הלאס ורונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלאס ורונה
Hellas Verona
מידע כללי
שם מלא Hellas Verona Football Club S.p.A.
כינוי I Gialloblu (הצהובים-כחולים)
I Mastini (המסטיפים[1])
Gli Scaligeri (השאקליירים[2])
תאריך ייסוד 1903
אצטדיון מארקאנטוניו בנטגודי, ורונה
(תכולה: 39,371)
נשיא מאוריציו סטי
יו"ר Maurizio Setti עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן סלבטורה בוקטי
ליגה סרייה א'
www.hellasverona.it
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הלוגו הישן של המועדון שהיה בשימוש עד לשנת 2020

מועדון הכדורגל הלאס ורונה (נקראת גם הלאס ורונה או פשוט ורונה) היא קבוצת כדורגל איטלקית מהעיר ורונה שבמחוז ונטו, המתמודדת בליגה האיטלקית הראשונה, הסרייה א'.

הישג השיא של המועדון הוא זכייתה ב"סקודטו" - אליפות איטליה בעונת 1984/1985.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורגל הוקמה בשנת 1903 על ידי קבוצת תלמידי תיכון, ובתחילה נקרא המועדון הלאס - "Hellas" (המילה היוונית לתיאור יוון), במסגרת שיעור לימודים קלאסיים. בזמן זה הכדורגל שוחק באופן רציני ומקצועני רק בערים הגדולות בצפון מערב איטליה, כך שבעיר עצמה לא הייתה התעניינות מיוחדת בענף. אולם ב-1906 התאחדו שני המועדונים בעיר והציגו את הענף בתוך אמפיתיאטראות ישנים בעיר החלה ההתעניינות לגבור בעיר. בשנים אלו הייתה הלאס אחת מארבעה מועדונים באזור ששיחקה כדורגל והתחרתה ברמה עירונית, כשהיריבה העיקרית הייתה קבוצה בשם בנטגודי. בשנים אלו התמודדה הלאס בליגות מקומיות. בשנת 1911 עזרה העירייה להלאס לעבור למשכן ראוי יותר ממתקני אימון ומשחק שהיו לה.

בשנת 1919 חזר הכדורגל האיטלקי לפעילות לאחר 4 שנות הפסקה בעקבות מלחמת העולם הראשונה, וקבוצת הלאס התאחדה עם היריבה העירונית בשם "ורונה" - ושינתה את שמה ל"הלאס ורונה". בין 1926 ל-1929 השתתפה הקבוצה המאוחדת של הלאס ורונה ב"Campionato Nazionale", אך ללא הישגים מיוחדים. בשנת 1929 עם הקמת הסרייה א' במתכונתה הנוכחית, היה צורך בהתחזקות ולכן הקבוצה התאחדה עם עוד שתי יריבות עירוניות: קבוצת בנטגודי וקבוצת סקאליגרה, לקבוצה חדשה שנקראה "AC Verona", בתקווה ליצור קבוצה שתוכל להתמודד ברמות הגבוהות, והתחילה את דרכה בסרייה ב' ב-1929. הקבוצה בילתה את שלושת העשורים הבאים בניסיון להעפיל לליגה הראשונה, עד שהעפילה לראשונה בתולדותיה לליגה הראשונה רק בשנת 1957. בשנת 1959 התאחדה הקבוצה עם קבוצה נוספת בשם "Hellas" ושינתה את שמה שוב ל"Hellas Verona AC". בשנת 1963 הקבוצה הגיעה לחצי גמר ה"קופה איטליה" (הגביע האיטלקי), וב-1968 חזרה הקבוצה לסרייה א'.

ההצלחה הגדולה וה"סקודטו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמצע שנות ה-70 החלה תקופת הזהב של המועדון שהחל להשתפר ולהתמודד יפה בעיקר בטורניר הגביע. בתחילת שנות ה-80 המועדון סיים במקום הרביעי, ולאחר מכן לגמר הקופה איטליה, כאשר בסך הכל התמודדה בגמר שלוש פעמים (בעונות: 1975/1976, 1982/1983, 1983/1984). כשמלבד הישג זה החלה הקבוצה להתמודד במפעלים האירופיים בעונות אלה אבל לא הגיעה להישגים מיוחדים. הזכייה באליפות לא איחרה להגיע, ובעונת 1984/1985, אף על פי שלא סומנה כך מראש, זכתה באליפות הסרייה א' כשהקדימה יריבות כמו טורינו, אינטר וסמפדוריה. בדרך מנצחת הקבוצה באופן משכנע את יובנטוס, אודינזה ועוד קבוצות שהופתעו מחוזקה של ורונה. השחקנים הבולטים בעונה זו היו הקשר הנס-פיטר בריגל והחלוץ הדני פרבן אלקיאר לארסן שהובאו כרכש חיזוק בקיץ, והאיטלקים: הקיצוני פייטרו פנה, הקשר אנטוניו די ג'נארו והחלוץ ג'יוזפה גלדריסי. לאחר מכן, מלבד עונות בודדות, הצליחה להישאר הקבוצה בסרייה א' עד 1990.

התנדנדות בין הליגה הראשונה לשנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים לאחר מכן ירדה הקבוצה לליגה השנייה 3 פעמים והצליחה לחזור חזרה לסרייה א'. בעונת 2001/02 סיימה הקבוצה במקום ה-15 וירדה בפעם האחרונה לליגה השנייה, ובסיום עונת 2012/13 שבה ורונה לסרייה א' אחרי 11 שנות היעדרות.

בעונת 2015/16 נשרה הקבוצה חזרה לסרייה ב' אחרי 3 שנים בליגה הראשונה. שנה מאוחר יותר חזרה הקבוצה לסרייה א' לאחר שסיימה במקום השני בסרייה ב'. בעונת 2017/18 ירדה הקבוצה בחזרה לסרייה ב' ועלתה עונה לאחר מכן שוב, דרך הפלייאוף. ביולי 2019 החתימו את המאמן איבן יוריץ' איתו הצליחה הקבוצה לסיים בחצי העליון של הטבלה בניגוד לציפיות, עונה לאחר מכן הקבוצה המשיכה את היכולת הטובה וסיימה שוב בחצי העליון של הטבלה. גם בעונת 2021/2022 סיימה הקבוצה במקום ה-9 בליגה וסיימה שנה שלישית ברציפות בחלק העליון של הטבלה.

אצטדיון ויריבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1963 משחקת הלא ורונה באצטדיון מארקאנטוניו בנטגודי, לו 39,211 מקומות ישיבה, וחולקת אותו עם היריבה העירונית קייבו ורונה. למעשה זהו הדרבי הכמעט יחידי של הלאס, והמשחקים בין שתי הקבוצות נקראים "דרבי דלה שאלה" על שם המשפחה האריסטוקרטית דלה-שאלה מהמאה ה-13 וה-14 ששלטה באזור ורונה בימי הביניים ותקופת הרנסאנס המוקדמת. בעונת 2001/2002 היריבות הגיעה לשיאה כאשר שתי הקבוצות שיחקו בסרייה א', כשבאותה העונה למעשה התקיים הדרבי הראשון בין הקבוצות בו ניצחה הלאס 2–3 את קייבו, שהצליחה להחזיר בניצחון משלה באותה העונה כשניצחה 1–2 במשחק השני ביניהם. מפגש זה הפך את ורונה לעיר החמישית בסרייה א' שיש לה דרבי עירוני מקומי ייחודי אליה, ביחד עם: מילאנו, רומא, טורינו וג'נובה.

סגל שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-22 בספטמבר 2022

מס' עמדה שם
1 איטליהאיטליה שוער לורנצו מונטיפיו
3 סקוטלנדסקוטלנד מגן ג'וש דויג
4 פורטוגלפורטוגל קשר מיגל ולוזו (קפטן)
5 איטליהאיטליה בלם דייוויד פאראוני (קפטן שני)
6 שוודיהשוודיה מגן איסק היין
7 איטליהאיטליה קשר סימונה ורדי (בהשאלה מטורינו)
8 סרביהסרביה קשר דארקו לזוביץ'
9 צרפתצרפת חלוץ תומאס הנרי
10 אוסטרליהאוסטרליה קשר איידין חרוסטיץ'
11 איטליהאיטליה חלוץ קווין לזניה
14 סרביהסרביה קשר איוואן איליץ'
16 איטליהאיטליה שוער מתיה קייזה
17 איטליהאיטליה הגנה פדריקו צ'צ'ריני
18 קמרוןקמרון קשר מרטין הונגלה
19 בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה חלוץ מילאן דוריץ'
20 איטליהאיטליה חלוץ רוברטו פיקולי (בהשאלה מאטאלנטה)
מס' עמדה שם
21 גרמניהגרמניה בלם קוראי גונטר
22 איטליהאיטליה שוער אלסנדרו ברארדי
23 איטליהאיטליה מגן ג'אנג'אקומו מאנייני
24 איטליהאיטליה קשר פיליפו טרצ'אנו
27 פוליןפולין מגן פאוול דוידוביץ'
28 פוליןפולין קשר מתיאוש פראשליק (בהשאלה משלאסק וורוצלאב)
29 איטליהאיטליה קשר פאביו דפאולי (בהשאלה מסמפדוריה)
30 סיירה לאוןסיירה לאון חלוץ יאיה קלון (בהשאלה מגנואה)
32 קולומביהקולומביה מגן חואן דויד מוריו
34 איטליהאיטליה שוער סימונה פרילי
42 איטליהאיטליה הגנה דייגו קופולה
61 קמרוןקמרון קשר אדריאן טמייז
70 איטליהאיטליה מגן דוויד ברגנטיני (בהשאלה מרויאל אנטוורפן)
72 איטליהאיטליה קשר אלסנדרו קורטינוביס
74 איטליהאיטליה שוער אליה בוסאגיה
77 גאנהגאנה קשר איברהים קקארי

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלאס ורונה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור שם זה בקונדוטיירי איטלקי בשם מסטינו איי דלה-שאלה ממשפחת "דלה-שאלה" שאת דגלו עיטרו 2 כלבי מסטיף אותם אפשר לראות בחלק העליון של הסמל כיום
  2. ^ מקור שם זה בבית משפחת "דלה-שאלה" מהמאה ה-13 וה-14 ששלטה באזור ורונה