה כחברה הטוב ביותר של איימי פולר בסרט "באים ביחד", ושיחקה בתפקידים ראשיים ב-"We'll Never Have Paris" ו-"Goodbye To All That". לאחר מכן, היא דיבבה את ביאטריס למיני-סדרה של Cartoon Network, "הגן המסתורי".
מ-2015 עד 2016, לינסקי גילמה את מישל פירסון בסדרה "Togetherness" של HBO, שהתמקדה בחייהם של שני זוגות שחיים תחת קורת גג אחת. התוכנית - שנוצרה על ידי האחים דופלאס - רצה במשך שתי עונות, וזכתה לשבחים על העלילה האינטימית שלה ועל ההופעות של צוות השחקנים שלה.[28] ההופעה זיכתה את לינסקי במועמדות לפרס בחירת מבקרי הטלוויזיה.[29] במרץ 2016, פורסם כי HBO החליטה לא לחדש את הסדרה לעונה שלישית.[30]
על תפקידה ב-"The Intervention", לינסקי קיבלה את פרס חבר השופטים הדרמטי האמריקאי להופעה אישית בפסטיבל הסרטים סאנדנס. הסרט היה הופעת הבכורה בבימויה של השחקנית קליאה דובאל, שכתבה את דמותה של אנני, אלכוהוליסטית עצבנית, במיוחד עבור לינסקי.[31]
2017-הווה: המשך הקריירה, שבחים ו"הצהובות"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2017 השתתפה במותחן הפשע של נטפליקס, "לא מרגישה בבית בעולם הזה", וההופעה של לינסקי זכתה לשבחים רבים על ידי המבקרים.[32][33]
בשנת 2018 היה ללינסקי תפקיד מרכזי בדרמה העצמאית "סאדי", כשגילמה אישה שנאבקת לגדל את בתה בזמן שבעלה נמצא באפגניסטן. לאחר מכן, היא הופיעה בתפקיד הראשי של מולי סטרנד בעונה הראשונה של "קאסל רוק",[34] סדרת אימה פסיכולוגית המבוססת על דמויות מהרומנים של סטיבן קינג. הסדרה עלתה בהולו ביולי 2018 וזכתה לביקורות חיוביות.
בין אפריל למאי 2020, לינסקי כיכבה יחד עם קייט בלאנשט במיני-סדרה בת תשעת החלקים "גברת אמריקה",[35] דרמה פוליטית שבמרכזה הקריירה של הפעילה השמרנית פיליס שלאפלי.
בשנת 2021 לינסקי שיחקה את התפקיד הראשי של האנה בסרט הקומדיה "Lady of the Manor". בהמשך אותה שנה היא השתתפה בסרט הסאטירה-פוליטי "אל תסתכלו למעלה" שביים וכתב אדם מקיי עבור שירות הזרמת המדיה נטפליקס. עוד בשנת 2021 היא החלה לככב בסדרה "הצהובות" בתור שאונה, שעלתה לשידור ב-14 בנובמבר 2021 ברשת שואוטיים, היא מככבת בסדרה לצד כריסטינה ריצ'י וג'ולייט לואיס. לינסקי קיבלה שבחים הן מהמבקרים והן מהצופים ואף קיבלה מועמדות לפרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית ראשית בסדרת דרמה לשנת 2022.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2001, לינסקי פגשה את השחקן האמריקאי ג'ימי סימפסון (אנ') במהלך צילומי המיני-סדרה "Rose Red", בו הופיעו שניהם. הם התארסו ב-2005 ונישאו ב-14 באפריל 2007, בכנסייה באגם הייז (אנ'), ליד קווינסטאון, ניו זילנד. לינסקי הגישה בקשה לגירושין מסימפסון ב-25 בספטמבר 2012, תוך ציון הבדלים בלתי ניתנים לגישור. הגירושין הסתיימו ב-23 במאי 2014.
בפברואר 2017, לינסקי הודיעה שהיא מאורסת לשחקן האמריקאי ג'ייסון ריטר, איתו היא יצאה ארבע שנים. בדצמבר בשנה שלאחר מכן, הם הפכו להורים לבת. הם התחתנו בשנת 2020. לינסקי מתגוררת עם משפחתה בלוס אנג'לס.
היא חברה קרובה של קליאה דובאל, אותה פגשה כשהופיעו יחד בסרט "יחידה במינה" משנת 1999. לינסקי הפכה לצמחונית בגיל עשר לאחר שלמדה על גידול כבשים, אך כעת הוא מזדהה כפסקטריאנית. היא סובלת ממיסופוניה.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1994 | יצורים שמימיים | פולין פארקר | |
| 1996 | עיר הרשע | שוטרת | |
| 1998 | עכשיו ולתמיד | ג'קלין | |
| 1999 | Foreign Correspondents | מלודי | |
| דטרויט רוק סיטי | בת' | ||
| יחידה במינה | הילרי | ||
| גן הדובדבנים | דוניאשה | ||
| 2000 | חופשיות על הבר | גלוריה | |
| 2001 | Snakeskin | אליס | |
| 2002 | Shooters | מארי | |
| היעלמות מחשידה | ג'ולי | ||
| אין כמו אלבמה | לורלין | ||
| 2003 | Claustrophobia | לורין | |
| חשיפה | איימי ברנד | ||
| 2005 | Say Uncle | סוזן | |
| 2006 | Park | שרין | |
| גיבורי הדגל | פולין הרנויס | ||
| 2007 | אגודת איטי ביטי טיטי | אישה עם ניתוח פלסטי | |
| 2008 | Show of Hands | ג'ס | |
| A Quiet Little Marriage | מוניק | ||
| 2009 | לצאת לדרך | מאנץ' | |
| תלוי באוויר | ג'ולי בינגאם | ||
| !המודיע | ג'ינג'ר וויטאקר | ||
| צלו של ביל | קולין | ||
| 2010 | Helena from the Wedding | אליס | |
| 2011 | ווין ווין | סינדי | |
| משחק חוזר | מייסי | ||
| 2012 | Hello I Must Be Going | איימי | |
| Eye of the Hurricane | אמיליה קייט | ||
| דרושה חברה לסוף העולם | קארן | ||
| כמה טוב להיות פרח קיר | הלן | ||
| Putzel | סאלי | ||
| 2013 | The Big Ask | האנה | |
| 2014 | חג מולד שמח | קלי | |
| באים ביחד | ברנדה | ||
| Chu and Blossom | מיס שומייקר | ||
| לעולם לא תהיה לנו את פריז | דבון | ||
| Goodbye to All That | אנני וול | ||
| 2015 | Digging for Fire | סקוויגי | |
| 2016 | ההתערבות | אנני | |
| זמן קשת בענן | לינדזי | ||
| The Great & the Small | מרגרט | ||
| קופסאות קטנות | ג'ינה מק'נולטי ברנס | ||
| Folk Hero & Funny Guy | בקי | ||
| 2017 | לא מרגישה בבית בעולם הזה | רות' | |
| XX | מארי | ||
| 1 Mile to You | המאמנת רוואן | ||
| And Then I Go | ג'ניס | ||
| The Changeover | קייט צ'אנט | ||
| 2018 | Sadie | ריי | |
| 2021 | Lady of the Manor | האנה | |
| אל תסתכלו למעלה | ג'ון מינדי | ||
| TBA | I, Object | דיבוב |
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2002 | Rose Red | רייצ'ל וויטון | מיני-סדרה |
| 2003 | המגן | מרסי | 2 פרקים |
| 2003–2015 | שני גברים וחצי | רוז | תפקיד ראשי (עונות 2-1)
תפקיד חוזר (עונות 12-2); 63 פרקים |
| 2007 | דרייב | וונדי פטרקס | תפקיד ראשי; 6 פרקים |
| 2008 | ירח קומנצ'י | פרל קולמן | מיני-סדרה |
| בניחוש חוקר | אמילי בלום | פרק: "Black and Tan: A Crime of Fashion" | |
| ישנן בנות | קליאה מייסון | 2 פרקים | |
| 2009 | פילדלפיה זורחת | קייט | פרק: "The Gang Exploits the Mortgage Crisis" |
| 2010 | ממפיס ביט | אנאליס ג'ונס | פרק: "Polk Salad Annie" |
| 2010–2012 | The Life & Times of Tim | בקי | דיבוב; 6 פרקים |
| 2012 | האוס | נטלי | פרק: "Better Half" |
| 2014 | הגן המסתורי | ביאטריס | דיבוב; 8 פרקים |
| 2014–2015 | ג'ייק והפיראטים מארץ לעולם לא | פרל | דיבוב; 2 פרקים |
| 2015–2016 | כולנו יחד | מישל פירסון | תפקיד ראשי (2 עונות); 16 פרקים |
| 2015 | Key & Peele | ארוסה | פרק: "The Job Interview" |
| 2016–2018 | Future-Worm! | מייגן / מדליין מדיסון | דיבוב; 13 פרקים |
| 2016 | אנימלס | לינדה | דיבוב; פרק: "Squirrels" |
| 2017 | אבא אמריקאי | שרון | דיבוב; פרק: "A Whole Slotta Love" |
| גירלבוס | גייל | 3 פרקים | |
| קיץ אמריקני חם ורטוב: כעבור עשר שנים | לורה | 2 פרקים | |
| Sunshine | לורה | מיני-סדרה | |
| 2018 | קייטנת האי | סאן | דיבוב; 3 פרקים |
| קאסל רוק | מולי סטראנד | תפקיד ראשי (עונה 1); 10 פרקים | |
| 2019 | איזי | בת' | פרק: "Blank Pages" |
| 2020 | גברת אמריקה | רוזמרי תומסון | מיני-סדרה |
| 2021 | שלדון הצעיר | פרופ' דורה אריקסון | 2 פרקים |
| ממי | שאנון | פרק: "My Kinda People and the Big To-Do" | |
| 2021–הווה | הצהובות | שאונה | תפקיד ראשי (2 עונות); 10 פרקים
מועמדת פרס אמי לשחקנית ראשית בסדרת דרמה (2022) |
| 2022 | קנדי | בטי גור | מיני-סדרה
מועמדת פרס סטלייט לשחקנית המשנה טובה ביותר במיני-סדרה או סדרה (2023) |
| 2023 | האחרונים מבינינו | קת'לין | 2 פרקים
מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית אורחת בסדרת דרמה (אנ') (2023) |
| 2024 | המקעקע מאושוויץ (אנ') | הת'ר מוריס | מיני-סדרה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלאני לינסקי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מלאני לינסקי, ברשת החברתית אינסטגרם
מלאני לינסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מלאני לינסקי, באתר AllMovie (באנגלית)
מלאני לינסקי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
מלאני לינסקי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מלאני לינסקי, באתר AllMusic (באנגלית)
מלאני לינסקי, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 Maron, Marc (1 בינואר 2015). "Episode 564 - Melanie Lynskey". WTF with Marc Maron. ארכיון מ-27 בפברואר 2015. נבדק ב-8 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Marx, Rebecca Flint. "Melanie Lynskey - Biography". AllMovie. נבדק ב-14 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Interview: Melanie Lynskey talks Hello I Must Be Going". SuperMarcey.com. 12 במרץ 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rooney, David (24 בספטמבר 1994). "Heavenly Creatures". Variety.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Howe, Desson (25 בנובמבר 1994). "'Heavenly Creatures'". The Washington Post.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ James, Maris (4 בספטמבר 2012). "The Playlist Profile: Melanie Lynskey Talks Hollywood, 'Hello I Must Be Going,' 'Heavenly Creatures' & More". The Playlist. נבדק ב-3 בדצמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Filmmaker goes Hollywood on Internet". The Boston Globe. 14 במאי 1999. נבדק ב-26 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "12 Reasons Why I Watch 'Ever After' Over & Over Again". Bustle. 10 בפברואר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ever After: A Cinderella Story". Box Office Mojo. נבדק ב-21 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "EVER AFTER - A CINDERELLA'S STORY". Rotten Tomatoes. נבדק ב-21 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Top Ten Best Lesbian Movies: 10 Queer Movies That Don't Suck". Autostraddle. 19 באוגוסט 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dry, Jude (8 במאי 2017). "The 15 Best Lesbian Movies of All Time, Ranked". IndieWire.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Foreman, Alison (11 ביוני 2021). "21 years later, 'But I'm a Cheerleader' is still the perfect fairytale". Mashable.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "1st Review of the Melanie Lynskey starring New Zealand film SNAKESKIN!!!". Ain't It Cool News. 30 ביולי 2001. נבדק ב-4 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sweet Home Alabama tops the weekend box office". Entertainment Weekly. 29 בספטמבר 2002.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Interview: Melanie Lynskey". The A.V. Club. 9 במרץ 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Melanie Lynskey Could Have Been Just The Wacky Sitcom Neighbor. She Chose Otherwise". Fast Company. 24 בפברואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "'Two and a Half Men series finale react: A winning end'". Entertainment Weekly. 19 בפברואר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Schneider, Michael (25 באפריל 2007). "'Drive' runs out of gas". Variety. נבדק ב-10 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Qantas Film and TV Award Winners". StopPress.co.nz. 5 בספטמבר 2009. נבדק ב-13 בנובמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Varieties of Leaves of Grass". RogerEbert.com. 24 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Reynolds, Simon (7 במרץ 2010). "In Full: Oscars 2010 – The Winners". דיגיטל ספיי. Hachette Filipacchi (UK) Ltd. נבדק ב-21 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Perez, Rodrigo (23 בינואר 2011). "Sundance '11 Review: Tom McCarthy's 'Win Win' Balances Heartfelt & Hilarious Small Victories". The Playlist.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Concannon, Philip (16 במאי 2011). "Win Win". The Skinny.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hunter, Rob (28 במאי 2014). "'The Big Ask' Review: How Far (In) Would You Let a Friend In Need Go?". Film School Rejects.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rizov, Vadim (28 במאי 2014). "The Big Ask". The Dissolve.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hood, Sean (25 ביוני 2014). "Three Women Talk In A Basement: Happy Christmas' Melanie Lynskey On Improv, Lena Dunham, and Feminism". MovieMaker.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Review: The Quietly Radical 'Togetherness' Season 2". The Playlist. 18 בפברואר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "2015 Critics' Choice TV Award Nominations Are Outstanding & More Than Make Up For Some Big Emmy Snubs". Bustle. 6 במאי 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "'Togetherness' Cancelled After Two Seasons on HBO". Variety. 25 במרץ 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Lombardi, Chris (22 באוגוסט 2016). "The 'Intervention' Interview: Clea DuVall and Melanie Lynskey Tell-All". Film Independent. נבדק ב-13 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ellwood, Gregory (20 בינואר 2017). "Melanie Lynskey Kicks Serious Ass In 'I Don't Feel At Home In This World Anymore' [Sundance Review]". The Playlist.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Melanie Lynskey raises hell in the bloody dark comedy 'I Don't Feel at Home in This World Anymore'". Los Angeles Times. 23 בפברואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Andreeva, Nellie (28 ביוני 2017). "'Castle Rock': Melanie Lynskey To Star In Hulu's J.J. Abrams/Stephen King Series". Deadline Hollywood.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sarah Paulson, Uzo Aduba Among 11 to Join Cate Blanchett in FX's 'Mrs. America'". Variety. 14 במאי 2019.
{{cite news}}: (עזרה)
| פרס בחירת מבקרי הטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה | |
|---|---|
|