לדלג לתוכן

עמי גדליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו, וכן רצוי להוסיף הערות שוליים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו, וכן רצוי להוסיף הערות שוליים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עמי גדליה
לידה 22 ביוני 1952 (בת 73)
קריית אונו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה עמליה פלברבאום עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אמיר גדליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס זאב לספרות ילדים ונוער (1990, 1995) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמי (עמליה) גדליה (נולדה ב-22 ביוני 1952) היא סופרת ילדים ונוער ישראלית.

עמי גדליה נולדה בקריית אונו בשם עמליה פלברבאום. הוריה, צבי ושושנה פלברבאום, נולדו וגדלו בעיר סיגאט שבטרנסילבניה, רומניה. שניהם ניצולי שואה ששרדו מחנה אושוויץ, מחנות עבודה וצעדת המוות ואיבדו את רוב משפחתם. בתום המלחמה הם עלו באוניות מעפילים לארץ ישראל. אביה שירת בצבא בזמן מלחמת השחרור ובתום המלחמה הצטרף לשירות במשטרת ישראל.[1]

עמי גדליה למדה בתיכון בן צבי, בקרית אונו ובתום הלימודים הצטרפה לגרעין נח"ל שהתיישב בקיבוץ מרום גולן. לאחר שירותה הצבאי למדה באוניברסיטת חיפה בחוגים ללימודי ארץ ישראל והיסטוריה של עם ישראל.[2]

כשסיימה עמי גדליה את לימודיה החלה לעבוד בספרייה העירונית ברמת גן. עמי עבדה בספרייה במשך 36 שנים במהלכם עבדה בעיקר בספריית הילדים. שם ניהלה פרויקטים לעידוד קריאה בקרב הילדים, כמו חוגי ספרנים לילדים, תערוכות של ספרים בנושאים שונים, חידונים ושעשועים על ספרי הילדים והקמת ארכיון לספרים ישנים.

עמי נשואה למפיק הסרטים אמיר גדליה והיא אם לשני בנים וסבתא לנכדים ומתגוררת ביהוד בשכונת נווה מונוסון.

במקביל לעבודתה בספרייה החלה עמי בכתיבת ספרים לילדים ולנוער. עד היום פרסמה גדליה 38 ספרים בנושאים שונים ומגוונים - מספרי הרפתקאות, ספרים בנושאים חברתיים, ספרים הדנים בבעיות אישיות, רומנים לנוער ופנטזיות. ספריה נלמדים בבתי הספר בארץ ובארצות אחרות והיא מרצה על ספריה ועל כתיבה לנוער בבתי הספר בכל רחבי הארץ.

הנושאים בספריה של גדליה הם מגוונים וחלקם ייחודיים. ביניהם - העלאת הנושא של הכחשת השואה, גזענות, חרם על ילדים, אלימות במשפחה, הסתרה בשואה, הטרדה מינית, ואהבה חד מינית.

הידוע בספריה של גדליה הוא "העד האחרון", המספר את סיפורו של אריק, נער בבית ספר בשוודיה, הנלחם נגד מורה המכחישה את השואה וסוחף אחריו את כל חבריו. הספר תורגם וחלקים ממנו הומחזו לטלוויזיה.[3] הספר נלמד בבתי ספר יהודיים ובאוניברסיטה בארצות הברית.

הספר "נעמת לי מאוד" הוא הספר הישראלי הראשון לנוער המדבר על לסביות - נערה המגלה שהיא מאוהבת בנערה אחרת וכל תהליך ההתמודדות שלה עם זהותה המינית.

ספרה "כנף שבורה" מעלה את הנושא הקשה של הטרדה מינית מצד בעל סמכות - מורה לתיאטרון המטריד מינית את תלמידתו והתהליך שהיא עוברת עד שהיא מעזה להתלונן על המורה.

הספר "עגורים של שלום", מתמודד עם נושא החרם נגד ילדים בכיתה. סיפורה של ילדה שמחרימים את חברתה הטובה והיא חוששת לצאת נגד המחרימים.[4]

בזמן מלחמת 'חרבות ברזל' פורסם ספרה - "הרוח ממצודת הצלבנים", המדבר על רוח רפאים המתגלה לילדי מושב מרגליות בתוך שרידי המצודה הצלבנית 'שאטו נף' או הונין, הספר מוקדש לילדי מושב מרגליות, שהיו באותו הזמן מפונים מהמושב בשל המלחמה.[5]

ספרה האחרון שפורסם הוא "מסע ההתבגרות של ניקה", שמספר את סיפור התבגרותה של עמי גדליה בקרית אונו של שנות השישים, על רקע משפט אייכמן, ב-1961, סיפור התבגרותה של הגבורה מתרחש בשכונה של ניצולי שואה והמפגש עם חברים מהמעברה השכנה.

חמישה מספריה של עמי גדליה זכו בפרסים, מהם אחד בין-לאומי:

רשימת ספריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אופק, אוריאל, לקסיקון אופק לספרות ילדים. כרך א, תל אביב: זמורה, ביתן, 1985
  2. ^ לקסיקון הספרות העברית החדשה
  3. ^ קריאת כיוון
  4. ^ אלון נוימן, עקורים של שלום - האוריגמי של ספרות איכות
  5. ^ הרוח ממצודת הצלבנים מאת עמי גדליה