כ"ט בנובמבר

ערך זה עוסק בתאריך החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו כ"ט בנובמבר (פירושונים).

כ"ט בנובמבר (בגימטריה: כ"ט = 29) הוא כינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו ה'תש"ח), שבו התקבלה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות החלטה 181 על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והחלפתו ביישום תוכנית החלוקה, שהתוותה דרך להקמת שתי מדינות עצמאיות, האחת יהודית והשנייה ערבית.^[1] עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח "קורפוס ספרטום", תחת פיקוח בין-לאומי.

רקע

ההחלטה התבססה על מסקנות הרוב של חברי "הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל" (ועדת אונסקו"פ).^[2] הוועדה הגישה את מסקנותיה לאו"ם, לפיהן יש לסיים את המנדט הבריטי ולחלק את הארץ לאזור יהודי וערבי ב-31 באוגוסט 1947.^[3] בעצרת האו"ם, שנפתחה בספטמבר 1947, התקיים דיון ארוך ומפורט בתוכנית החלוקה, במסגרת ועדת משנה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין. ועדה זו גם דנה באופן היישום של תוכנית החלוקה והחליטה להקים ועדה ביצועית מיוחדת שתגיע לארץ ישראל ותוציא אל הפועל את תוכנית החלוקה. ועדה זו, ששמה היה "ועדת ארץ-ישראל", אכן הוקמה ואיש האו"ם ראלף באנץ' מונה לעמוד בראש צוות המזכירות שלה.^[4]

ההיסטוריון יהודה ואלך תיאר כיצד "נציגי הסוכנות היהודית הצהירו כי הם רואים בצער את התוכנית לחלוקת הארץ, אך נענים לה למען השכנת שלום".^[5] חרף האופי המקוטע והמוגבל של השטח שהוקצה ליישוב היהודי בתוכנית החלוקה, קיבלו ההסתדרות הציונית העולמית והנהגת היישוב את התוכנית. דוד בן-גוריון הצהיר לפני ההצבעה: "איננו שוגים באשליות, אבל אל יאוש. עלינו היהודים, ובייחוד עלינו הציונים, אסורים שני דברים – אופטימיות קלה ופסימיות עקרה".^[6]

"נציגי הערבים הצהירו על התנגדותם להחלטה ואף הזהירו כי התנגדות זו עלולה להיות אלימה".^[5] ב-28 בנובמבר 1947 הזהיר שגריר מצרים באו"ם, יוסף היכל פאשה: "מיליון יהודים חיים בשלום במצרים (וביתר ארצות האסלאם) ונהנים מכל זכויות האזרח. בהחלט אין הם רוצים להגר לפלשתינה. אולם אם מדינה יהודית תיווצר אף אחד לא יוכל למנוע צרות. פרעות תפרוצנה בפלשתינה, תתפשטנה על כל ארצות ערב ותובלנה אולי למלחמה בין הגזעים. ...אם יחליטו האומות המאוחדות על חלוקת פלשתינה הן תשאנה באחריות לצרות חמורות ביותר ולטבח של מספר רב של יהודים".^[7] ממשלת בריטניה הודיעה לאו"ם כי "לא תתנגד לביצוע התוכנית אך היא עצמה לא תנקוט צעדים מעשיים כלשהם להגשמתה".^[5] לאחר זמן קצר, הודיעה ממשלת בריטניה כי שלטונה בארץ ישראל, יסתיים ב-15 במאי 1948.

אירוע ההחלטה

נשיא העצרת, אוסוולדו ארניה מברזיל, אשר דחה את הדיון עד השגת הרוב, קרא את שמות המדינות בזו אחר זו לפי הא"ב האנגלי. ההצעה נתקבלה ברוב של יותר משני שלישים (הרוב הדרוש להחלטה מסוג זה^[8]): 33 קולות בעד, 13 נגד, 10 נמנעו, ומדינה אחת שנעדרה.

המדינות על פי הצבעתן באו"ם
בעד	נגד	נמנעו
אוסטרליה אוסטרליה אוקראינה אורוגוואי אורוגוואי איסלנד איסלנד אקוודור אקוודור ארצות הברית (48 כוכבים) ארצות הברית בוליביה בוליביה בלארוס בלגיה בלגיה ברזיל ברזיל ברית המועצות (1923–1955) ברית המועצות גואטמלה גואטמלה הרפובליקה הדומיניקנית דנמרק דנמרק דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה האיטי האיטי הולנד הולנד ונצואלה (1930–1954) ונצואלה לוקסמבורג לוקסמבורג ליבריה ליבריה נורווגיה נורווגיה ניו זילנד ניו זילנד ניקרגואה ניקרגואה פולין (1928-1980) פולין הפיליפינים (1946–1985) הפיליפינים פנמה פנמה פרגוואי (1842-1954) פרגוואי פרו פרו צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה צרפת צרפת קוסטה ריקה קוסטה ריקה קנדה (1921-1957) קנדה שוודיה שוודיה	איראן 1925-1964 איראן אפגניסטן (1930–1973) אפגניסטן הודו הודו טורקיה טורקיה יוון 1828 יוון לבנון לבנון מצרים (1922-1958) מצרים הרפובליקה הסורית הראשונה עיראק (1921-1959) עיראק ערב הסעודית (1938-1973) ערב הסעודית פקיסטן פקיסטן קובה קובה תימן (1927-1962) תימן	ארגנטינה ארגנטינה אתיופיה (1897–1975) אתיופיה הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת הונדורס הונדורס יוגוסלביה יוגוסלביה מקסיקו (1934-1968) מקסיקו הרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית צ'ילה צ'ילה אל סלוודוראל סלוודור קולומביה קולומביה
נעדרה: תאילנד תאילנד (אז "סיאם")

התגובות להחלטה

תגובת היהודים

רבים מאנשי היישוב האזינו לדיונים בדריכות. בכיכר דיזנגוף וליד קולנוע מוגרבי הותקנו רמקולים שהשמיעו את הדיונים לרבבות מאזינים, בעוד בכותל התקיימו תפילות, כולל תפילה מיוחדת שחיבר לכבוד האירוע הרב הרצוג.^[9] ההחלטה התקבלה בשמחה רבה, בשל התמיכה המדינית והמשפטית שנתנה להקמת מדינה יהודית. יהודים רקדו משמחה בחוצות הערים והיישובים בכל רחבי ארץ ישראל.

אחד התיאורים המרשימים להמתנה הדרוכה מצוי בספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך":

כל ההמון הגדול הזה כמו התאבן שם בדומיית לילה מפחידה, כאילו אינם בני אדם אמיתיים כי אם מאות צלליות כהות מצוירות על פני יריעת החושך המהבהב. כאילו מתו כולם בעמידה. לא דיבור לא שיעול ולא מדרַך נעל. יתוש לא זמזם שם.

— עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, עמ' 402

על השמחה אחר היוודע תוצאות ההצבעה כתב:

... וכעבור רגע שוב הייתי על כתפי אבא, והוא, אבי המשכיל מאוד, המנומס, עמד שם וצעק בכל קולו, לא מילים, לא משחקי מילים, לא סיסמאות ציונות ולא קריאת גיל כי אם צעקה ארוכה עירומה כמו לפני שהמציאו את המילים... אבי לא שתק אלא נתן את כל קולו בצעקתו הארוכה עד קצה קיבול ריאותיו אאאאההה וכשאזל לו האוויר שאף שוב, כטובע, והמשיך וצעק האיש הזה שרצה להיות פרופסור דגול וגם ראוי היה ועכשיו הוא היה כולו רק אאאאההה.

— שם, עמ' 403

גם בקהילות יהודיות בתפוצות ישראל חגגו רבים. ברומא התאספו לתפילת הודיה מול שער טיטוס, המקום המסמל את החורבן בארץ ישראל לאחר המרד הגדול, שאירע כאלפיים שנה קודם.^[10]

תגובת הערבים

לעומת שמחת היהודים דחו הערבים את התוכנית לחלוטין, ולאחר ההצבעה באו"ם פתחו במעשי איבה נגד קהילות יהודיות. בארץ ישראל נרצחו כבר ביום ההכרזה שבעה יהודים, חלקם בדרך לירושלים וחלקם ביפו,^[11] וכך פרצה מלחמת העצמאות.

במדינות ערב פרצו פרעות נגד האזרחים היהודים, ביניהן פרעות עדן ופרעות חלב.

הנצחה

אירועים

הרב יונה שטנצל פנה אל ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ביוזמה שיום זה ייחגג בתאריך העברי ולא בתאריך הלועזי שנקבע על ידי הנוצרים. אולם, ראש הממשלה דחה את היוזמה באמצעות מזכיר הממשלה דוד מושין.^[12] בפועל בדרך כלל אין מציינים באופן מיוחד את יום כ"ט בנובמבר.

ועדת העורכים של העיתונים היומיים בישראל נוהגת לקיים ביום זה מפגש עדכון עם ראש הממשלה, שהפך ברבות השנים לכעין מסיבת עיתונאים פומבית.^[13]

בשנת 2014 אישרה ממשלת ישראל כי יתקיים יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל מדי שנה בי"ז בכסלו, התאריך העברי של 29 בנובמבר 1947. כמו כן, יצוין יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן בכל שנה, ב-30 בנובמבר, למחרת ה-29 בנובמבר.

במרחב הציבורי

קיימים מספר רחובות בערי ישראל בשם "כ"ט בנובמבר".

בשנת 2008 הוקם גן המנהיגים בראשון לציון. בכניסה לגן מונפים 33 דגליהן של המדינות אשר נציגיהן הצביעו בעד תוכנית החלוקה.

ב-29 בנובמבר 2022 נחנכה אנדרטה לציון 75 שנה לתוכנית החלוקה של האו"ם בעיצובו של הפסל סם פיליפ.^[14] האנדרטה הוצבה על גבעה מרכזית בעיר נתניה וניתן לראותה למרחק.

באומנות

הקריקטוריסט יוסף רוס תעד בקריטורות בזמן אמת את ההתרחשויות ב 1947.^[15]

ציור השמן של יעקב איזנשר "ליל כ"ט בנובמבר" נמצא בכנסת ישראל.^[16]

יצירתה של האמנית-חוקרת רחלי רוגל "ברוש כ"ט בנובמבר" ביד בן-צבי ובמרכזה ענף מהברוש שניטע בבית חינוך רחובות (ביה"ס יד בן-צבי) למחרת הכ"ט בנובמבר 1947, מזכרונות מרדכי נאור.^[17] ^[18]

ראו גם

לקריאה נוספת

אלעד בן-דרור, הדרך לכ"ט בנובמבר: פרשת אונסקו"פ וראשית מעורבותו של האו"ם בסכסוך הערבי-ישראלי, יד יצחק בן-צבי, 2019
רות גביזון (עורכת), שישים שנה להחלטת כ"ט בנובמבר 1947 : החלטת החלוקה והמחלוקת, מרכז מציל"ה, ירושלים 2009.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כ"ט בנובמבר בוויקישיתוף

על כ"ט בנובמבר והקלטת ההצבעה באו"ם באתר הכנסת
(קישור ישיר להקלטה)
מידע על כ"ט בנובמבר בקטלוג הספרייה הלאומית
ההצבעה באו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, 29.11.1947, סרטון בערוץ "The Nathan Axelrod Newsreel Collection אוסף יומני כרמל - נתן אקסלרוד", באתר יוטיוב (אורך: 01:04)
תוכנית החלוקה - ההצבעה באו"ם והתגובות בארץ, בארכיון הסרטונים של AP, נובמבר 1947
תפילה להצלחת ההצבעה באו"ם, כתבה באתר חינוך של הספרייה הלאומית
נוסח החלטת האומות המאוחדות על הקמת המדינה העברית (תוכנית חלוקה) באתר הכנסת
כ"ט בנובמבר 1947 – התקבלה תוכנית החלוקה, תערוכה באתר של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
אליעזר טאובר, ‏תרומתה המשמעותית של קנדה להחלטת החלוקה בעצרת האו"ם, נובמבר 1947, קתדרה 86, ינואר 1998
כנס מוקלט, ‏ששים שנה לכ"ט בנובמבר – וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 25/11/2007
ירון דרוקמן, חדרים לבחורים ובחורות. החיים עצמם בכ"ט בנובמבר, באתר ynet, 28 בנובמבר 2015
אסתר אשכנזי, הדרך לכ"ט בנובמבר – שאלת ארץ ישראל 1945–1947, הרצאה מצולמת באתר תולדוט
כ"ט בנובמבר – תאריך לועזי בלבוש עברי, באתר האקדמיה ללשון העברית, 29 בנובמבר 2013
על החלטת כ"ט בנובמבר ויישומה, פעילות אינטראקטיבית, עמלנט
נתי גבאי, איך בישרו לילדי ישראל על נס כ"ט בנובמבר?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 29.11.2017
דנה מסד, ייצוגים של כ"ט בנובמבר בקולנוע ישראלי עלילתי, באתר האוניברסיטה הפתוחה, נובמבר 2017
כ"ט בנובמבר, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
"את הלילה הזה ילד, אתה כבר לא תשכח", היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
ארכיון החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל - כ"ט בנובמבר 1947 באתר ארכיון המדינה.
כ"ט בנובמבר, באתר הבנק אוצר התיישבות היהודים
אלון קדיש, מתי החלה מלחמת העצמאות?, המחלקה להיסטוריה בצה"ל, 2022.
זיוה שמיר, רוח גדולה חלפה...על שירו של אלתרמן "ויהי ערב" לציון הכ"ט בנובמבר, באתר מב"ע, נובמבר 2023
יאיר מור, לקרוא ולהתעצבן: כך "חוגג" האו"ם את כ"ט בנובמבר, באתר ישראל היום, 29 בנובמבר 2023

הערות שוליים

^ מדינת היהודים קמה, דבר, 30 בנובמבר 1947
מפת החלוקה לפי ועדת או"מ, דבר, 30 בנובמבר 1947
^ נעמה לנסקי, אבא היה כמו מנצח על תזמורת גדולה..., באתר ישראל היום, 24 בנובמבר 2017
^ חלוקה ועצמאות תוך שנתיים - המלצת רוב ועדת האו"מ, הארץ, 31 באוגוסט 1947
^ אלעד בן-דרור, המתווך: ראלף באנץ' והסכסוך הערבי-ישראלי 1949-1947, מכון בן-גוריון, 2012, עמ' 37–61.
^ ¹ ² ³ יהודה ואלך, אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 108.
^ דוד וינברג, ‏עיקרי התכנית המדינית-ביטחונית של המכון לשנת 2019 - "עוצמה בשעת מבחן", השילוח, גיליון 15, יוני 2019
^ יעקב מירון, הפיצוץ ברובע הקראי בקאהיר ב 19 ביוני 1948, פעמים, 70, חורף תשנ"ז, עמ' 141–156.(הקישור אינו פעיל, 29.11.2024)
^ Debate on Subcommittee reports/Palestine question – Ad Hoc Cttee – Press release, בסעיף "PALESTINE COMMITTEE (NIGHT) TAKE #2", פורסם בתאריך 22/11/1947.
^ בין תקווה למפח נפש, דבר, 30 בנובמבר 1947
^ בשמחת המונים ובדריכות למעשים קיבל העם את בשורת העצמאות, דבר, 1 בדצמבר 1947
^ שבעה יהודים קרבן עולה ביום הבשורה, הַבֹּקֶר, 1 בדצמבר 1947
^ האם לחוג את כ"ט בנובמבר או את התאריך העברי הרב יונה שטנצל במכתב אל ראש הממשלה דוד בן-גוריון, באתר יוטיוב
^ שלחנו נשק אמריקני לכתובת שניתנה לנו", מעריב, 30 בנובמבר 1986
ראש הממשלה אורח העתונאים, הצופה, 30 בנובמבר 1954
ראש הממשלה חוזר על הקריאה לשלום וקביעת גבולות מוסכמים, למרחב, 3 בדצמבר 1967
^ משה כהן, ‏לציון 75 שנים להחלטת כ"ט בנובמבר: נחנכה האנדרטה הגדולה בנתניה, באתר מעריב אונליין, 29 בנובמבר 2022
^ הילה זהבי ואביהו אגוזי, מן הארכיון – חשיפה ראשונה לקריקטוריסט יוסף רוס, מגזין המוזיאון הישראלי לקריקטורות וקומיקס 29 ביולי, 2021
^ ימי מועד וזיכרון, כ"ט בנובמבר, באתר הכנסת
^ שלי קליין אברהם, איפה הייתי בכ"ט בנובמבר? מרדכי נאור, באתר יד בן-צבי, ישראל נגלית לעין, ‏13 בנובמבר 2019
^ אבי בר, הסיפור המופלא של ברוש הכ"ט בנובמבר בחצר בית הספר בן-צבי ברחובות: מהזיכרון של תלמיד בן 12 ועד ליצירת אמנות מרגשת ביד בן-צבי, BE106 30 בנובמבר, 2025

[1] מדינת היהודים קמה, דבר, 30 בנובמבר 1947
מפת החלוקה לפי ועדת או"מ, דבר, 30 בנובמבר 1947

[2] נעמה לנסקי, אבא היה כמו מנצח על תזמורת גדולה..., באתר ישראל היום, 24 בנובמבר 2017

[3] חלוקה ועצמאות תוך שנתיים - המלצת רוב ועדת האו"מ, הארץ, 31 באוגוסט 1947

[4] אלעד בן-דרור, המתווך: ראלף באנץ' והסכסוך הערבי-ישראלי 1949-1947, מכון בן-גוריון, 2012, עמ' 37–61.

[כרטא-5] ¹ ² ³ יהודה ואלך, אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 108.

[דוד-6] דוד וינברג, ‏עיקרי התכנית המדינית-ביטחונית של המכון לשנת 2019 - "עוצמה בשעת מבחן", השילוח, גיליון 15, יוני 2019

[7] יעקב מירון, הפיצוץ ברובע הקראי בקאהיר ב 19 ביוני 1948, פעמים, 70, חורף תשנ"ז, עמ' 141–156.(הקישור אינו פעיל, 29.11.2024)

[8] Debate on Subcommittee reports/Palestine question – Ad Hoc Cttee – Press release, בסעיף "PALESTINE COMMITTEE (NIGHT) TAKE #2", פורסם בתאריך 22/11/1947.

[9] בין תקווה למפח נפש, דבר, 30 בנובמבר 1947

[בשמחת-10] בשמחת המונים ובדריכות למעשים קיבל העם את בשורת העצמאות, דבר, 1 בדצמבר 1947

[11] שבעה יהודים קרבן עולה ביום הבשורה, הַבֹּקֶר, 1 בדצמבר 1947

[שטנצל-12] האם לחוג את כ"ט בנובמבר או את התאריך העברי הרב יונה שטנצל במכתב אל ראש הממשלה דוד בן-גוריון, באתר יוטיוב

[13] שלחנו נשק אמריקני לכתובת שניתנה לנו", מעריב, 30 בנובמבר 1986
ראש הממשלה אורח העתונאים, הצופה, 30 בנובמבר 1954
ראש הממשלה חוזר על הקריאה לשלום וקביעת גבולות מוסכמים, למרחב, 3 בדצמבר 1967

[14] משה כהן, ‏לציון 75 שנים להחלטת כ"ט בנובמבר: נחנכה האנדרטה הגדולה בנתניה, באתר מעריב אונליין, 29 בנובמבר 2022

[15] הילה זהבי ואביהו אגוזי, מן הארכיון – חשיפה ראשונה לקריקטוריסט יוסף רוס, מגזין המוזיאון הישראלי לקריקטורות וקומיקס 29 ביולי, 2021

[16] ימי מועד וזיכרון, כ"ט בנובמבר, באתר הכנסת

[17] שלי קליין אברהם, איפה הייתי בכ"ט בנובמבר? מרדכי נאור, באתר יד בן-צבי, ישראל נגלית לעין, ‏13 בנובמבר 2019

[18] אבי בר, הסיפור המופלא של ברוש הכ"ט בנובמבר בחצר בית הספר בן-צבי ברחובות: מהזיכרון של תלמיד בן 12 ועד ליצירת אמנות מרגשת ביד בן-צבי, BE106 30 בנובמבר, 2025

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]