עמראני

עִמראני (1454–1536) היה מגדולי המשוררים היהודים בפרס. נחשב לממשיך דרכו של המשורר מולאנא שאהין, וכמוהו חיבר אפוסים בסגנון הספרותי הפרסי הקלאסי על סיפורים מהמסורת היהודית.

קורות חיים

עמראני נולד בשנת 1454 בעיר אספהאן שבפרס הספווית. "עמראני" הוא כנראה שם העט שלו, ושמו המלא אינו ידוע. בסביבות גיל 25 עמראני עבר לעיר כאשאן, העיר בה הוא חי ופעל עד פטירתו בשנת 1536. הנסיבות לכך שבחר לעבור לעיר אחרת אינן ידועות במלואן, אך בכתביו יש רמזים לכך שהוא החל בפעילותו הספרותית והלירית עוד באספהאן ועורר קנאה, וייתכן שזה מה שהניעו לעזוב את העיר. באותה תקופה העיר כאשאן נחשבה למרכז תרבותי גדול לתושבי האזור, והייתה בה קהילה יהודית מאורגנת היטב. לא ידועים פרטים רבים על משפחתו וזהותה, אך ביצירתו "גנג-נאמה" (ספר האוצר) הוא מקדיש כמה מהפרקים האחרונים לייעוץ עצות והדרכה לבנו ג'לאל אל-דין שר שלום.

ביחד עם מולאנא שאהין, עמראני נחשב לאחד מגדולי משוררי יהדות פרס. ידוע על לפחות כעשרים חיבורים שנכתבו על ידו, ועוסקים בנושאים מגוונים. בראש ובראשונה, חיבוריו ממשיכים את המסורת שהתחיל המשורר שאהין ומהווים עיבוד של סיפורים מהתנ"ך והמסורת היהודית לשירה אפית, הכתובה כמיטב המסורת של הספרות הפרסית הקלאסית ובפרט של יצירותיה הגדולות של הספרות הפרסית כגון השאהנאמה, יצירותיו של פירדוסי ושל המשורר הידוע חאפז.

חיבוריו של עמראני כתובים בפרסית יהודית, הדיאלקט היהודי של השפה הפרסית שבו דברו יהודי פרס, ונכתבו כולן באלפבית העברי. הוא הרבה יותר מאשר מולאנא שאהין לערבב מילים עבריות בכתיבתו.

חיבוריו

ידוע על כעשרים חיבורים של עמראני, רובם מצויים עד היום בכתב יד אך זכו להעתקים לאורך הדורות. החיבורים הם כולם פואטיים באופים, אך בסגנונות שונים. רובם עוסקים במסורות יהודיות וחלקם בנושאים כלליים יותר. להלן פירוט של כמה מחיבוריו:

• "פתח-נאמה" (ספר הכיבושים) - יצירת מסוג אפוס. היצירה הגדולה והידועה ביותר של עמראני, שמורכבת מכרבבה של בתי שיר. מושפעת במידה רבה מהיצירה הפרסית הקלאסית השאהנאמה ויצירותיו של המשורר הפרסי הידוע פירדוסי. היצירה עוסקת בפרקים מספר יהושע, מגילת רות וספר שמואל, ומעבדת אותם לשירה אפית עם מוטיבים מהשירה האגדתית הפרסית.
• "חנוכה-נאמה" (ספר חנוכה) - יצירה מסוג אפוס. מורכבת מכ-1,800 בתי שיר והושלמה בשנת 1524. מספרת את סיפור מאבקם של המכבים ביוונים.
• "עשרה הרוגי המלכות" - חיבור שמשלב שירה ופרוזה, ועוסק במסורת על עשרת הרוגי מלכות - עשרה תנאים שהוצאו להורג על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל במאה ה-2.
• "קצה הפת בראדראן" (סיפור שבעת האחים) - שיר קינה מדרשי שמשולבים בו קטעי פרוזה, ועוסק בסיפור חנה ושבעת בניה.
• "עקדת יצחק" - חיבור פרוזה, שעוסק בעקידת יצחק על פי מסורות המדרש.
• "גנג-נאמה" (ספר האוצר) - פואמה הבנויה בתבנית של קופלט. הפואמה כוללת כ-5,000 בתי שיר, ועוסקת בפרקי אבות. החיבור הושלם בשנת 1536 לאחר שעמראני עבר את גיל 80, והייתה כנראה יצירתו האחרונה. בשנת 1995 ספר זה יצא לאור במהדורה מדעית ובתרגום לאנגלית על ידי פרופ' דוד ירושלמי.
• "י"ג העיקרים של אמונת ישראל" - חיבור שכולל כ-780 קופלט, ועוסק בעיקרי האמונה היהודית לפי הרמב"ם. חובר בשנת 1508.
• "אנתכ'אב נכ'לסתאן" (מבחר גן הדקלים) - חיבור לירי שנועד להורות מוסר לחברי הקהילה היהודית ומנהיגיה.
• "סאקי-נאמה" (ספר מוזג היין) - פואמה מיסטית קצרה וחסרת צביון יהודי מובהק. בנויה במידה רבה על בסיס יצירה בעלת שם זהה של המשורר הפרסי הידוע חאפז בן המאה ה-14.

לקריאה נוספת

• Yeroushalmi, David. The Judeo-Persian Poet ‘Imrānī and His Book of Treasure, Leiden: Brill, 1995.
• Netzer, Amnon. A Judeo-Persian Footnote: Šāhīn and ‘Emrānī, IsraelOriental Studies 4 (1974): 258–264.

קישורים חיצוניים

• אמנון נצר, ‏הספרות של יהודי פרס, פעמים 13, תשמ"ב 1982, עמ' 19-5
• David Yeroushalmi. "ʿImrani." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2013
• David Yeroushalmi, EMRĀNĪ, Encyclopædia Iranica, 1996.