עשייה לשמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עשייה לשמה הוא מונח בהלכה שמשמעותו הכנת תשמישי מצווה בכוונה מיוחדת לשם מצווה זו. ישנן ארבע מצוות שחייבים לקיימן מלכתחילה לשמן, שאם לא – לא יצא בהן ידי חובתו או שנפסלו:

First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.