פאול רדומסקי
 | |
| רדומסקי במדי אס אס, בדרגת אונטר-שטורמפיהרר | |
| לידה | 21 בספטמבר 1902 |
|---|---|
| פטירה |
14 במרץ 1945 (בגיל 42) אזור סקשפהרוואר, הונגריה |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות | אס אס |
| תקופת הפעילות | 1942–1944 (כשנתיים) |
| דרגה | שטורמבאנפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד מחנה הריכוז סירץ ומחנה הריכוז חיידרי | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
  | |
פאול אוטו פון רדומסקי (בגרמנית: Paul Otto von Radomski; 21 בספטמבר 1902 – 14 במרץ 1945) היה קצין אס אס, מפקד מחנות הריכוז סירץ באוקראינה וחיידרי ביוון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רדומסקי היה פעיל במפלגה הנאצית בהמבורג כבר משלהי שנות ה-20. בתקופת רפובליקת ויימאר נכלא באשמת רצח של יריב פוליטי. היה מקורבו של ריינהרד היידריך עוד לפני הקמת המשרד הראשי לביטחון הרייך. כבר בתקופה זו היה ידוע כאלים, אכזר ושתיין. בשירותו ב-אס אס טיפס בסולם הדרגות עד לדרגת שטורמבאנפיהרר.
במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באביב 1942 התמנה למפקד מחנה הריכוז סירץ בפרברי קייב. הוא הנהיג במחנה משטר טרור אלים ואכזרי, שכלל עונשים חריפים גם על העבירות הקלות ביותר, הוצאות פומביות להורג, ופעמים רבות הכה בעצמו את האסירים ואף ירה בהם למוות מאקדחו האישי. בתפקיד זה כיהן עד שחרור המחנה על ידי הצבא האדום, ב-6 בנובמבר 1943.
ב-28 בנובמבר מונה למפקד מחנה הריכוז חיידרי ליד אתונה לאחר שהמפקד הקודם נעצר על ידי הגסטאפו. גם בחיידרי הנהיג רדומסקי משטר אכזרי ותקיף. אסירי המחנה הועסקו שעות רבות ביום בעבודות פרך ללא תכלית פרודוקטיבית כלשהי, רק כדי לשבור את רוחם, כגון חפירת בורות ומילוים מחדש, בניית קירות ופירוקם, וכדומה. כ-1,800 אסירים הוצאו להורג, חלקם באופן אישי על ידי רדומסקי, ומאות מתו תוך כדי עינויים.
בפברואר 1944 הודח רדומסקי מתפקידו לאחר שהשתכר ואיים לירות בשלישו. במקומו מונה סגן קרל פישר. רדומסקי הורד בדרגה ונשלח לשרת בתפקיד פיקודי במבצע 1005, שתכליתו הייתה טשטוש הראיות לפשעי המלחמה.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה נעלמו עקבותיו של רדומסקי. ב-2005 הודיע התובע בהמבורג כי הרשויות באוקראינה שחקרו את פשעי המלחמה שבוצעו במחנה סירץ גילו כי הוא מת ב-14 במרץ 1945, בסביבות סקשפהרוואר שבהונגריה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Mazower, Mark, Inside Hitler's Greece: The Experience of Occupation, 1941-44, 1995, עמ' 226–228 ועמ' 337.
