עמרם דרמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמרם דרמון
Amram Darmon
תמונתו של עמרם דרמון כפי שמוצגת במוזיאון מסדר השחרור שבארמון האינווליד של הצבא הצרפתי, בפריז, צרפת
תמונתו של עמרם דרמון כפי שמוצגת במוזיאון מסדר השחרור שבארמון האינווליד של הצבא הצרפתי, בפריז, צרפת
תמונתו של עמרם דרמון כפי שמוצגת במוזיאון מסדר השחרור שבארמון האינווליד של הצבא הצרפתי, בפריז, צרפת
לידה 1 ביולי 1815
כ"ג סיון ה'תקע"ה
אוראן
פטירה 9 באוקטובר 1878 (בגיל 63)
י"ב תשרי ה'תרל"ט
מסקרה
מדינה אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה
פעילות בולטת מתורגמן בכיר בצבא צרפת
תפקיד מתורגמן
השקפה דתית יהודי
בן זוג קמרה ארומי
מספר צאצאים 12
פרסים והוקרה עיטור אביר לגיון הכבוד הצרפתי
מדליית אביר לגיון הכבוד הצרפתי והתעודה של עמרם דרמון משנת 1852.

עמרם דרמוןצרפתית:Amram Darmon; חי בין השנים 1878 – 1815)[1] היה קצין יהודי ומתורגמן צבאי בכיר[2] בצבא צרפת ששלט באלג'יריה; היהודי הראשון בעל עיטור אביר לגיון הכבוד הצרפתי על אומץ ליבו בשדה הקרב[3][4][5].

מקור השם דרמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם דרמון כשם משפחה מתקשר לענף דרמון של השבט הבֶּרְבֵּרִי האוארה מצפון אפריקה. במאה ה-18, דרמון מופיע בכתובה יהודית, מתוניס מתאריך 31 בדצמבר 1789, של מרדושה (מרדכי) חי, בנו של יצחק דרמון, ושל רעיתו לאה, בתו של יוסף דרמון[6].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – פרשת בכרי-בוג'נאח, אלג'יריה הצרפתית

עמרם דרמון נולד ב־1 ביולי 1815 בעיר אוראן ונפטר ביום רביעי 9 באוקטובר 1878 בעיר מסקרה, אלג'יריה. עמרם היה אח לעוד שישה אחים ואחיות. אביו אליהו דרמון היה חייט בארמון השליט ואימו דינינה בכרי הייתה בת למשפחת סוחרים אמידים, מהגרים יהודים מליבורנו שבאיטליה (משפחתה הייתה מעורבת בפרשת בכרי-בוג'נאח). משפחות דרמון ובכרי היו משפחות מכובדות מהמעמד הגבוהה בעיר אוראן, והן קיבלו באהדה את הכיבוש הצרפתי באלג'יריה.

בשנת 1830 כבש צבא צרפת את אלג'יריה, את מרוקו, ואת תוניסיה בראשותו של נפוליאון השלישי ( שארל לואי נפוליאון בונפרטה [7] אחיינו של נפוליאון בונפרטה). בשנת 1834 כשהחל צבא צרפת לחדור למחוזותיה הפנימיים של אלג'יריה, הציע עמרם הצעיר את עזרתו באספקת צורכיהם של אלפי החיילים הצרפתים והסוסים שלהם. על כך כתב בשנת 1865 אלברט כהן נציג משפחת רוטשילד שביקר באותן שנים מספר פעמים באלג'יריה כדי לסייע לקהילות היהודיות: "כמעט לכל כוחות צבא צרפת היו מתורגמנים יהודים, לפעמים ילדים בני 12 עד 15, שמהר מאוד למדו צרפתית והיו שימושיים ביותר"[4]. כשמלאו לעמרם 19 הוא גויס ליחידת חיל התותחנים האלג'יראית בפיקודו של קפטן (סרן) קאוויניאק (אנ'). הוא מינה את עמרם למתורגמן בגלל כישורי השפות שלו בעברית, בערבית ובצרפתית. בשנים 1837–1839 הוצב עמרם במיסרג'ין והתמנה לעוזרו של הקונסול קפיטן דומאס. כשליחו של דומאס, עמרם ניהל משא ומתן עם האמיר עבד אל קאדר אל ג'זאירי (מנהיג המרד המוסלמי נגד הכיבוש הצרפתי בין השנים 1832–1847) בעיר מסקרה[8]. וויכוח שפרץ בין הקונסול קפיטן דומאס והאמיר עבד אל קאדר בנוגע לפרשת בכרי-בוג'נאח, הכה עבד אל-קאדר את הקונסול. בעקבות אירוע זה החליטה צרפת לכבוש את כל אלג'יריה. האמיר גורש לצרפת עם משפחתו ומשם לדמשק בשנת 1855 [9]. במשך השנים נקשרו קשרי ידידות של כבוד והערכה בין עבד אל קאדר ומשפחת דרמון ובשנת תרל"ו (1875) כתב האמיר אל קאדר ממקום מושבו בדמשק מכתב ברכה לידידו עמרם לרגל קבלת עיטור אביר לגיון הכבוד. (בשנות השישים של המאה ה-19 קיבל גם עבד אל קאדר את עיטור לגיון הכבוד על הצלתם של 3,000 נוצרים ושל קונסול צרפת בדמשק [10]).

בשנת 1841 לאחר שהוקם חיל המתורגמנים הצבאיים בצבא צרפת, ובזכות המלצתו של קפיטן דומאס הוענקה לעמרם דרמון דרגת מתרגם והוענקה לו דרגת סגן משנה. הוא לקח חלק פעיל במבצעים של צבא צרפת, ובשנת 1842 השתתף בכוח שכבש את מחנה Smala, השייך לעבד אל-קאדר. באוהל המרכזי מצא עמרם שתי תינוקות שחומות עור. הוא אמץ אחת מהן וקרא לה לאה. לימים היא גוירה, והייתה למנהלת משק הבית הנאמנה שלו. לאה נישאה לסנדלר יהודי.

בשנת 1844 השתתף עמרם בקרב על איסל בפיקודו של גנרל בודו. ב־1 באפריל 1852 מונה דרמון למתורגמן צבאי בכיר הודות לשליטתו בערבית, בעברית ובצרפתית. בדצמבר 1852 נערך הקרב על עיר נווה המדבר לאגוואט (דרומית לקוסטנטין) שהייתה תחת שלטון מרוקאי ועות'מאני. הצרפתים כבשו את העיר, עם כוח צבאי של כ-6,000 חיילים, תחת פיקודם של שלושה גנרלים פליסייר, יוסוף ובואוסקרן לאחר מצור ממושך על העיר. הקרב החל ב-21 בנובמבר והסתיים ב-4 בדצמבר. בקרב זה פינה עמרם תחת אש את מפקדו גנרל בואוסקרן שנפצע קשה בעת שלחם לצדו. ממיטתו בבית החולים רגע לפני מותו בקש גנרל בואוסקרן מגנרל פליסייר לפעול להענקת אות לגיון הכבוד למתורגמן עמרם דרמון. על מעשהו ההרואי להצלת חיו של מפקדו הוענק לעמרם דרמון כעבור מספר ימים, ב-22 בדצמבר 1852, עיטור אביר מסדר לגיון הכבוד[3][11][4].

בשנת 1860 התמנה עמרם למתורגמן מוסמך בעברית ובערבית של מחוז תלמסאן. בשנת 1865 הוענקה לעמרם אזרחות צרפתית, חמש שנים לפני שפורסם הצו של אדולף כרמיה Crémieux משנת 1870 שהעניק ליהודים אזרחות צרפתית אוטומטית[11]. בשנת 1868 פרש עמרם לגמלאות לביתו שבמסקרה אחרי 34 שנות שירות ברציפות למען צרפת. לאחר פרישתו הוא נהל תקופה מסוימת את סניף הבנק האזורי של מחוז תלמסאן והמשיך לפעול כמתרגם אזרחי. בשנת 1870 פרש עמרם מכל עיסוקיו.

בתאריך 10 באוקטובר 1878 נפטר עמרם דרמון בביתו שבמסקרה [12].

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בינואר 1849 נישא עמרם לקמרה ארומי בתו של ניסים ארומי, שהיה דיין רבני של העיר מסקרה. נולדו להם 12 ילדים (שישה בנים ושש בנות) [13].

נכדתם מרי (בתה של דינה, מבנות עמרם וקמרה) נשאה לסולומון אביטבול. נכדיהם מבתם ג'ורג'ט, שלמה וגד (Francis Fredj Touboul) טובול היו מפעילי קבוצת המעפילים הצפון-אפריקאית (הקבוצה הצרפתית מהכשרת לה רוש שבדרום צרפת), שהעפילו באניית המעפילים אקסודוס [14] וגורשו על ידי הבריטים לגרמניה. שלמה וגד טובול הצליחו לברוח ממחנה המעצר אם שטאו שבגרמניה אחרי הכ"ט בנובמבר והגיעו ארצה בעליה ד' עוד לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. הם השתתפו במלחמת העצמאות בהגנה על היישובים גבע ונווה אילן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עץ המשפחה של עמרם דרמון
  2. ^ מתוך האנציקלופדיה של היהודים בעולם האסלאם
  3. ^ 1 2 Théophile de Auteur du texte Lamathière, Panthéon de la Légion d'honneur. 9 / par T. Lamathière, 1875-1911, עמ' p. 124. (בצרפתית)
  4. ^ 1 2 3 Sabrina Dufourmont, Une facette méconnue : Les interprètes juifs de l’armée française lors de la conquête de l’Algérie (1830-1870), Aix-en-Provence: Presses universitaires de Provence, 2020-12-09, Le temps de l’histoire, עמ' 83–92, ISBN 979-10-365-6166-5
  5. ^ Family tree of Amram DARMON, Geneanet (באנגלית)
  6. ^ מקור השם דרמון לפי אתר אנו - מוזיאון העם היהודי
  7. ^ Louis Napoleon Bonaparte III (1808-1873) - Find a..., www.findagrave.com (באנגלית)
  8. ^ Capitaine Amram Darmon, סרטון בערוץ "jchaimk", באתר יוטיוב (אורך: 7:47)
  9. ^ Abdelkader | Algerian leader | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  10. ^ Abd al-Qadir (1808-1883) - Find a Grave Memorial, www.findagrave.com (באנגלית)
  11. ^ 1 2 Darmon, Amram | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
  12. ^ Acte de décès Amram Darmon, Geneanet (באנגלית)
  13. ^ Family tree of Amram DARMON, Geneanet (באנגלית)
  14. ^ T - דפי משפחה, באתר exodus-1947hb (באנגלית)