פדרו פרידברג
 | |
| לידה |
11 בינואר 1936 (בן 88) פירנצה, ממלכת איטליה  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת איברואמריקנה |
| תחום יצירה |
ציור, פיסול |
| זרם באמנות |
סוריאליזם |
  | |
פדרו פרידברג (בספרדית: Pedro Friedeberg, נולד ב-11 בינואר 1936) הוא אמן ומעצב יהודי-מקסיקני. ידוע בזכות עבודתו הסוריאליסטית המאופיינת בקווים וצבעים עתיקים וסמלים דתיים. בין יצירותיו הידועות ביותר, הפסל "יד-הכיסא" (Hand-Chair), שהוא מעין פסל/כיסא שנוצר כך שהיושבים עליו למעשה יושבים על על כף יד גדולה, בעזרת האצבעות, כאשר נשענים על הזרוע.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרידברג נולד למשפחה יהודית באיטליה הפשיסטית של שנות השלושים. הוריו שנמלטו היגרו עמו בעודו ילד למקסיקו. עם תחילת בגרותו החל ללמוד את מקצוע האדריכלות אך נשר ולא השלים את לימודיו. בשנות החמישים התפרסם בציור עיצובים בצורות לא מקובלות ואף לא הגיוניות, כגון בתים עם גנות ארטישוק. עבודתו תפסה את תשומת הלב של הצייר מתיאס גואריץ (Mathias Goeritz) שעודדו אותו להמשיך כאמן. פרידברג הפך להיות חלק מקבוצה של אמנים סוריאליסטיים במקסיקו, קבוצה אשר כללה את לאונורה קרינגטון ואליס רהון, וחבריה דחו, ביצירותיהם את הקו החברתי והפוליטי באמנות, שהיה דומיננטי באותו זמן. אמנותו של פרידברג ידועה כאקצנטרית, ובאמירתו כי האמנות מתה, מאחר שכבר אין מייצרים דברים חדשים.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פדרו פרידברג נולד בפירנצה, איטליה, בנם של מהגרים גרמנים-יהודים. הוריו נמלטו מגזירות הנאצים בגרמניה לאיטליה, ומשם נמלטו למקסיקו בתחילת מלחמת העולם השנייה. הוא הגיע למקסיקו בגיל שלוש. רוב קרובי משפחתו שנותרו באירופה לא שרדו את השואה. ילדותו בצל השואה באירופה ובדיעבד בצל רצח המשפחה המורחבת הייתה מתוחה. כבן למשפחה בורגנית הוא למד לנגן בכינור ולדבר בכמה שפות. הוא לא גדל כיהודי אלא כאתאיסט. לדבריו הוא מאמין בשבע דתות, אחת לכל יום בשבוע.
כבר כילד, הוא הביע עניין רב באמנות. בזיכרונותיו סיפר שכבר בגיל שנתיים אהב לשבת מול כנסיית סנטה מריה נובלה בפירנצה, וניסה לצייר אותה. בצעירותו נשבה על ידי קסם אדריכלות הרנסאנס של כנסיות, ועל ידי המגדל הנטוי של פיזה. מאוחר יותר העריץ את הפרספקטיבות בציוריו של מ. ק. אשר.
עם סיום לימודיו, ובזכות שליטתו בשפות, כולל באנגלית, החל ללמוד במשך זמן מה בבוסטון ולאחר מכן, בשנת 1957, החל ללמוד אדריכלות באוניברסיטת איברו אמריקנה שבמקסיקו סיטי, בלחץ הוריו. במהלך לימודיו התרשם מאוד מהאמן אנטוני גאודי, ומאמנים נוספים בסגנונו. החל לתכנן עבודות בלתי אפשריות כגון בתים עם גגות ארטישוק וגורדי שחקים מצופים באגסים, אשר זיכו אותו בציוני נכשל. בשנה השלישית ללימודיו פרש מהלימודים.
עם זאת, בתקופת לימודיו באוניברסיטת איברו אמריקנה פגש לראשונה את האמן מתיאס גואריץ, שהעריך מאוד את עבודתו, ועודדו להמשיך עם האמנות שלו ולהתעלם מדרישות הוריו לגבי הלימודים.
דרך משפחה וחברים, הוא פגש אמנים סוריאליסטיים כגון רמדיוס וארו ואחרים, שהמליצו על עבודותיו, זכה להכרה והערכה. עוד בתחילת לימודיו, כבר בגיל 19, הציג לראשונה בתערוכה. בשנת 1961 התחבר לקבוצת אמנים שהתבססה על עקרונות הדאדא: יצירת אנטי-אמנות לשם אמנות, ודחיית הציור המקדם אג'נדות פוליטיות וחברתיות.
המוניטין האקסצנטרי של פרידברג נמשך במהלך חייו.
פרידברג היה נשוי ארבע פעמים, ויש לו מספר ילדים. מתגורר כיום במקסיקו סיטי.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירתו של פרידברג ענפה ופוריה. יצר ציורי קיר למוסדות במקסיקו ובחו"ל, אייר ספרים, עטיפות ספרים, יצר רהיטים והגדיר עיצובים. את דרכו הוא החל בעיצוב רהיטים בשנות הששים, ועיצב כיסאות, שולחנות, ספות, ועוד. אחת מיצירותיו הידועות, היא ה"יד-כיסא", כורסה דמוית יד גדולה, עליה יושבים, שיצר בשנת 1962 ומכר ב-5,000 עותקים. הכיסא המקורי היה עשוי מעץ, מצופה בזהב. עיצב מאות כיסאות ורהיטים נוספים.
זכה בפרסים שונים, הציג בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות. את עבודותיו ניתן למצוא באוספים הקבועים של Museo de Arte Moderno, ובמוזיאונים אחרים במקסיקו סיטי, המוזיאון לאמנות עכשווית בטולוקה, המוזיאון לאמנות עכשווית בקוליאקן, המוזיאון לאמנות עכשווית ב Pátzcuaro, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, המוזיאון לאמנות עכשווית בשיקגו, מוזיאון לאמנות מודרנית בניו-אורלינס, בספריית הקונגרס בוושינגטון, במוזיאון רוז לאמנות שבאוניברסיטת ברנדייס בבוסטון, הספרייה הלאומית למחקר ב אוטווה, מוזיאון הלובר בפריז, במוזיאון ישראל בירושלים, במוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית בבגדד, במוזיאון פונסה לאמנות בפוארטו ריקו, בסמית'סוניאן בוושינגטון, די. סי., ועוד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסיפור מאחורי כורסת "יד הכיסא", מגזין העיצוב Innovative Design, 21 באפריל 2017 (באנגלית)
- ריאיון עם פדרו פרידברדג, מגזין העיצוב DesighnBoom, 17 ביולי 2014 (באנגלית)
- פאינה אלף, פדרו פרידברג מגלף מיתולוגיות, 22 מאי 2017 (באנגלית)