ראש ממשלת איטליה
 |
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של איטליה |
|
ראש ממשלת איטליה (רשמית: נשיא/יושב-ראש מועצת השרים של איטליה; באיטלקית: Presidente del Consiglio dei Ministri) הוא התפקיד הביצועי הבכיר ביותר בפוליטיקה של איטליה.
התפקיד נוצר ב-17 במרץ 1861 ולראש ממשלת איטליה הראשון מונה קמילו בנסו די קאבור.
אף שראש ממשלת איטליה הוא הדמות הפוליטית הבכירה במדינה, סמכויותיו מוגבלות יחסית לעמיתיו במדינות השכנות, כך למשל לראש ממשלת איטליה אין סמכות לפטר שרים או להביא לפיזור הפרלמנט, כשצעדים אלה חייבים לקבל אישור בהצבעת הממשלה.
המשרד הוקם על פי סעיפים 92 עד 96 בחוקה של איטליה. ראש הממשלה ממונה על ידי נשיא הרפובליקה לאחר הבחירות הכלליות.
ראש הממשלה הנוכחי הוא פאולו ג'נטילוני, שמכהן בתפקיד מ-12 בדצמבר 2016.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקיד ראש הממשלה כונן לראשונה במדינה שקדמה לאיטליה, בממלכת סרדיניה. המועמד לתפקיד היה ממונה על ידי המלך, והיה אחראי לניהול מערכת פוליטית יציבה. ב-60 השנים הראשונות לקיומו של התפקיד (1861-1901), הוחלפו כ-37 ראשי ממשלה. כיוון שכך, ביקש בניטו מוסוליני, שהתמנה ב-1922 לתפקיד, לבטל את היכולת של הפרלמנט לבצע הצבעת אי-אמון ובכך לבסס את כוחו על רצון המלך והמפלגה הפאשיסטית הלאומית בלבד. עם ההכרזה על כינון הרפובליקה האיטלקית בשנת 1946, תפקיד ראש הממשלה זכה להכרה חוקתית, אך חוסר-היציבות המסורתי המשיך להתקיים ובמהלך 63 השנים האחרונות הוחלפו כ-38 ראשי ממשלה.
ראש הממשלה רשאי למנות שרים, רק לאחר שקיבל את אישור הנשיא. על פי סעיף 95 לחוקה האיטלקית נקבע כי "ראש הממשלה מכוון ומתאם את הפעילות של שרי הממשלה".
לעתים קרובות פעילות ראש הממשלה מתבטאת יותר בתיווך בין המפלגות השונות בקואליציה של הרוב, במקום לכוון את פעילות מועצת השרים. בנוסף לראש הממשלה סמכות מוגבלת יותר בשל העובדה, שלפחות רשמית, הוא אינו יכול לפטר את שרי הממשלה.
ארמון קיג'י (Palazzo Chigi) ברומא משמש כמעונו הרשמי של ראש ממשלת איטליה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ראש ממשלת איטליה
.svg)
