שכרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "השתכרות" מפנה לכאן. לערך העוסק בתשלום, ראו שכר.
שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות

שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול. רמת השכרות עולה בהתאם לכמות האלכוהול הנצרכת. בממוצע, האלכוהול מתחיל לתת את אותותיו כעשרים דקות לאחר צריכתו. השפעת האלכוהול אינה אחידה, ומשתנה על פי מספר גורמים.

רמת השכרות עולה עם עליית אחוזי האלכוהול בדם, וככל שהיא עולה - הולכת שליטתו העצמית של השיכור ויורדת. שכרות מוגדרת על פי רוב במצב שבו מאבד האדם שליטה על פעולותיו; אך גם כמות קטנה יותר של אלכוהול משפיעה על הגוף, לפעמים בצורה שכמעט אינה מורגשת. תופעת לוואי של שיכרות היא החמרמורת.

גורמים האחראים על מידת השפעתו של האלכוהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מין - האנזים האחראי על פירוק האלכוהול נמצא בגופן של נשים פחות מבגופם של גברים, ולכן השפעת האלכוהול על נשים מעט חזקה יותר. בנוסף, נשים הן בעלות אחוז שומן גבוה יותר מגברים בממוצע והאלכוהול שהינו מסיס במים אך לא בשומן מגיע לריכוזים גבוהים יותר לאחר שתיית אותה הכמות אצל נשים לעומת גברים.
  • משקל הגוף - ככל שמשקל הגוף עולה, קטנה השפעת האלכוהול.
  • הסתגלות - אדם שנוהג לצרוך אלכוהול מסתגל לכך עם הזמן והשפעת האלכוהול עליו פחותה יותר.
  • בטן ריקה - אלכוהול משפיע בצורה חזקה יותר על מי שבטנו ריקה. לאחר צריכת אלכוהול הגוף מפרק אותו, אך חלק ממנו נספג ישירות אל מחזור הדם. כשהקיבה מלאה, בעיקר בחלבונים, שומנים ופחמימות, מואט תהליך ספיגת האלכוהול בדם. לעומת זאת, שתיית משקאות מוגזים וטמפרטורות גבוהות מאיצות את התהליך (משקאות חמים נספגים מהר יותר).[1]

כמו כן שילוב של אלכוהול עם עייפות גורם להשפעה חזקה יותר. זמן וכמות ההשפעה של האלכוהול וההשפעות עצמן משתנות אצל כל אחד ואחד, אך ההשפעות המוזכרות למעלה הן בדרך-כלל ההשפעות שבסופו של דבר יש לכל אדם.

שלבי השכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע לאלפית אחת (0.1%) מתחילים להופיע שינויים בפעילות המרכזים העליונים של המוח - מצב הרוח ועימו הביטחון העצמי משתפרים, יכולת הריכוז יורדת, זמן התגובה מתארך, ורגישות הרפלקסים נחלשת.
  2. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.2% המעצורים הנפשיים ממשיכים להתרופף, מה שגורם לשיחה חופשית יותר ולפעמים אף לנטייה לאלימות. הקואורדינציה ממשיכה לרדת, וייתכן גם טשטוש בראייה. לעיתים נגרמת הרגשה של כבדות ועייפות.
  3. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.3% הקואורדינציה ממשיכה לרדת, וקיים קושי ניכר לעמוד או ללכת בצורה יציבה. גם כושר הביטוי נפגע, ולעיתים גם חלק מהחושים. השיכור חש סחרחורת, בחילות ולרוב גם הקאות. מעצוריו הנפשיים כבר רופפים לגמרי.
  4. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.4% השיכור נעשה אפאטי ואינו מגיב לסביבתו. החל משלב זה נמצא האדם במצב של סכנת חיים.
  5. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.5% המצב מידרדר לרוב לחוסר הכרה, חום הגוף יורד, והאדם מאבד שליטה על סוגריו.
  6. במצב בו ריכוז האלכוהול מגיע ל - 0.6% ומעלה האדם נמצא בסכנת חיים מיידית.

כמויות אלה אינן מדויקות - כאמור, השפעת האלכוהול פחותה בקרב בני אדם שרגילים בצריכת אלכוהול, והם יכולים להגיע למצבים בהם אחוזי האלכוהול בדמם גבוהים הרבה יותר.

לאחר ההשתכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה של שתייה מרובה חווה לעיתים האדם השותה חמרמורת (הנג-אובר), כתוצאה מהתייבשות, מספר שעות לאחר השתייה. זו מאופיינת בתסמינים כגון כאבי ראש, עייפות, קושי בריכוז, רגישות גבוהה לאור ולרעש ונדודי שינה.

הסכנות בשכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילוט חוצות, חלק ממסע פרסום של משרד התחבורה, דצמבר 2006
  • התנהגות אלימה - עם עליית אחוזי האלכוהול בדם שליטתו העצמית של האדם יורדת, מה שגורם להתנהגות אלימה בקרב חלק מצרכני האלכוהול. במקומות כגון פאבים ומועדונים, בהם מרבית הנוכחים צורכים אלכוהול, ישנו סיכוי גבוה מהרגיל לפריצה של קטטות ומריבות.
  • נהיגה בשכרות - אלכוהול גורם לתגובות שקולות פחות ואיטיות יותר, ולכן אדם הנוהג כשהוא בהשפעת אלכוהול מסכן את עצמו ואת סביבתו. בישראל מוגדרת נהיגה בשכרות כמצב בו ריכוז האלכוהול בדם הוא 0.05% ומעלה.
  • התמכרות - צריכה קבועה של אלכוהול עלולה להגיע למצב של התמכרות לאלכוהול - אלכוהוליזם.

השכרות בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתיית היין בהלכה היא חובה במצבים מסוימים כגון קידוש, ברית מילה, ארבע כוסות בפסח ופורים. לשיכור יש הגבלות רבות בהלכה כתוצאה מחוסר שיקול הדעת הקיים בשעת שכרותו. לגבי תפילה וברכות הנהנין לרוב הפוסקים תלוי הדבר ברמת השכרות. המדד המרכזי המשמש את הפוסקים הוא האם יכול השיכור לדבר בפני מלך? זאת אומרת, האם יוכל השיכור להתנער מיינו כדי לדבר בצורה הראויה עם אדם מכובד. אם כן- מותר לו להתפלל (וישנה מחלוקת אם לכתחילה או רק בדיעבד), אם לא - אסור לו להתפלל ולברך.

השכרות במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה מסיפורי המקרא מופיעה השכרות:

לאחר המבול, נח נוטע כרם, ושותה את יינו לשכרה.

לאחר הצלת לוט מהפיכת סדום, בנותיו משקות אותו לשכרה על מנת לקיים ממנו זרע.

יוסף מזמן את אחיו לביתו (של המשנה למלך), ומשקה אותם לשכרה על מנת שיוכל להסתיר את גביע הכסף בשקו של בנימין.

עלי הכהן סבר שחנה השתכרה, ולכן היא ממלמלת בשפתיה.

נבל השתכר במשתה שעשה לרגל גז צאנו.

דוד השקה את אוריה החיתי לשכרה, כדי לשכנעו לבוא אל ביתו ואל אשתו בת שבע.

אבשלום השקה את אחיו אמנון לשכרה, כדי שיוכל להתנקש בחייו על שאנס את אחותו תמר.

אלה בן בעשא מלך ישראל שתה לשכרה בבית ארצא, ועבדו זמרי ניצל זאת להתנקש בו.

בן הדד מלך ארם השתכר בעת שצרו חייליו על שומרון, ואחאב ניצל זאת כדי להביסו במלחמה.

אחשורוש השתכר ביום השביעי למשתה שערך לבני שושן הבירה, ובעקבות זאת צווה להביא את ושתי למשתה הגברים כדי להראות לכולם את יופיה. בעקבות סירובה, אחשורוש סילקה מן המלכות ובחר את אסתר תחתיה.

השכרות באגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מובא במדרש תנחומא על פרשת נח : "אמרו רבותינו זכרונם לברכה כשבא נח ליטע כרם בא שטן ועמד לפניו אמר לו מה אתה נוטע? אמר לו כרם. אמר לו מה טיבו פירותיו מתוקים בין לחים בין יבשים ועושין מהן יין המשמח לבבות דכתיב 'ויין ישמח לבב אנוש' (תהלים קד). אמר לו שטן בא ונשתתף שנינו בכרם זה. אמר לו לחיי.

מה עשה שטן הביא כבש והרגו תחת הגפן אחר כך הביא ארי והרגו ואחר כך הביא חזיר והרגו ואחר כך הביא קוף והרגו תחת הכרם והטיפו דמן באותו הכרם והשקוהו מדמיהן. רמז לו, שקודם שישתה אדם מן היין הרי הוא תם ככבש זו שאינה יודעת כלום וכרחל לפני גוזזיה נאלמה. שתה כהוגן הרי הוא גבור כארי ואומר אין כמותו בעולם. כיון ששתה יותר מדאי, נעשה כחזיר מתלכלך במי רגלים ובדבר אחר. נשתכר נעשה כקוף עומד ומרקד ומשחק ומוציא לפני הכל נבלות הפה ואינו יודע מה יעשה. וכל זה אירע לנח הצדיק! מה נח הצדיק שהקב"ה פירש שבחו כך שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. ועוד שקילל זרעו ואמר ארור כנען"

במשפט הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכרות נמנית כאחת ההגנות במשפט הפלילי בישראל. המחוקק הישראלי, כמו מחוקקים אחרים, התייחס בדין להגנה מאחריות פלילית של ביצוע מעשה בשכרות, והבחין בין 3 מצבים:

  • שכרות כפויה – עשה אדם מעשה פלילי במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו – לא יישא באחריות פלילית.
  • שכרות מדעת – עשה אדם מעשה פלילי במצב של שכרות, והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת – עשוי הוא לשאת באחריות פלילית – משום שרואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
  • שכרות מכוונת – גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, יישא אדם באחריות פלילת למעשיו, מאחר שרואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.

שופטי בית המשפט העליון נחלקו לגבי השפעת השכרות על הענישה[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלכות שתוי ושיכור בברכות ובתפילה מתוך פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Anahad O'Connor,‏ The Claim: Never Drink on an Empty Stomach, באתר ניו יורק טיימס, 6 בדצמבר 2005
  2. ^ ע"פ 7701/14



הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי