לדלג לתוכן

פדריקו דימרקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פדריקו דימרקו
Federico Dimarco
דימרקו ב-2025
דימרקו ב-2025
לידה 10 בנובמבר 1997 (בן 28)
מילאנו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא פדריקו דימרקו
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.75 מטר
תקופת פעילות מ-2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה מגן, קשר שמאלי
מועדוני נוער
2004–2015 אינטר מילאנו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2014–2017
2016
2016–2017
2017–2018
2018 –
2018–2019
2020–2021
אינטר מילאנו
אסקולי
אמפולי
פ.צ. סיון
אינטר מילאנו
פארמה
הלאס ורונה
1 (0)
15 (0)
12 (0)
9 (0)
131 (15)
13 (1)
48 (5)
נבחרת לאומית כשחקן**
2022– נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 28 (3)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-5 ביוני 2025
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-5 ביוני 2025
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פדריקו דימרקואיטלקית: Federico Dimarco; נולד ב-10 בנובמבר 1997) הוא כדורגלן איטלקי המשחק בעמדות המגן והקשר בקבוצת אינטר מילאנו מהסרייה א' ובנבחרת איטליה.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטר מילאנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימרקו גדל במחלקת הנוער של אינטר מילאנו, וערך את הופעת הבכורה שלו במועדון ב-11 בדצמבר 2014, בגיל 17, כשנכנס כמחליף בדקה ה-84 בתיקו מול קרבאך האזרית. במסגרת המחזור האחרון של שלב הבתים בליגה האירופית. [1] [2] ב-1 בפברואר 2015 הוא זומן לראשונה לסגל הקבוצה הבוגרת למשחק במסגרת הסרייה א' נגד ססואולו אך הוא ישב על הספסל ולא זכה לדקות [3] את הופעת הבכורה שלו בסרייה א' ערך דימרקו ב-31 במאי 2015, בניצחון 4–3 על אמפולי במחזור האחרון של העונה כשעלה כמחליף בדקה ה-89 של המשחק. [4]

השאלה לאסקולי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2016 לאחר שלא זכה לדקות בכלל, הוא הושאל לאסקולי מהסרייה ב' עד לתום העונה. ב-6 בפברואר, ערך דימרקו ערך את הופעת הבכורה שלו באסקולי בתיקו 0–0 ביתי מול לטינה. [5] ואת תקופת ההשאלה שלו באסקולי הוא סיים עם 15 הופעות ו-4 בישולים.

השאלה לאמפולי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2016/2017 השאילה אינטר את דימרקו לאמפולי מהסרייה א' בחוזה לעונה אחת. ב-28 באוגוסט 2016 ערך דימרקו את הופעת הבכורה שלו באמפולי בסרייה א' בהפסד 0–2 בחוץ מול אודינזה. [6] דימרקו ערך בסך הכל 13 הופעות במדי אמפולי שירדה בסיום העונה לסרייה ב'.

ב-30 ביוני 2017, נמכר דימרקו ל- פ.צ. סיון השווייצרית תמורת 3.91 מיליון אירו עם סעיף של רכישה חזרה ב-7 מיליון אירו. ב-23 ביולי 2017 ערך את הופעת הבכורה שלו בסיון בליגת העל השווייצרית בניצחון החוץ 1–0 על תון, אך הוא הוחלף בדקה ה-41 בגלל שבר בכף הרגל. וסיים את העונה עם 9 הופעות בלבד. [7] [8]

חזרה לאינטר מילאנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביולי 2018, מימשה אינטר את סעיף הרכישה שלה והחזירה את דימרקו לשורותיה. [9]

השאלה לפארמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באוגוסט 2018 הושאל דימרקו לפארמה עם אופציה לרכישה. [10] הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בפארמה ב-12 באוגוסט בסיבוב השלישי של הקופה איטליה, בהפסד 0–1 לפיזה . [11] ב-16 בספטמבר, הוא הבקיע את שערו הראשון בסרייה א' בניצחון 1–0 מול קבוצת האם שלו אינטר בסן סירו. [12] ואת עונת ההשאלה שלו בפארמה הוא סיים עם 14 הופעות ושער אחד בכל המסגרות.

חזרה לאינטר והשאלה לורונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום העונה חזר דימרקו לאינטר, ופתח איתה את העונה כשעד לפגרת החורף זכה ל-3 הופעות בליגה ולהופעה אחת בגביע, וב-31 בינואר 2020, הושאל דימרקו להלאס ורונה עד תום העונה עם אופציה לרכישה כשאת חצי עונת ההשאלה שלו הוא סיים עם 13 הופעות. [13] ב-9 בספטמבר 2020, השאלתו הוארכה לעונה נוספת, בעונה זו הפך דימרקו לבורג משמעותי בורונה עם 35 הופעות בליגה מתוכן 29 בהרכב כשהוא כובש 5 שערים.

אינטר מילאנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור ההצלחה של דימרקו בורונה החליטה אינטר להחזיר אותו לשורותיה ובעונת 2021/2022 הפך דימרקו לשחקן משמעותי בקבוצה. הוא שותף ב-32 משחקי ליגה מתוכם 13 בהרכב אליהם הוסיף 7 משחקים בליגת האלופות ובסך הכל סיים את העונה עם 42 הופעות בכל המסגרות ו-2 שערים. בעונת 2022/2023 הפך דימרקו לשחקן הרכב, בליגה הוא פתחב 26 משחקים מתוך 33 בהם שותף וגם כבש 4 שערים. בליגת האלופות הוא הופיע 11 פעמים הוסיף 5 בישולים בעונה בה הגיעה אינטר עד לגמר. בסיום העונה נבחר דימרקו לנבחרת העונה בליגת האלופות.[14] ובסך הכל סיים דימרקו את העונה עם 50 הופעות ו-6 שערים בכל המסגרות. בעונת 2023/2024 המשיך דימרקו להיות חלק משמעותי באינטר, וזכה עימה באליפות ראשונה עבורו כשהופיע ב-30 משחקים בליגה וכבש 5 שערים. ובסך הכל כבש 6 שערים ב-40 הופעות בכל המסגרות.

קריירה בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013, היה דימרקו חלק מנבחרת איטליה עד גיל 17 שסיימה כסגנית אלופת אירופה באליפות אירופה עד גיל 17 והודחה בסיבוב השני של גביע העולם עד גיל 17. ב-2016 היה חלק מסגל נבחרת איטליה עד גיל 19 באליפות אירופה עד גיל 19, שם הפיסדה איטליה בגמר. הוא כבש ארבעה שערים בטורניר, כולל שלושה פנדלים ובעיטה חופשית אחת. [15]

ב-2017 היה דימרקו חלק מסגל נבחרת איטליה לגביע העולם עד גיל 20, בו סיימה איטליה במקום השלישי.

ב-22 במרץ 2018, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו עם נבחרת איטליה עד גיל 21 במשחק ידידות מול נורווגיה. הוא כבש את שערו הראשון עבור נבחרת איטליה עד גיל 21 ב-11 בספטמבר במשחק ידידות מול אלבניה.

ב-4 באוקטובר 2021 זומן דימרקו לראשונה על ידי המאמן רוברטו מנצ'יני לסגל הנבחרת הבוגרת לקראת צמד משחקי גמר ליגת האומות 2020/2021.[16] שם סיימה איטליה במקום השלישי אך דימרקו לא שותף. את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת ערך דימרקו ב-4 ביוני 2022 כשעלה כמחליף במשחק נגד גרמניה במסגרת שלב הבתים של ליגת האומות. [17] ב-26 בספטמבר 2022 כבש דימרקו את שער הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת בניצחון על נבחרת הונגריה גם כן במסגרת שלב הבתים של ליגת האומות. נכלל בסגל נבחרת איטליה ליורו 2024. [18]

סטטיסטיקות קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-31 במאי 2025

מועדון עונה ליגה גביע אירופה אחר סה"כ
ליגה הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
אינטר מילאנו 2014/2015 סרייה א' 1 0 0 0 1 0 2 0
סה"כ 1 0 0 0 1 0 2 0
אסקולי (השאלה) 2015/2016 סרייה ב' 12 0 0 0 12 0
סה"כ 12 0 0 0 12 0
אמפולי (השאלה) 2016/2017 סרייה א' 15 0 1 0 16 0
סה"כ 15 0 1 0 16 0
פ.צ. סיון 2017/2018 ליגת העל השווייצרית 9 0 0 0 0 0 9 0
סה"כ 9 0 0 0 0 0 9 0
פארמה (השאלה) 2018/2019 סרייה א' 13 1 1 0 14 1
סה"כ 13 1 1 0 14 1
הלאס ורונה (השאלה) 2019/2020 סרייה א' 13 0 0 0 13 0
2020/2021 35 5 2 0 37 5
סה"כ 48 5 2 0 50 5
אינטר מילאנו 2019/2020 סרייה א' 3 0 1 0 4 0
2021/2022 32 2 2 0 7 0 1 0 42 2
2022/2023 33 4 5 1 11 0 1 1 50 6
2023/2024 30 5 1 0 7 1 2 0 40 6
2024/2025 33 4 2 0 10 0 2 0 47 4
סה"כ 131 15 11 1 35 1 6 1 183 18
סה"כ קריירה 229 21 15 1 36 1 6 1 286 24

מעודכן ל-17 בנובמבר 2024

נבחרת שנה הופעות שערים
איטליה 2022 8 1
2023 8 1
2024 12 1
סה"כ 28 3

אינטר מילאנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פדריקו דימרקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Federico Dimarco". UEFA Europa League. 15 בדצמבר 2014. . {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Qarabağ hold Inter but fall short". UEFA. 11 בדצמבר 2014. . {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Carci, Francesco (1 בפברואר 2015). "Sassuolo-Inter 3-1, gli emiliani sfatano il tabù e mandano i nerazzurri in crisi" [Sassuolo 3-1 Inter, the Emilians break the taboo and send the Nerazzurri into crisis]. Repubblica (באיטלקית). . {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Inter, Mancini è di parola: esordio per Federico Dimarco, il piccolo Alaba" (באיטלקית). gazzetta.it. 4 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Ascoli vs. Latina - 6 February 2016 - Soccerway". uk.soccerway.com (באנגלית). .
  6. ^ "Udinese vs. Empoli - 28 August 2016 - Soccerway". uk.soccerway.com (באנגלית). .
  7. ^ Bertagna, Sabine (25 ביולי 2017). "Dimarco, inizia male l'avventura al Sion: infortunio e frattura del piede". fcinter1908.it (באיטלקית). Bologna: RCS MediaGroup. . {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Thun vs. Sion - 23 July 2017". Soccerway. 23 ביולי 2017. . {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Calciomercato" (באיטלקית). Lega Serie A. . {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "UFFICIALE: Parma, tris d'acquisti dall'Inter: Biabiany, Dimarco e Bastoni" (באיטלקית). . {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Parma vs. Pisa - 12 August 2018 - Soccerway".
  12. ^ "Inter Milan vs. Parma - 15 September 2018 - Soccerway".
  13. ^ "Federico Dimarco joins Hellas Verona" (הודעה לעיתונות). inter.it. 31 בינואר 2020. . {{cite press release}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 "2022/23 UEFA Champions League Team of the Season". UEFA.com. Union of European Football Associations. 11 ביוני 2023. . {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Under 19, parla Dimarco, il terzino che segna più di tutti: "È per mio fratello"".
  16. ^ "Forfait di Pessina, convocato Dimarco. Donnarumma: "Emozionato di tornare a Milano"". התאחדות הכדורגל האיטלקית (באיטלקית). 4 באוקטובר 2021. . {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ FIGC, A Bologna l’Italia rialza la testa, l’1-1 con la Germania è un’iniezione di fiducia per il futuro, Federazione Italiana Giuoco Calcio, ‏2022-06-04 (באנגלית)
  18. ^ Ryan DabbsContributions from Tom Hancock last updated, Italy Euro 2024 squad: Luciano Spalletti's full team, fourfourtwo.com, ‏2023-09-21 (באנגלית)
  19. ^ Mackenzie, Alasdair (24 במאי 2023). "Fiorentina 1-2 Inter Milan - Lautaro Martinez scores double as the Nerazzurri defend Coppa Italia". Eurosport. . {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "AC Milan 0-3 Inter Milan: Simone Inzaghi's side ease to Supercoppa win over rivals to defend title". Eurosport. 18 בינואר 2023. . {{cite web}}: (עזרה)