עלי ומכתש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עלי ומכתש עשויים עץ וקרמיקה

עלי ומכתש הם כלים המשמשים לטחינה, כתישה או מעיכה וערבוב של אבקות ומשחות. העלי הוא מוט כבד שצורתו מעין אלה, והמכתש הוא כלי קיבול שצורתו מזכירה קערה.

באופן מסורתי, כלים אלו עשויים עץ קשיח, שיש, חומר, או נחושת. אופן השימוש בכלים הוא הנחת החומר המועד לכתישה במכתש והכאתו באמצעות העלי.

השימושים של המכתש והעלי מגוונים, החל מהכנת פסטו מסורתי במטבח הביתי, הכנת תרופות ברפואה ועד טחינה וערבוב אבקות במינונים מדויקים בכימיה.

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי ומכתש משמשים באופן מסורתי בתהליך הכנת התרופות. תפקידם הוא לסייע בכתישת רכיבי התרופה כדי להקל על העירבוב והמינון. המכתש והעלי, יחד עם נחש הנחושת הם מסמלי הרפואה העתיקים.

במקרא ובדברי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכתש והעלי הוזכרו בספר משלי, פרק כ"ז, פסוק כ"ב: "אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת (=חטה) בַּעֱלִי - לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ". גם בין כלי בית המקדש נמנו: "כֵלִים לְבֵית ה' כְּלֵי שָׁרֵת וְהַעֲלוֹת וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף" (ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק י"ד), ועל פי הפירוש המיוחס לרש"י הכוונה לעלי המשמש לכתישת צמחי הבושם לקטורת.

על המכתשת שהייתה בבית המקדש מספרים חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י', עמוד ב'): "מכתשת הייתה במקדש, של נחושת הייתה, ומימות משה הייתה, והייתה מפטמת את הבשמים. נתפגמה, והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותיקנוה, ולא הייתה מפטמת כמו שהייתה. נטלו את תיקונה - והייתה מפטמת כמו שהייתה".