לדלג לתוכן

ענת ברנע

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ענת ברנע (חוקרת))
ענת ברנע
לידה 1954 (בת 70 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי זואולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ענת ברנע (נולדה ב-1954) היא זואולוגית, פרופסור אמריטה במחלקה למדעי הטבע וחיים, האוניברסיטה הפתוחה, ויו"ר העמותה לזואולוגיה בישראל.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענת ברנע נולדה בחיפה, לרינה ובנימין בר-לב, מורה לריתמיקה ומסגר מכני, שעלו בעליית הנוער מיוגוסלביה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. דודה הוא חיים בר-לב. לברנע אח גדול, רפאל (רפי) בר-לב, [1] שנהרג במלחמת יום הכיפורים ואחות צעירה, מיכל שילה. היא למדה בתיכון עירוני ה', חיפה. בצה"ל שירתה כראש לשכתו של מפקד חטיבה 820, חטיבה מרחבית ברמת הגולן (צורי שגיא ואחריו צבי בר), בתום השירות הצבאי למדה קורס מורי דרך ולאחר מכן עבדה מספר שנים כמדריכת טיולים.

בשנים 1976–1979 למדה ברנע תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנים 1979–1982 למדה וסיימה בהצטיינות תואר שני במחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב. נושא עבודת הגמר הוא: "על הביולוגיה של הנקר הסורי (dendrocopos syriacus)" והיא נעשתה בהנחיית פרופ' יורם יום-טוב. היא בעלת תעודת הוראה לתיכון בביולוגיה וחקלאות מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית. בשנים 1983–1988 עשתה דוקטורט במחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב. נושא עבודת הדוקטור הוא: "יחסי גומלין שבין פירות עסיסיים לבין בעלי חיים המפיצים אותם". היא נעשתה בהנחיית פרופ' יורם יום-טוב ופרופ' יעקב פרידמן. לאחר מכן, ברנע עשתה שני פוסט-דוקטורטים: האחד בשנים 1989–1990 באוניברסיטת אוקספורד, בריטניה, והשני בשנים 1991–1994 באוניברסיטת רוקפלר, ניו יורק, בהדרכת פרופ' פרננדו נוטבום (אנ').

ב־1994 זכתה ברנע במלגת אלון ונקלטה כחברת סגל בכיר באוניברסיטה הפתוחה, במחלקה למדעי הטבע והחיים, שם היא חוקרת ומלמדת עד היום. בשנת 1995 התמנתה למרצה, ב-2000 למרצה בכירה, ב-2008 לפרופסור חבר וב-2016 לפרופסור מן המניין. באוניברסיטה הפתוחה כיהנה בשנים 2009–2013 כדיקנית המחקר, בשנים 2012–2013 עמדה בראש ועדת האתיקה ושנים רבות הייתה ראש תחום מדעי החיים. מאז שנת 2016 משמשת כיו"ר העמותה לזואולוגיה בישראל. [2]

ענת ברנע נשואה לנמרוד ברנע, בעבר סמנכ"ל בחברת דנציגר ולהם שלושה ילדים.

מחקריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר של ברנע עוסק בשני תחומים עיקריים: נוירוביולוגיה התנהגותית (Behavioral Neurobiology) וזואולוגיה.

נוירוביולוגיה התנהגותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום זה חוקר את יחסי הגומלין בין דפוסי התנהגות שונים ותנאים סביבתיים לבין גמישות במוח בעלי חיים בוגרים (Brain plasticity). ידוע כיום שישנה יצירה (neurogenesis) וגיוס (recruitment) של תאי עצב במוח בוגר בחולייתנים רבים, כולל האדם. תאים חדשים מחליפים תאי עצב זקנים יותר, שמתים. בהתאם, ההיפותזה היא שתחלופה זו של תאי-עצב מאפשרת תהליכים של זיכרון ולמידה. באופן זה, כאשר בעל החיים נחשף לשינוי סביבתי שמחייב אגירת מידע חדש או עדכון מידע קיים, תחלופה של תאי-עצב ישנים בחדשים מאפשרת "מחיקת" מידע שאינו רלוונטי עוד ויצירת זכרונות חדשים.[3]

בהתאם לכך, ברנע חוקרת כיצד שינויים שונים בסביבת ובהתנהגות בעל החיים משפיעים על יצירת תאי-עצב חדשים (נוירוגנזה), תחלופת תאי-עצב ושרידותם, במוחות של ציפורים. מטרת מחקרים אלו היא להבין טוב יותר כיצד מנגנונים מוחיים מאפשרים התחדשות תאי-עצב במוח בעל החיים הבוגר, וכיצד הם משפיעים וקשורים לחייו.[4] [5]

מחקריה הראשונים של ברנע בדקו את הקשר שבין הטמנת מזון, שהיא התנהגות עונתית, לבין גיוס של תאי-עצב חדשים במוח. התנהגות הטמנת מזון מתבטאת במינים מסוימים של ציפורים, בכך שלקראת החורף, כל ציפור מטמינה בכל יום עשרות עד מאות זרעים ברחבי הטריטוריה שלה, כל זרע במקום מטמון נפרד. הציפור המטמינה זוכרת את מיקום כל אחד מהמטמונים, וחוזרת לאכול את הזרעים לאחר כמה שעות או שבועות. ברנע מצאה שלקראת עונת הטמנת המזון, כלומר בסוף הקיץ ותחילת הסתיו, מתגייסים בהיפוקמפוס של אותן ציפורים תאי-עצב חדשים רבים יחסית. כלומר, קיים מתאם בין ההתנהגות העונתית, שדורשת אגירת מידע מרחבי רב ומיפוי הטריטוריה ומקומות המטמון שבה, לבין גיוס תאי-עצב חדשים באזור מוחי שתפקידו בעיבוד מידע מרחבי כזה. המסקנות שעלו ממחקרים אלו היו שתחלופת תאי-העצב בהיפוקמפוס מאפשרת את קיום התנהגות הטמנת המזון באותם מיני ציפורים [6] [7] [8]

בהמשך חקרו ברנע ותלמידיה את השפעת הסביבה החברתית על גיוס תאי-עצב חדשים במוחן של ציפורים, ומצאו שחשיפה לסביבה חברתית חדשה ומורכבת גורמת לעליה במספר תאי-העצב החדשים בכמה אזורים מוחיים שמעבדים מידע רלוונטי להיכרות חברתית. [9] ממצאי מחקרים אלו הראו גם כי שינויים חברתיים ומרחביים בסביבתם של ציפורים אלו משפיעים על דפוסי שרידותם של תאי-העצב החדשים האלה באזורים מוחיים שונים, ממצאים שהביאו להצעה שיש במוח ביטוי אנטומי לזמן. [10] [11] מחקרים מאוחרים יותר בחנו באופן דומה את הקשר שבין דפוסי התנהגות נוספים, כמו מחזור רבייה ונדידה, לבין גיוס תאי-עצב חדשים במוחותיהם של ציפורים. [12] [13] [14] [15]

היא חוקרת גם השפעת תאורה מלאכותית בלילה על גמישות מוחית בציפורים ועל פיזיולוגיה והתנהגות של חרקים. תופעה זו של תאורה מלאכותית בלילה (שמכונה גם זיהום אור), מתפשטת בעולם עקב תהליכי עיור, וישנן עדויות רבות באשר להשפעותיה המזיקות על בעלי-חיים ובכללם בני אדם, על הפיזיולוגיה שלהם ועל התנהגותם. בהקשר לכך, ברנע הייתה חברה ושותפה להנהלה של פעילות של האיחוד האירופי, במסגרת cost action, פעילות שנקראה LoNNe [16] אחד ממחקריה הראה שתאורה מלאכותית בלילה גורמת ליצירה מוגברת של תאי-עצב במוחות של ציפורים ומדכאת את הפרשת ההורמון מלטונין בגופן. [17]

זואולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנע עסקה במהלך השנים גם בהיבטים זואולוגים ואקולוגים שונים. עבודת המאסטר שלה עסקה בביולוגיה של הנקר הסורי, [18] התנהגות הרבייה של מין זה, [19] [20] והנזקים שהוא גורם לצנורות השקיה ולכבלי טלפון. [21] [22] בעבודת הדוקטור שלה חקרה את יחסי גומלין שבין פירות עסיסיים לבין בעלי חיים המפיצים אותם בארץ, ובאופן ספציפי כיצד מעבר זרעים בקיבות בעלי-חיים משפיע על נביטתם ושרידותם. [23] [24] [25] ברנע המשיכה לחקור נושא זה גם במהלך השתלמות פוסט-דוקטורט שעשתה באוניברסיטת אוקספורד, שם התמקדה באנליזה של תרכובות רעילות בציפות של פירות עסיסיים שנאכלים על ידי ציפורים [26] והתנהגות שיחור מזון של ציפורים אלו. [27] בזמן שהותה באוקספורד הכירה את פרופ' מרים רוטשילד שהשפיעה רבות על המשך דרכה המדעית של ברנע. יחד עם רוטשילד חקרה את תפקידם של ריחות וצבעי אזהרה בתהליכי זיכרון ולמידה בבעלי-חיים. [28] [29] [30] מחקרים מאוחרים יותר בארץ שערכה ברנע עם סטודנטים וחוקרים אחרים תיארו התנהגות שיחור מזון של עטלפים אוכלי חרקים [31] [32] ואת ההרכב הגנטי של אוכלוסיותיהם. [33] אחד המחקרים התמקד בהיבטים של אקולוגיה אורבנית ובחן את השפעת עושר הצמחייה והרכבה בגינות ציבוריות בערים על עושר מיני הציפורים, המגוון שלהם, ומבנה חברות הציפורים שחיות בגינות אלו. [34]

ספרי לימוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נושאים בהתנהגות בעלי חיים / ענת ברנע, גד פרי. תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה; תשס"ד 2004.
  • ביולוגיה של חולייתנים יבשתיים במבט ישראלי (כרך א'. מבוא - כרך ב'. דוחיים וזוחלים - כרך ג'. עופות - כרך ד'. יונקים: ביולוגיה של חליתנים יבשתיים במבט ישראלי) / יורם יום-טוב [עורכת מדעית - ענת ברנע]. רעננה : האוניברסיטה הפתוחה; תשע"ג-תשע"ה 2013–2015.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ענת ברנע בוויקישיתוף

מאמרים מקוונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רפאל בר לב, באתר יזכור
  2. ^ העמותה לזואולוגיה בישראל
  3. ^ Barnea, A., Pravosudov, V. (2011) Birds as a model to study adult neurogenesis: Bridging evolutionary, comparative and neuroethological approaches. European Journal of Neuroscience. 34:884-907.
  4. ^ Barnea, A. (2009) Interactions between environmental changes and brain plasticity in birds. General and Comparative Endocrinology. 163: 128-134.
  5. ^ Barnea, A. (2010) Wild neurogenesis. Brain, Behavior and Evolution. 75:86-87.
  6. ^ Barnea, A., Nottebohm, F. (1996) Recruitment and replacement of hippocampal neurons in young and adult chickadees: an addition to the theory of hippocampal learning. Proceedings of National Academy of Sciences, USA, 93:714-718.
  7. ^ Barnea, A., Nottebohm, F. (1995) Patterns of food-storing by black-capped chickadees suggest a mnemonic hypothesis. Animal Behaviour, 490:1161-1176.
  8. ^ Barnea, A., Nottebohm, F. (1994) Seasonal recruitment of Hippocampal neurons in adult free-ranging black-capped chickadees. Proceedings of National Academy of Sciences, U.S.A, 91(23):11217-11221.
  9. ^ Lipkind, D., Nottebohm, F., Rado, R. & Barnea, A. (2002) Social change affects the survival of new neurons in the forebrain of adult songbirds. Behavioural Brain Research, 133(1):31-43.
  10. ^ Barnea, A., Mishal, A. & Nottebohm, F. (2006) Social and spatial changes induce multiple survival regimes for new neurons in two regions of the adult brain: an anatomical representation of time? Behavioural Brain Research, 16(1):63-74.
  11. ^ Adar E., Nottebohm F., Barnea A. (2008) The relation between nature of social change, age and position of new neurons, and their survival in adult zebra finch brain. Journal of Neuroscience, 28(20):5394 –5400.
  12. ^ Barkan S., Ayali A., Notteboh F. & Barnea A. (2007) Neuronal recruitment in adult zebra finch brain during a reproductive cycle. Developmental Neurobiology (Formerly: Journal of Neurobiology), 67(6):687-701.
  13. ^ Barkan, S. Yom-Tov Y. Barnea, A. (2014) A possible relation between new neuronal recruitment and migratory behavior among Acrocephalus warblers. Developmental Neurobiology, 74: 1194–1209.
  14. ^ Barkan S, Roll, U, Yom-Tov Y, Wassenaar L, Barnea A. (2016) Possible linkage between neuronal recruitment and relocation distance in migratory birds. Scientific Reports. 6:21983; DOI: 10.1038/srep21983
  15. ^ Barkan S, Yom-Tov Y, & Barnea A. (2017) Possible relationship between brain plasticity, migratory lifestyle, and social structure in birds. Frontiers in Neuroscience, section Neurogenesis. 11:139. doi: 10.3389/fnins.2017.00139.
  16. ^ LoNNe – Loss Of The Night
  17. ^ Moaraf S., Vistoropsky, Y., Pozner. T., Heiblum, R., Okuliarová, M., Zeman, M., Barnea. A. (2020) Artificial light at night affects brain plasticity and melatonin in birds. Neuroscience Letters, 716 134639;
  18. ^ ענת ברנע (1985) הנקר הסורי. צופית, מס. 3, עמ' 9–40.
  19. ^ Mersten-Katz, C., Barnea, A., Yom-Tov, Y., Ar, A. (2012) The woodpecker's cavity microenvironment: Advantageous or restricting? Avian Biology Research, 5(4):227-237
  20. ^ Ar, A., Barnea, A., Yom-Tov, Y. & Mersten-Katz, C. (2004) Woodpecker cavity aeration: A predictive model. Respiratory Physiology and Neurobiology. 144:237-249.
  21. ^ Barnea, A., Yom-Tov, Y. (1985) Syrian woodpecker attack Israeli irrigation pipes. Water and Irrigation Review, 3:4-5.
  22. ^ Barnea, A., Yom-Tov, Y. (1984) A method to deter Syrian woodpecker from drilling holes in irrigation pipes. Crop Protection, 3:35-39.
  23. ^ Barnea, A., Yom-Tov, Y. & Friedman, J. (1992) Effect of frugivorous birds on seed dispersal and germination of multi-seeded fruits. Acta OEcologia, 13(2):209-219.
  24. ^ Barnea, A., Yom-Tov, Y. & Friedman, J. (1991) Does ingestion by birds affect seed germination? Functional Ecology, 5:394-402.
  25. ^ Barnea, A., Yom-Tov, Y. & Friedman, J. (1990) Differential germination of two closely related species of Solanum in response to bird ingestion. Oikos, 57:222-228.
  26. ^ Barnea, A., Harborne, J. B. & Pannell, C.M. (1993) What parts of fleshy-fruits contain secondary compounds toxic to birds and why? Biochemical Systematics and Ecology, 214(4):421-429.
  27. ^ Barnea, A. & Pannell, C.M. (2004) Male Blackbird defending Holly fruits. British Birds, 97(2):100-101.
  28. ^ Barnea, A. & Rothschild, M. (2002) The odour of pyrazine increases the egg mass of domsetic chickens (Gallus gallus domesticus). Journal of Zoology, 257(3):411-416.
  29. ^ Barnea, A., Gvaryahu, G., Rothschild, M. (2004) The effect of the odour of pyrazine and colours on recall of past events and learning in domestic chicks (Gallus gallus domesticus). In: Insects and Birds (Editors: Van Emden, Helmut F. and Rothschild, M.). Intercept Ltd. Chapter 14, pp: 205-216.
  30. ^ Rothschild, M. & Barnea, A. (2004) A note on the odour of amyl acetate in the role of an alerting signal. In: Insect and Bird Interactions (Editors: Van Emden, Helmut F. and Rothschild, M.). Intercept Ltd. Chapter 15, pp: 217-222.
  31. ^ Levin, E., Barnea, A., Yovel, Y. & Yom-Tov, Y. (2006) Have introduced species initiated piscivory among the long-fingered bat? Mammalian Biology, 71(3):139-143.
  32. ^ Levin E., Yom-Tov Y., Barnea A. and Huchon D. (2008) Genetic diversity and phylogeography of the greater mouse-tailed bat (Rhinopoma microphyllum) in the Levant. Acta Chiropterologica, 10(2): 207–212.
  33. ^ Levin, E. Yom-Tov, Y., Barnea, A. (2009) Frequent summer nuptial flights of ants provide a primary food source for bats. Naturwissenschaften. 96(4): 421-549.
  34. ^ Paker, Y., Yom-Tov, Y., Alon-Mozes, T., Barnea, A. (2014) The effect of plant richness and urban garden structure on bird species richness, diversity and community structure. Landscape and Urban Planning, 122: 186-195.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ענת_ברנע&oldid=39001802"