מדרשת שדה בוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדרשת שדה בוקר בע"מ
מדינה ישראל
פעילות חינוך, תיירות, הדרכה, תרבות
התאגדות חברה לתועלת הציבור, חברה ממשלתית
מנכ"ל אורי דיסטניק
יו"ר אודי ניסן
שנת ההקמה 1962 - תחילת הפעילות, 1973 - הקמת החברה
מיקום המטה מדרשת שדה בוקר
בעלות מדינת ישראל (60%), יד דוד בן-גוריון (40%)[1]
אתר הבית

מדרשת שדה בוקר, היא חברה לתועלת הציבור ממשלתית, המפעילה אשכול של מוסדות חינוך, תיירות ומחקר העוסקים בחינוך למנהיגות, הכרת הארץ ושמירת הסביבה. המוסדות עוסקים בהוראה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, בהדרכת טיולים וסיורים בנגב, במחקר בשדה ובכנסים וימי עיון בנושאים הקשורים לנגב, למדבר ולסביבה. המדרשה מהווה מוקד חינוכי ותיירותי של ידע, פעילויות תרבות, לימוד וחוויה לציבור הרחב, לאנשי הסביבה ולאלפי אנשי חינוך, תלמידים ותיירים מרחבי הארץ.

חזון המדרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להיות מדרשה חינוכית ותיירותית הנטועה בסביבה מקיימת של טבע, מורשת וקידמה, מתווה ופורצת דרך בנגב ובחברה הישראלית כחלק מהמפעל הציוני ברוח חזונו של דוד בן-גוריון ומורשת ישראל.

ארגון הפועל לפיתוח האזור, מעניק שירות איכותי לבאים בשעריו, מאמין במצוינות ומכוון את בוגריו להיות אזרחים משפיעים ומעורבים בחברה הישראלית.

מבנה התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הבינתחומי - בניין ההנהלה

מוסדות חינוך, המהווים את המערך החינוכי של החברה, כוללים את: בית הספר התיכון לחינוך סביבתי הכולל בתוכו פנימייה איכותית, מרכז למנהיגות צעירה הכולל מכינה קדם צבאית, הקולטת חניכים מכל רחבי הארץ ותוכנית 'קו הזינוק', הקולטת חניכים מרחבי הנגב, בי"ס שדה הכולל הדרכה, אירוח וכנסים, וספרייה אזורית. לצד מוסדות החינוך קיימות יחידות מנהליות הנותנות שירותים ליחידות החינוך ולמערך התיירותי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של המדרשה בתוכנית של דוד בן-גוריון להקים מרכז חינוכי במדבר. עוזריו של בן-גוריון אספו לצורך כך כספים ובשנת 1960 נסלל כביש גישה לקראת תחילת עבודות ההקמה, כאשר בראשית הדרך הוקם באזור בסיס גדנ"ע ב-1962. טדי קולק, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מסר בין 2000 ל-3000 דונם ל"קרן הנגב", קרן אנשי מפא"י של מקורבי בן-גוריון, לצורך הקמת הפרויקט. בשנת 1962 החלה בניית המבנים הראשונים במקום, ובנובמבר 1962 נפתח בית ספר שדה שדה בוקר, והונחה אבן הפינה למדרשה, לפי חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון:[2]

אני חולם על מעין אוקספורד עברי בנגב, מעין יבנה עברית, מודרנית... יהיה זה מקום של יצירה רוחני, החל מגן הילדים ועד המחקר המדעי...

דוד בן-גוריון בטקס הנחת אבן הפינה למדרשה, 6 באוקטובר 1963

המדרשה שימשה מאז הקמתה כמרכז לימוד ומחקר, בעיקר של הנגב אך גם בנושאים אחרים. בתחילת הדרך השתייכה ל"קרן הנגב" - אשר לאחר מותו של בן-גוריון שינתה את שמה ל"יד בן-גוריון". אולם תוך זמן קצר המקום נקלע למצוקה כספית וכבר ב-1966 היה בסכנת קריסה, אשר נמנעה רק בזכות התערבות ממשלתית. בסופו של דבר, המצוקות הובילו להסכם בין יו"ר הקרן יוסף יעקובזון ליגאל אלון (בזמנו שר החינוך והתרבות), וב-31 בדצמבר 1973 60% מבעלות המדרשה עברו למדינה. בתמורה, המדינה התחייבה לסייע במימון ופיתוח המדרשה כמוסד בעל אופי ממלכתי, ולהפעיל את מוסדות החינוך. הגוף החדש הוקם כתאגיד ממשלתי "מדרשת שדה בוקר", והוא היה לבעלים של היישוב וטיפל בכל הנושאים המוניציפליים. משנת 2003 הוכרז במקום ישוב (בדומה לכול יישוב אחר בארץ) במסגרת המועצה האזורית רמת נגב בשם מדרשת בן-גוריון, הפועל במקביל לתאגיד.[3]

התיכון לחינוך סביבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיכון לחינוך סביבתי

בשנת 1965 הוקם במדרשה בית ספר תיכון שנקרא "תיכון הר הנגב", אשר לימים נהפך ל"בית הספר התיכון לחינוך סביבתי". נכון לשנת 2016 מתחנכים בבית הספר 343 תלמידים בבית בארבע שכבות, מכיתה ט' ועד יב. לבית הספר מגיעים תלמידים מכל רחבי הארץ המתגוררים במסגרת הפנימייה (פנימיסטים). כמו כן, בבית הספר מתחנכים גם ילדים הגרים ברחבי המועצה האזורית רמת נגב בכלל והמדרשה בפרט.

התיכון שם דגש על החינוך הסביבתי (Environmental education), שבא לידי ביטוי בהוראה של מגוון שיעורים מחוץ לכיתות. תלמידי בית הספר יוצאים ל-11 סדנאות שטח בנות ארבעה עד חמישה ימים במהלך ארבע שנות הלימוד, להם קודמת הכנה אינטנסיבית על ידי מורים מתוך בית הספר, מרצים מהאוניברסיטה ומומחים בתחומים אלו. הסדנאות מתפרסות על כל הארץ, במהלך פעילותן נלמדת התמצאות בתוואי השטח כשהציוד העיקרי מונח על כתפי התלמידים.

תלמידי כיתות ט' ו-י' לומדים אחת לשבועיים שש שעות "הכרת הסביבה". תלמידי כיתות י', עוסקים בפרויקט חרותות הסלע העתיקות שנמצאות במרחב. תוכנית לימודים זו נכתבה ומונחית על ידי צוות מורי בית הספר. במסגרת שיתופי הפעולה בין המכון לחקר המדבר לתיכון עשרה דוקטורנטים מן המכון מנחים את התלמידים בעבודות הגמר ובעבודות האקוטופ והביוטופ.

במהלך החופשות מהלימודים מתקיים בתיכון חוג המשוטטים, המאפשר לנערים ולנערות היכרות מעמיקה יותר של אזורים שלא מטיילים בהם במהלך השנה. המשוטטים היא קבוצת מטיילים רב שכבתית קבועה בדרך כלל שמטיילת במערך ניהול עצמי. פרויקט נוסף שתלמידי בית הספר מובילים הוא השבוע הירוק. בשבוע זה עוסקים בנושאים סביבתיים מנקודות מבט שונות ומגוונות ונערך סימפוזיון סביבתי תחת הכותרת "חברה, כלכלה וסביבה בראי מפעל ים המלח"; מרתון סרטי סביבה; טיול; עבודה עם הרשות ויום נראות. בתום יום הלימודים הפורמליים מתחילה הפעילות שבאחריות הפנימייה, הכוללת עשייה של הוועדות השכבתיות, הוועדות הבית ספריות, תרומה לקהילה והתנדבות, חוגים ופעילות שכבתית.

גלריה - סדנאות שטח:

מרכז גל למנהיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניכי המכינה הקדם צבאית

מרכז גל למנהיגות (מג"ל), ע"ש מיכאל גל, הוקם בשנת 2007 במטרה לפתח ולטפח מנהיגות צעירה בנגב ולקדם קיומה של חברת מופת. המרכז, שאיחד תחתיו תוכניות מנהיגות קיימות, מחנך את חניכיו למעורבות חברתית ולהגשמה בנגב ובכל שדרות החברה הישראלית. במג"ל פועלות שתי מסגרות המבקשות להגשים את מטרותיו: "מכינת הנגב" ו"מג"ל-קו הזינוק".

מכינת הנגב - המכינה הוקמה בשנת 2002 כמכינה קדם צבאית ציונית למנהיגות חברתית ע"ש אלחנן ישי. נכון לשנת 2016, המכינה מונה 53 חניכים המגיעים אליה מכל קצוות הארץ. המכינה היא מיסודה ובתמיכתה של מדרשת שדה בוקר בנגב ומופעלת תוך שיתופי פעולה עם המועצה האזורית רמת הנגב, המכון למורשת בן-גוריון ותנועת אור.

המכינה שמה דגש על פיתוח עתודות מנהיגותיות לצבא בפרט ולחברה הישראלית בכלל, ומתמקדת בהקניית ערכים כגון ערבות הדדית, שוויון, ויהדות פלורליסטית ומתחדשת ושמה דגש על יצירת תרבות וזהות יהודית ריבונית-חילונית. במהלך שנת המכינה עוברים החניכים שנה אינטנסיבית, במהלכה הם לומדים, מתנסים בניהול עצמי, חיים חיי קבוצה, מתנדבים, מטיילים ועוברים הכנה לשירות משמעותי ופיקודי בצה"ל.

מכינת הנגב פועלת במרחב הנגב וחניכיה מתנדבים במקומות שונים וייחודיים. מקומות ההתנדבות מתפרסים בכל מרחב הנגב כגון באר שבע, ניצנה, ירוחם, מצפה רמון, רמת הנגב ומדרשת בן-גוריון.

מג"ל-קו הזינוק - התוכנית פועלת החל משנת 2005 במטרה לצמצום פערים ואי שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית על ידי איתור, טיפוח והכשרת עתודת מנהיגות מקומית בקרב בני נוער מפריפריה גאוגרפית, חברתית וכלכלית. לתוכנית נבחרים מדי שנה מבין מאות מועמדים, קבוצה בת 25 משתתפים המשקפת את המיקרוקוסמוס של הנגב (דתים-חילונים, יהודים-ערבים בדואים, עיירות ערים מושבים קיבוצים), אותם מלווים למשך 10 שנים (מגיל 15 ועד גיל 25) בתהליך אישי וקבוצתי. התוכנית בשיתוף עם "קו הזינוק" בעמותת "שותפויות רוטשילד".

גלריה - פעילות המכינה:

בית ספר שדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ספר שדה "שדה בוקר"
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית ספר שדה שדה בוקר

בית ספר שדה שדה-בוקר הוא המוסד החינוכי הראשון שהוקם במדרשת שדה בוקר. בית הספר, שהוקם ב-1962 על ידי יהושע כהן ומנהלו הראשון היה מיכאל גל, הוא השני במניין בתי הספר שדה בארץ. מתוקף היותו תחת מדרשת שדה-בוקר, בית הספר אינו משויך לחברת להגנת הטבע. המבנה שלו צופה אל ערוצו המתפתל של נחל צין ובקעת צין. לידו נמצא הגן הלאומי קבר בן-גוריון.

פעילותו של בית-הספר מתחלקת לשני תחומים עיקריים: אירוח והדרכה.

מחלקת האירוח של בית ספר שדה מסוגלת להלין עד כ-330 אורחים בין מתחמי האירוח השונים: בית הארחה "המבורג" ובמתחמי האכסניה ה"מרובעים" וה"משושים".

מרכז ההדרכה פועל לכל אורך השנה בהדרכת קבוצות ולימודי שדה לנושאים הקשורים לנגב ולמדבר. תחומי הפעילות הינם: התפתחות הנוף האנושי בנגב, ציונות, התיישבות, אקולוגיה, סביבה וטיילות. מטרתו של בית ספר השדה הוא קירוב ילדים, בני נוער והציבור הרחב לערכים אלו באמצעות חשיפתם לשטח והמדבר באופן בלתי אמצעי. בית ספר שדה מדריך טיולי משפחות וטיולים 'נודדים'. כמו כן, מתקיימים סמינרים לימודיים בנושאי סביבה ומדבר, טיולים שנתיים, הרצאות, פעילויות ערב ועוד. צוות ההדרכה מורכב ממורי דרך, מתנדבי שנת שירות, מורות חיילות, מדריכים בוגרים ומדריכים מומחים לתחומם.

מרחבי הפעילות העיקריים של בית ספר שדה:

  1. רמת עבדת ואגן שדה בוקר. מעיינות רמת עבדת, עין עבדת ועין עקב.
  2. הר הנגב הגבוה ומכתש רמון. מן הנקודה הגבוהה ביותר בנגב, הר רמון המתנשא לגובה של 1,035 מ' ועד מכתש רמון המהווה חלון גאולוגי ייחודי. בין המסלולים המוכרים באזור: פרסת נקרות, בורות לוץ, מצפה רמון, הר ארדון, "המנסרה" ועוד.
  3. רכסי הנגב הצפוני. מוכר בעיקר הודות למכתשים: חצרה "הקטן" וחתירה "הגדול". מהווה כר פורה לטיולים נודדים המבקרים בנחל צפית, נחל תמר, עין ירקעם, מעלה פלמ"ח ועוד.
  4. אילת, הנחלים הגדולים ובקע הערבה. מרחב אדיר אשר ברובו מוגדר כשטח אש. מן המרחבים השוממים של הציחור והפארן, הנחל הגדול ביותר בנגב אשר ראשיתו מעבר לגבול ועד הרי אילת, בהם סלעי היסוד הכה ייחודים בארץ ישראל.

גלריה - הדרכה בבית ספר שדה:

ספרייה אזורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספריית מדרשת שדה בוקר

ספריית מדרשת שדה בוקר היא הספרייה הציבורית הראשית והמרכזית במועצה האזורית רמת הנגב. מכילה אוספים ייחודיים בארץ בתחומי מדעי הסביבה, גאולוגיה, חינוך סביבתי, ואיכות הסביבה.

ספריית המדרשה נמצאת בלב העשייה החינוכית, בהיותה משרתת את כל מוסדות החינוך במדרשה (הגיל הרך, בתי הספר היסודי והתיכון, חברי המכינה ומדריכיה, מדריכי בית-ספר שדה, יחידת ההסברה של צה"ל, מדריכי מחנה הגדנ"ע, חוקרים מהמכון לחקר המדבר ואת תושבי המדרשה. תושבים מן הסביבה הקרובה, חוות הבודדים, מחנה טלי ואת תושבי רמת הנגב כולה.

ספרייה כ-50,000 כותרים. ספרי קריאה, עיון, סרטי DVD, מפות, מדריכי טיולים, ספרים קוליים, וחומר לא ספרי אחר. כל החומר ממוחשב. לטובת קהל המשתמשים ישנם מחשבים, סורק, מכונת צילום, פקס, טלוויזיה 50 אינץ', מכשיר DVD ו-VHS ואינטרנט אלחוטי. וכל אלה הם בשימוש מתמיד.

שירותי הספרייה עוסקים גם בהדרכה ויעץ לתלמידים, מורים, סטודנטים ומשתמשים אחרים בהתמצאות בספריה ובהדרכה במציאת חומרים לכתיבת עבודות, הרצאות וכו'. בעידוד קריאה, הכנת חומרי למידה על פי בקשת המורים, הכנת עבודות, עזרה בלימודים, בשעורי בית, הדרכה באיתור וחיפוש באינטרנט. הספרייה משמשת גם ככיתת לימוד לתלמידי בית הספר היסודי ולתיכון ומשתלבת באירועים המתקיימים בו.

הספרייה מציעה מגוון רחב של פעילויות תרבות, מופעים, סדנאות, הרצאות, מפגשי סופר, הצגות, הרצאות לחוקרים, שעות סיפור בעברית ובאנגלית, תערוכות, ערבי שירה ועוד. עקב אופיה הייחודי, הרצאות רבות במסגרת "בימת הספרייה" מוקדשות לנושאי אקולוגיהבעלי-חיים, איכות הסביבה, תרבויות, בוטניקה וכדומה. כמו כן, הספרייה משתלבת באירועי פסטיבל ימי שירה במדבר, ומובילה את אירועי חודש הקריאה ושבוע הספר במדרשה ובמועצה.

מוקדי משיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הזוחלים

מדרשת שדה בוקר מפעילה לרשות הקהל גם מספר אטרקציות:

  • מרכז הזוחלים (נחשיה) המדברי - אוסף של זוחלי ארץ ישראל בדגש זוחלי הנגב. האוסף הוקם על ידי צוות מדריכי בית ספר שדה שדה-בוקר בשנות ה-70 למטרות חינוכיות והדרכה תוך דגש על חשיבותם למערכת האקולוגית והצורך בשימורם. במרכז הזוחלים נמצאים מעבר לזוחלים גם עקרבים, דורסי לילה, חדר פוחלצים ואוסף חרקים וגולגלות.
  • האוסף הבדואי ע"ש יצחקי נצר. האוסף כולל חפצים ותמונות מאורח-החיים של הבדואים במדבר, אוהל בדואי, לבוש מסורתי, כלי בישול ואביזרים לחיי היום-יום. האוסף הוא מיני-מוזיאון הבא לקדם ולהציג את הקשר בין התלמיד לסביבתו הגאוגרפית והמורשתית וכן את ההבנה והדו-קיום בין הדתות והתרבויות השונות.
  • מוזיאון לפיסול מדברי של עזרא אוריון. המוזיאון תומן בתוכו את המיצגים שמדמים את הפסלים של עזרא אוריון ברחבי בארץ והעולם וכן את חדר העבודה בו תכנן ובנה עזרא רבים מן הפסלים הסביבתיים המוצגים בשטח.

פעילויות תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדלאידע סביבתית במדרשת שדה בוקר

מוסדות המדרשה מפעילים מגוון רחב מאוד של פעילויות ומופעי תרבות, כגון:

  • תהלוכת עדלאידע סביבתית – מחזור חומרים ושימוש בהם לבניית בובות ענק צבעוניות. העדלאידע מופקת ומוצגת על ידי תלמידי בית הספר התיכון.[4]
  • פסטיבל ימי שירה במדבר - התכנסות המשוררים הגדולה שמתקיימת במדרשה בראשית כל חורף. שלושה ימים של פעילויות מגוונות בנושאי שירה, ספרות, דרמה ומוזיקה. מופעי קריאה, סדנאות, תערוכות, מחוות למשוררים, סרטים של יוצרים בהפקה מקורית, מפגשי דיאלוג, סדנאות וטיולי זריחה.[5]
  • ימי עיון שנתיים בנושא החברה והתרבות הבדואית, ע"ש יצחקי נצר. מתקיימים מדי שנה בראשית חודש פברואר. מדי שנה מוצאה מדרשת שדה בוקר לאור חוברת עם המאמרים שהוצגו ביום העיון.[6]
  • אירועי "כנס הספרייה" - ערבי עיון לכבוד השקת ספרים.[7]
  • מגוון אירועי ומופעי תרבות ביוזמת התיכון, הספרייה, המכינה, בית ספר שדה והמרכז הבינתחומי.

גלריה - עדלאידע סביבתית:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדרשת שדה בוקר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]