עמרם עמאר

עמרם עמאר
	עמרם עמאר
לידה	1908; סלא, מרוקו
פטירה	1983 (בגיל 75 בערך); פריז, צרפת
	פרופיל ב-IMDb

עמרם עמאר (1908–1983) היה במאי וצלם שביים את הסרט העלילתי הראשון באורך מלא במדינת ישראל, "הפוגה", שיצא לאקרנים ב-1950.^[1]^[2]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1908 בעיר סלא במרוקו, ילד רביעי להוריו משה וזהרה אבוקסיס. ילדותו עברה בצל היעלמות אחיו שלא שב מאחד ממסעותיו בחיפוש הזדמנויות לסחר בצפון אפריקה. משתמה הצפייה לשובו החליטו הוריו לצאת עם עמרם בן ה-11 לאלג'יר - שם נראה בפעם האחרונה - בתקווה למוצאו.

בהגיעם לאלג'יר הוכנס לבית הספר של אליאנס בעיר, ולמסגרת זו נוסף לימוד ב"חדר". לאחר שהייה של שלוש שנים באלג'יר, אבדה התקווה של הוריו למצוא את אחיו, והם חזרו למרוקו והשתקעו בקזבלנקה. במקביל ללימודיו בבית ספר אליאנס בעיר, עמאר קיבל תעודת שוחט בקר מהקהילה היהודית. על אף הסמכתו לא ראה במקצוע זה את ייעודו בחיים, ובטרם מלאו לו עשרים החליף את שם משפחתו לעמאר והצטרף כפייטן לרבי דוד בוזגלו כמלווה בפריטה על עוד וכינור.

בשנות ה-30 עבר לפריז. לאחר ניסיונות מקצועיים שונים גילה את קסמו של עולם הצילום. בשנים הראשונות בפריז נהג לבקר תכופות את הוריו ומשפחתו בקזבלנקה, אך רוחות המלחמה שהחלו לנשוב ברחבי אירופה הביאו אותו להחלטה לעזוב ולחזור למרוקו.

עם חזרתו, פתח סטודיו במרכזה של העיר. שם פגש ב-1941 את אשתו לעתיד, סול. את מקום מגוריהם בחרו בבניין יוקרתי שנבנה במרכזה של העיר, יהודים בעלי אמצעים יצאו מה"מלאח" ובאו להתגורר בו. סול הובחנה כנגועה בשחפת, והבחנה זו גרמה להתלבטות האם להיכנס להיריון ולחשוף את הוולד למחלה. ב-1944 נולדה לזוג בת בריאה והוענק לה השם ליליאן. בשנתיים הראשונות לחייה סול לא הורשתה להתקרב אליה מהחשש שתדביקה בשחפת.

בתום מלחמת העולם השנייה עבר לפריז. הוא החל לעבוד ולצלם סרטים דוקומנטריים במימון ממשלת צרפת. כבר בחודשים הראשונים לשהייתם בפריז חלה הידרדרות רפואית במצבה של רעייתו עד לאשפוזה בסנטוריום. בשנת 1946 נסע לקזבלנקה לצלם סרט דוקומנטרי על משפחת המלוכה המרוקאית. במהלך הצילומים קיבל מברק בו התבשר על מות רעייתו. לאחר מותה, הוא חיפש מסגרת מתאימה לבתו בת השלוש, ומשלא מצא מסגרת חינוכית יהודית בצרפת, נאלץ לשכן אותה בבית יתומים קתולי. ב-1949 הגיע לישראל כדי לצלם סרט דוקומנטרי על המדינה הצעירה. הוא חבר למפיקים ישראלים ותוצאות המפגשים הביאו להפקת סרט עלילתי דובר עברית בשם "הפוגה" וחלקו בו היה תסריטאי, צילום, ובימוי. סרט זה ייחשב לימים לסרט הישראלי העלילתי הראשון באורך מלא שהופק במדינת ישראל.^[1]^[2]

עם סיום צילומי הסרט שב לצרפת לסיים את עריכת הסרט במעבדות בפריז. הפרמיירה של הסרט נערכה בלעדיו, והסרט הוקרן ב - 1950 בבית קולנוע אוריון בירושלים בלבד ולאחר מספר ימים הורד עקב העניין המועט שעורר. הסרט והעותק שלו לא שרדו את פגעי הזמן, אך מספר קטעים מתוכו ראויים לצפייה והועלו ליוטיוב.

הכישלון האמנותי והקופתי מחד ואי הצלחתו למצוא מקום עבודה בארץ מאידך, הביאו אותו להחלטה שפריז היא מקומו המקצועי. בשנים 1973–1950 עבד כצלם סרטים ואף עבר לצלם בערוצי הטלוויזיה בצרפת. בשנת 1983 נפטר בגיל 75. נקבר בפריז. השאיר בת.