פוליטיקה של איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשל ופוליטיקה של
איטליה
סמל איטליה

הממשל באיטליה מתבסס על דמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית הכוללת מערכת רב-מפלגתית. בראש המדינה עומד נשיא איטליה, אך תפקידו סמלי בלבד. הרשות המבצעת במדינה היא ממשלת איטליה. הרשות המחוקקת היא הפרלמנט האיטלקי, הכולל שני בתים: הסנאט של הרפובליקה ובית הנבחרים. הרשות השופטת באיטליה גם היא גוף עצמאי ונפרד משתי הרשויות האחרות.

היסטוריה של המערכת הפוליטית באיטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא הנוכחי של איטליה הוא ג'ורג'ו נפוליטנו (Giorgio Napuletano), המכהן בתפקיד החל מ-15 במאי 2006, וראש הממשלה האיטלקי הנוכחי הוא מתיאו רנצי (Matteo Renzi), המכהן בתפקיד החל מחודש פברואר 2014.

החוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקה הנוכחית של איטליה, "חוקת הרפובליקה האיטלקית" (באיטלקית: Costituzione della Repubblica italiana), נחקקה על ידי האספה המכוננת של איטליה ב-22 בדצמבר 1947 ברוב של 457 קולות לעומת 62 מתנגדים. החוקה תוקנה מאז 13 פעמים. היא נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1948. חוקת איטליה מהווה את המסמך החוקתי העליון של המדינה, הקובע את יסודותיה וערכיה לצד מבנה המשטר הדמוקרטי, הייצוגי, הפרלמנטרי והרב-מפלגתי שלה.

הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמכויות הרשות המבצעת באיטליה מתחלקות בין ממשלת איטליה לנשיא.

נשיא איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרג'ו מטרלה, נשיא איטליה הנוכחי
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נשיא איטליה

נשיא הרפובליקה האיטלקית הוא ראש המדינה של איטליה. סמכויותיו של הנשיא הן סמליות בעיקרן, ותפקידו מוגדר כמייצג האחדות והערבות באיטליה. למרות הגבלת סמכויותיו המשמעותית של הנשיא, תפקידו חשוב מאוד בהשוואה למדינות אחרות שבהן הנשיא הוא בעל סמכויות סמליות (בדומה לישראל), היות שמתפקידו לבחור על מי להטיל את הרכבת הממשלה, ובעקבות הפיצול הפוליטי באיטליה מאז ימי מלחמת העולם השנייה - מדובר בדבר היכול לקבוע למעשה את זהותו של ראש הממשלה.

כהונתו של נשיא איטליה נמשכת שבע שנים. הוא נבחר במושב משותף של שני בתי הפרלמנט - הסנאט והאספה הלאומית, במספר הסבבים הדרוש על-מנת להשיג רוב מחויב של שני שלישים.

הנשיא הנוכחי של איטליה, הנשיא ה-12, הוא סרג'ו מטרלה, מאז פברואר 2015.

ממשלת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתיאו רנצי, ראש ממשלת איטליה הנוכחי
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ממשלת איטליה, ראש ממשלת איטליה

החוקה קובעת שממשלת איטליה מורכבת מראש הממשלה ושרים. נשיא איטליה ממנה את ראש הממשלה ובהתאם להצעתו את השרים. ברוב המקרים הממונה לתפקיד הוא מנהיג רוב בפרלמנט, או בעתות חרום ראש ממשלת אחדות. כך או כך, הממשלה זקוקה להבעת אמון משני בתי הפרלמנט. במידה והממשלה מאבדת את אמון אחד הבתים, הבית יכול להדיח אותה בהצבעת אי אמון.

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 48 לחוקה האיטלקית מבטיח לאזרחי איטליה את זכות ההצבעה לבחירת נציגים בפרלמנט. הפרלמנט האיטלקי מורכב משני בתים-הסנאט ובית הנבחרים.

המפלגות באיטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיטליה פועלות מספר מפלגות, אך אף אחת מהן אינה מספיקה על מנת להרכיב קואליציה לבדה.

בתי הפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנאט של הרפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנאט של הרפובליקה הוא הבית העליון של הפרלמנט האיטלקי. הוא הוקם במתכונתו הנוכחית ב-8 במאי 1948. הסנאט מורכב מ-315 חברים נבחרים וחמישה חברים (נכון לשנת 2015) הממונים על ידי נשיא איטליה לכל חייהם, בנוסף לנשיאי איטליה שסיימו את תפקידם. 315 הסנאטורים הנבחרים נבחרים בבחירות אזוריות על ידי אזרחי איטליה שהגיעו לגיל 25. שישה מהם מייצגים את אזרחי איטליה אשר לא מתגוררים בה דרך קבע.

בית הנבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הנבחרים הוא הבית התחתון של הפרלמנט האיטלקי.

בית הנבחרים מורכב מ-630 חברים נבחרים. 630 החברים נבחרים בבחירות ישירות על ידי אזרחי איטליה שהגיעו לגיל 18. שנים עשר מהם מייצגים את אזרחי איטליה אשר לא מתגוררים בה דרך קבע.

הבחירות באיטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות השופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]