קטורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
תערובות לקטורת עומדות למכירה בשוק

קטורת היא חומר אורגני (או תערובת חומרים) המפיץ ריח במהלך בעירתו ולעיתים אף ללא בעירה. שימוש בקטורת היה נפוץ ברוב תרבויות העולם העתיק, בעיקר בטקסים דתיים ולשימושים רפואיים. לפעמים השתמשו בקטורת גם כמקור תאורה במקום נרות או להרחקת חרקים מזיקים. שימוש בקטורת עבור כל המטרות האלו נמשך עד היום.

קטורת מופיעה בתור: אבנים, שמנים, מקלות קטורת או גושי קטורת (חתיכות עץ למשל), אולם יש גם צורות נוספות של הקטורת. מקור הקטורת יכול להיות בפרחים, זרעים, פירות, עלים, קליפות עצים או העץ עצמו, שרף עץ, שורשים, שעווה, צדפים, חלזונות, אבני חן כגון: ענבר ועוד.

קטורת ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קטורת הסמים

בבית המקדש, קטורת הסמים הייתה תערובת בשמים שהיו מקטירים על מזבח הזהב, שנקרא גם "מזבח הקטורת". הקטרה הייתה נעשית פעמיים ביום, בבוקר ובערב.

קטורת בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוצרים הקתולים נוהגים להבעיר קטורת בתוך כלים אותם מטלטלים באוויר במהלך טקס התפילה במטרה להפיץ את הריח.

קטורת באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמש בתור בושם לבית, הרחקת מזיקים, או בתור תאורה במקום נרות, אש או לפידים. לעיתים נעשה שימוש בקטורת בתור טקס לגירוש שדים והוצאת עין-הרע.

קטורת במזרח אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב תרבויות המזרח נהוג להקטיר קטורת הן במקדשים, הן בבתים ובעיקר בחנויות.

חלק ממטרת הבערת הקטורת היא סילוק ריחות רעים, אולם מטרתה העיקרית ריצוי פניהם של האלים (או האל היחיד) ובקשת הצלחה.

חומרים נפוצים המשמשים לקטורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלים עבור קטורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי לקטורת מהמאה ה-17, פורטוגל

ישנם כלים המשמשים עבור קטורת כגון: "עששיות" או מגשי עץ, חימר, או ברזל במקרה של קטורת בצורת מקלות.

היבטים בריאותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשן הקטורת מכיל מלבד גזים כמו פחמן חד-חמצני וחומרים אורגניים נדיפים גם מגוון מזהמים[דרוש מקור], בהם תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית וכמו כן מתכות רעילות.

במחקר ישראלי בעכברים שפורסם בשנת 2008 נמצא, כי לקטורת של לבונה הייתה השפעה נוגדת דיכאון ומקלה על חרדה.[1]

באותה שנה פורסמו גם תוצאותיו של מחקר רחב היקף וממושך שנערך בסינגפור. בו נמצא קשר מובהק בין שריפת קטורת לתחלואה בכמה סוגי סרטן של דרכי הנשימה העליונות וסרטן של תאי קשקש. לא נמצא קשר לתחלואה בסרטן ריאות. [2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Moussaieff A, Rimmerman N, Bregman T (באוגוסט 2008). "Incensole acetate, an incense component, elicits psychoactivity by activating TRPV3 channels in the brain". FASEB J. 22 (8): 3024–34. doi:10.1096/fj.07-101865. PMC 2493463. PMID 18492727. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  2. ^ Burning incense linked to respiratory cancers, אתר רויטרס, 25 באוגוסט 2008